כשאתה ראש מוסד לשעבר, הרבה דלתות נפתחות בפניך. שבתי שביט (73), ראש מוסד קשוח, עבר כמו רבים אחרים במערכת הביטחון למגזר העסקי עם סיום תפקידו, וגם כאן, כך לפי הדיווחים, הוא מתנהג באותה חשדנות שאפיינה את הימים בהם שימש כסוכן חשאי.
שביט, יליד חיפה, הוא בן של שני אנשי חינוך שעם שחרורו מסיירת מטכ"ל למד מזרחנות בעברית. לאחר מכן התגייס למוסד. כמו רבים מבוגרי המערכת, הוא עשה הרבה בשנותיו למען ביטחון מדינת ישראל – ויש מי שאומרים שהתגמול שמגיעים אליו במגזר העסקי אחרי שירות המדינה שנים רבות הוא יותר מראוי. מנגד, יש את מי שמבקרים את בכירי המערכת שמנצלים את קשריהם כשהם יוצאים ממנה. את המבצעים הרבים שניהל בזמן עבודתו במוסד אי אפשר לציין, אך שתיים מהפעולות הידועות הן המבצע לתפיסת וענונו וסיוע למורדים בעירק.
עסקים - עם "שחרורו" החל שביט לנהל את קופת החולים "מכבי", כאשר עם סיום עבודתו נמתחה עליו ביקורת על כך שקיבל קופה ללא גירעון והשאיר אותה עם גירעון לא מבוטל של כ-140 מיליון שקלים. בששת החודשים בהם שימש כמנכ"ל החברה עלות שכרו של שביט, לא כולל תשלומי פרישה, הייתה 116,710 שקל לחודש - באותה תקופה הוא נחשב לשיאן השכר במגזר הציבורי. בהמשך היה חבר בוועדה המייעצת לחברה שפיתחה מערכת תוכנה לפענוח ומתן אפיון מודיעני למסמכים החשודים כמשויכים לארגוני טרור אסלאמי – בכך, ניתן לומר, ניצל לטובה את שלמד במוסד.
בכתבת תחקיר ל"דה מרקר", העריך העיתונאי שוקי שדה את הכנסותיו ביותר מ-40 מיליון שקלים – סכום המורכב ברובו ממענק של 11 מיליון דולר שניתן לו על ידי יוסי מימן, זאת בשל סיוע שביט בהשלמת עסקת גז בין מצרים לישראל (עסקה שהכניסה הרבה כסף לחברה בה שותף מימן).
הוא היה מעורב גם בחברות היי-טק בהן ניצל את כישוריו. למשל, בחברת אינטוויו – שפיתחה מערכת לפענוח ואפיון מודיעיני – הוא היה מעורב לצד בכירים נוספים מקהילת המודיעין. בנוסף, דווח כי הוא הצטרף לדירקטוריון של חברת NSC, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי קולי שאמורה לאפשר לשירותי הביטחון לאתר שיחות טלפון חשודות. עסק נוסף בו עסק היה חברת אתנה, שסיפקה שירותים של ייעוץ בטחוני בעולם.
הוא סיפר בעבר כי הציעו לו לכתוב ספר על תקופתו במוסד, אך סירב כי לדבריו מדובר ברכוש המדינה. על התקופה הזאת, אגב, גם כן השתכר לא רע. שכרו של ראש המוסד, בניגוד לזה של הרמטכ"ל ושל המפכ"ל, חסוי ולא ידוע לציבור. עם זאת, אפשר בהערכה גסה להעריך שהוא לא משתכר שונה מהם בהרבה. אם אלוף בצה"ל מקבל כ-55 אלף שקלים, הרמטכ"ל משתכר כ-73 אלף שקלים לחודש, המפכ"ל משתכר כ-75 אלף ונציב השב"ס קרוב ל-80, אפשר להניח שראש המוסד לא רחוק מהם. אמנם, מדובר בארגון קטן יותר, ושביט היה ראש מוסד בתקופה בה השתכרו מעט פחות (באופן טבעי, לפני יותר מעשור) – אך אפשר להעריך שהרוויח כמה מיליונים בתקופתו במוסד (שם כיהן בתפקידים בכירים גם טרם תפקידו כראש הארגון).
לצדו - שביט נשוי ליעל ואב לשלושה. בעבר צוין כי הוא תומך באהוד ברק (בימי מפלגת העבודה). הוא ייעץ לראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג. עוד במעגל שלו: דב וייסגלס, שעל פי דיווחים המליץ עליו בזמנו למינוי לקופת החולים מכבי, האלוף (במיל') אביגדור בן גל, איתן הבר ועוד אין ספור גורמים במערכת הביטחון. עוד בקרב החברים אפשר אולי לציין את נדב הנפלד, קפטן מכבי תל אביב לשעבר, שגם עמו היה בשותפות עסקית בשירות צ'ק אין מהבית.
לפוזה - כראש מוסד לשעבר, שביט לא מרבה בראוותנות גלויה וגם נמנע מהופעה מכוונת בכלי התקשורת. דווח כי בפגישה שקבע עם דן מרידור בקריה הש"ג לא נתן לו להיכנס כי לא זיהה אותו. שביט – אחרי ניסיונות והסברים – חזר כלעומת שבא ולא המתין לפיתרון (שאפשר להניח שלא היה אורך שעות ארוכות). הוא גר בשכונה היוקרתית נווה מגן שברמת השרון, בה גרים גנרלים רבים. לפי יודעי דבר, הוא בעיקר מבלה את זמנו במשרד.
מה היית יכול לקנות עם הכנסותיו – חשבון גז חודשי יוצא כ-70-80 שקלים לדירה ממוצעת. כמה גז אפשר לקנות ב-11 מיליון דולר? נראה ששבתאי, 73, יוכל להרשות לעצמו לשלם על גז עוד כמה עשרות אלפי שנים לפחות. אם מחיר של שער כניסה ידני הוא כ-2,000 שקלים (לדגם שאנו רק יכולים להניח שהוא רגיל) גם כאן ראש המוסד יכול לדאוג לעצמו עם כ-22,000 שערים – אותם יוכל לפתוח לעצמו מבלי להתעצבן על שומרים בש.ג.