לאורך 63 שנות עצמאות ידעה מדינת ישראל הישגים רבים, אשר הביאו לה הערכה וכבוד ברחבי העולם כולו. אבל גם לטנק המשוכלל ביותר או לווירוס המתוחכם ביותר (על פי מקורות זרים) ישנן מגבלות: סודיות, הגבלת חשיפה, אינטרסים כלכליים. על כן בעת צרה פונה ישראל תמיד לנציגותיה הנאמנות ביותר. אלו שבאמצעות תמונת שער אחת בביקיני או סצנה שוברת קופות בהוליווד, יכולות לשנות סדרי עולם. זה הרגע לחלוק להן את הכבוד שהרוויחו ביושר רב.
בר רפאלי
מאז הכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית באיירץ ישראייל החל החיפוש אחרי האייקון הישראלי האולטימטיבי. מה לא ניסינו בדרך? תפוזים, כובעי טמבל, גמלים ואקי אבני כמחבל ב-24. שום דבר לא תפס. עד שלפני כעשור הגיחה לפתע המושבניקית בעלת העיניים הכחולות למוקד הקונצנזוס הישראלי ובלי להתבלבל הפכה במשך השנים לאחת הנשים היפות בעולם.
מהר מאד הבינה בר רפאלי שישראל קטנה עליה. מאז היא מתפארת בקריירה בינלאומית מפוארת, ניהלה זוגיות עם אחד השחקנים החמים בהוליווד ומציגה את כל הטוב שיש לישראל להציע מעל שערי המגזינים החשובים בעולם. כמו תמיד אצלנו גם במקרה של בר מצאנו סיבה לשנוא: השירות הצבאי. אבל קחו לכם מבחן מעשי קטן. בדקו מי מפאר יותר קירות של חדרים בצה"ל: בני גנץ או הגברת רפאלי. זה אמור לתת לכם מושג לגבי מי אחראי באמת למורל הגבוה של החיילים.
אסתי גינזבורג
בדיוק כשנדמה היה שהמעשה ההגיוני היחיד מבחינת העם היושב בציון הוא להקפיא את בר רפאלי ולשמר אותה בביקיני כחול לבן במוזיאון ישראל, התגלתה הגאולה בשכונת צהלה. בצעירותה גדלה אסתי גינזבורג בבית סבא וסבתא שם למדה יידיש שוטפת, וגילתה בין היתר שהיא: "א שיינע מיידעלע", או בתרגום לעברית תקינה: שאפה אחושרמוטה.
גינזבורג כבשה בסערה את הריק שהותירה אחריה רפאלי ועד מהרה הוכיחה שהיא מסוגלת להתמודד איתה גם ברחבי העולם. אחרי שגרמה לגברים ברחבי העולם כולו להזיל ריר על שערי המגזינים החשובים בעולם בכיכובה, התפנתה לקריירת שירה והתגייסה לצה"ל. שם גילתה שהתמונות המככבות על קירות חדרי החיילים התחלפו (רמז: זה עדיין לא בני גנץ). רק אצלנו מעדיפים להתעסק בגודל הירכיים שלה. ועל כך אנחנו רק רוצים לומר: כל מי שיכולה להראות ככה בלי דיאטת חסה, יכולה מבחינתנו לאכול בופאלו אמריקאי לארוחת בוקר.
גל גדות
במדינה נואשת פחות לאייקונים לאומיים הייתה גל גדות כנראה בעיצומו של מחקר ביולוגי מתקדם בימים אלו. אבל כשהאומה היקרה קוראת לדגל, לא שואלים שאלות. כך הפכה הרקדנית החיננית מראש העין למלכת היופי ב-2004. אבל את השירות האמיתי לעם היהודי לדורותיו עשתה ב-2007 כשהצטלמה לגיליון מיוחד של מגזין מקסים בשם "נשות צבא הגנה לישראל", כשלגופה מעט מאד בד. העולם כולו עבר להקשב מתוח ובישראל חייכו בסיפוק: אפקט ההרתעה שוקם.
מאז אותו גיליון היסטורי הפכה גדות לכוכבת בינלאומית. בזמן שאסתי ובר התגלגלו בחולות של זנזיבר למען המולדת, פתחה גדות את שערי הוליווד לרווחה והוכיחה שכמה דקות בגופיית סבא יכולות להציל אפילו זוועות כמו סדרת "מהיר ועצבני" (תלמד אקי). במקביל הופיעה גם כחברתו של האלפא מייל, וינס צ'ייס, ב"פמליה" ובמגוון שוברי קופות נוספים. בקיץ הקרוב היא נשלחת שוב למשימה לאומית. ואנחנו רק מקווים שסצנת החופים בברזיל תעניק תירוץ מספיק טוב לשחזר את ימי תהילת הביקיני.
מורן אטיאס
כולנו מכירים את הסיפורים על פעילותם של הארגונים החשאיים של ישראל ברחבי העולם. אבל סמכו עלינו, אף פעולה לא הייתה כה חיונית כמו החדרתה של הסוכנת החשאית אטיאס לאיטליה. במדינה בה ה"בונגה בונגה" הוא ספורט לאומי, הצליחה הסוכנת מחיפה ליצר אהדה והזדהות עם הזווית הישראלית. וכך בין שערים מצודדים לתוכניות אירוח הפכה אטיאס לאור לגויים. ההוכחה החד משמעית שידה הארוכה של ישראל יכולה להגיע לכל מקום בעולם.
בשנים האחרונות הפכה תופעת מורן אטיאס להשתלטות בינלאומית: השתתפות בשוברי קופות הוליוודיים, סדרות דרמה חושפניות. אפילו מנהיגי דת מסדרים לה חלטורות. בינתיים היא מוצבת בהוליווד, שם היא מעניקה כתף תומכת למערכת ההסברה הישראלית. אבל אנחנו יכולים לספר לכם שהמשימה הבאה האמיתית שלה היא פגישה בארבע עיניים עם אבו מאזן. יש לנו תחושה ש"בון ז'ורנו" קטן ממנה עשוי לשבור את הקיפאון במו"מ המדיני.
טל ברקוביץ'
ג'וזף פ.קנדי, אביו של ג'ון (נשיא ארה"ב), טבע בימי כהונתו של בנו משפט שהפך לסמל הנחישות האמריקנית: "when the road gets tough, the tough gets going". גם בישראל הקטנה ידעו להפוך את המנטרה הזו למעשים. בתקופה של קיפאון מדיני, אי ודאות כלכלית וצרפתי מטורף על ספסל הנבחרת, נשאה האומה את עיניה לחופי הים בחיפוש אחר מנהיגה קשוחה שתוכל להביט לעולם האכזר בעיניים.
כך הפציעה לה טל ברקוביץ' מן הגלות בלונדון האפורה כדי לגאול שוב את עם ישראל. פעם אחר פעם הגנה בגופה על האינטרסים החיוניים של המדינה ברחבי העולם. לאחר שפרצה אף היא את דרכה להוליווד כשהשתתפה ב"נסיך הפרסי", פיזזה על מרקע הטלוויזיה והראתה לכולנו מהי אהבת מולדת אמיתית, נודע כי במשרד החוץ שוקלים ברצינות למנות אותה לשגרירה באו"ם. מועצת זכויות האדם היא אולי גוף מוטה, אבל תראו לנו מישהו שיראה את הדבר הזה ויעז להציע בעד גינוי.
נועה תשבי
כבר מגיל צעיר טופחה נעה תשבי לגדולות. אחרי שפיזזה בהצלחה בלהקת צעירי ת"א וכבשה את המסך ברמת אביב ג', נשלחה התל אביבית הצעירה לייצג את ישראל בעולם. ההתחלה הייתה קשה. אך עד מהרה הצליחה תשבי לפנות לעצמה מקום של כבוד על המסך האמריקני, עם שורה של הופעות אורח בסדרות מצליחות. לאורך כל אותו הזמן לא שכחה מאין באה ולא היססה להציג את העמדה הישראלית בכל מקום אליו הגיעה.
כיום תשבי היא מפיקה מוערכת בארה"ב. לפני שנתיים זכתה ב"גלובוס הזהב" על הגרסה האמריקנית של "בטיפול", אותה מכרה והפיקה. במקביל ממשיכה פעילותה למען מדינת ישראל באוויר, בים ובהלבשה. לנו רק נותר לקוות שבעתיד תצליח תשבי לשווק אייקונים ישראלים נוספים לעולם הגדול. אז נדע שהתחת שלנו באמת במים.
נטלי פורטמן
סיפורי גבורה לא חסרים, כאמור, בתולדות היישוב היהודי. אבל סיפורה של נטלי הרשלג הוא הנוגע ללב מכולם. בגיל 3 נעקרה נטלי החמודה מביתה בירושלים ויצאה לשליחות לאומית בנכר. שם משפחתה שונה לשם הקוד: פורטמן. אחרי שפרצה לתודעת העולם כמטילדה, הילדה המתנקשת, ב"לאון", נאלצה פורטמן לסבול לא פחות משלושה המשכוני זוועה ל"מלחמת הכוכבים".
אבל אהבת המולדת חזקה מכל וברבות השנים הפכה נטלי פורטמן לנציגה היהודית המשמעותית ביותר בהוליווד. אתם יכולים לגחך אבל מדובר בעבודה מעייפת במיוחד. אבל מצד שני יש גם פלוסים לכל נושא הייצוגיות הזו: זוכים להוקרה בינלאומית, פרסים ועבודה משותפת עם מנהיגים יהודים יקרים נוספים.
איילת זורר
עם כל הכבוד לגלובוס הזהב, את ההשלטות האמיתית על עיר הסרטים ביצענו באמצעות סוכנות שטח מצטיינות. את ההכשרה של איילת זורר זכיתם לראות במו עיניכם כשהיפהפייה התל אביבית כיכבה על המסך הקטן ב"עניין של זמן" ו"פלורנטין" ובתפקידים רבים נוספים בקולנוע.
זורר כבשה בסערה את הוליווד כשכיכבה ב"מינכן" של סטיבן שפילברג. משם נסללה הדרך לפרויקטים רבים נוספים, כשגולת הכותרת מגיעה ב-2009 עם תפקיד ראשי ב"מלאכים ושדים". אתם אולי חושבים שזה רק קולנוע, אבל סמכו עלינו: כדי להראות ככה בגיל 40 פלוס, נדרשים הרבה מאד אימונים.