לכל אחד מאיתנו יש תחביב אחד שהוא אוהב במיוחד: קולנוע, כדורגל, טיולים או סתם לתצפת על השכנה השווה ממול. אבל בסוף, כמו כל דבר אחר בחיים, התחביבים שלנו תלויים לא מעט ביכולת הכלכלית. אבל מה קורה כשיש לך כסף לקנות קולנוע, קבוצת כדורגל או את השכנה השווה ממול? מיד מתחיל החיפוש אחר אתגרים חדשים שימלאו את הזמן הפנוי. מה שיפה בסיפור הזה הוא שלא משנה כמה אתה עשיר, תמיד יימצא תחביב יוקרתי שעדיין לא ניסית.
משחקי ציד
אם היו שואלים אותנו מה הדבר שהכי היינו רוצים לתלות בסלון, כנראה שראש של דוב פרא לא הייתה התשובה הראשונה. אבל בעולם, מסתבר, נחשבים "פריטי נוי" מין הסוג הזה לנדירים ויקרים במיוחד. משחקי הציד נולדו לפני מאות שנים באפריקה, שם התחרו ביניהם עשירים משועממים מרחבי העולם הזכות לתפוס ראשונים את "חמשת הפרסים הגדולים": אריה, פיל אפריקני, באפלו, נמר וקרנף.
כיום מתקיימים משחקי הציד ברחבי ארגנטינה, ניו זילנד קנדה, אפריקה וחלקים נרחבים של ארצות הברית. העיסוק הזה דורש מהמשתתפים כיסים עמוקים במיוחד לצורך: נסיעות לאזורי צייד ברחבי העולם (טיסות מסחריות אינן מגיעות לשם ועל כן נדרשים מטוסים חד מנועיים מיוחדים, שיט בקנו ושאר אמצעי תחבורה שממש לא ברור אם יצליחו להגיע ליעדן), רכישת נשקים יוקרתיים בעשרות אלפי דולרים, תחמושת, ציוד לשהייה בג'ונגלים ומדבריות, אמצעי ניווט ואיתור מתקדמים, וגם מישהו שיסחב על עצמו את הפיל האפריקני שהורדת כלהדרך בחזרה למטוס.
דון קורלי נחשב לאחד משחקני הצייד המפורסמים והגדולים בעולם. באתר האישי שלו הוא מציג תמונות מן האוסף הביזארי של החיות האקזוטיות המפארות את ביתו, מומלץ לצפות על בטן ריקה.
איסוף ביצי פברז'ה
צופים רבים בישראל התוודעו לראשונה לביצת הפברז'ה במהלך משימת ההדחה הפופולארית ב"מאסטר שף". אולם הקינוח היצירתי ומעורר התיאבון שהוצג בתוכנית הוא בסך הכול מחווה קולינארית לאחד מהתכשיטים היוקרתיים והנדירים ביותר בעולם. ביצת הפברז'ה הראשונה נוצרה ב-1885 בהזמנה אישית מהתכשיטן פטר פברז'ה עבור הצאר אלכסנדר השלישי, שביקש להעניק אותה לאשתו לכבוד חג הפסחא. בנו, ניקולאי השני, המשיך את המסורת כשרכש ביצה נוספת עבור אשתו. כך הפך התכשיט היקר לסמל של עושר עבור אצולת העולם.
עכשיו בוודאי תשאל את עצמך מה כל כך מיוחד בביצה הזאת? התשובה היא שקרוב לוודאי לא תוכל למצוא אותה במסעדה של אייל שני. כל ביצה - המורכבת משילוב נדיר של זהב, יהלומים נדירים ומתכות יקרות - מוערכת בעלות כוללת של בין 18 ל-24 מיליון דולרים. משפחת פורבס, בעלת המגזין היוקרתי, רכשה לאורך השנים תשעה ביצים שכאלה ומחזיקה באוסף הפרטי הגדול ביותר של התכשיט המלכותי.
ברחבי העולם כולו קיימות 50 ביצי פברז'ה, המפוזרות בין מוזיאונים במוסקבה, מונקו, בריטניה, ארצות הברית ושוויץ. עם שווי כזה מה הפלא שג'ורג' קלוני והחברים מ"אושן 12" היו מוכנים ללכת מכות עבורה ברכבת?
טיפוס על שבע הפסגות הגבוהות העולם
קשה לחשוב על הרבה תחביבים מסוכנים וקשים יותר לאדם מאשר טיפוס על הרים. המסע אל שבע הפסגות הגבוהות בעולם מהוות את האתגר הגדול מכולם עבור חובבי הטיפוס, חלקם איבדו את חייהם בדרך אליהם. אבל מסתבר שהקושי הפיזי המתלווה לתחביב הזה מתגמד לעיתים לעומת הקושי הכלכלי בו עומדים המטפסים.
הדרך לתהילת עולם כמטפס מקצועי עוברת בקורסים ייעודיים בעלות של למעלה מ-10,000 דולרים, ציוד בשווי של 15,000 דולרים, טיסות, מדריכי טיפוס מלווים ושורה ארוכה נוספת של הוצאות שמסתכמת בכמיליון שקלים. זה כמובן לא כולל את המלונות, שיחות הטלפון הלווייניות הביתה ומסיבת החזרה המפוארת שתערוך לעצמך לאחר שתחזור מהמסע המפרך.
פולו
מאז ומעולם נחשבה הרכיבה על סוסים לתחביב יוקרתי לעשירים בלבד, בשל מחירם הגבוה של הסוסים. הגזעים המובחרים של החיות האציליות מגיעים לסכומים אסטרונומיים במיוחד – סוס מסוג קולט נמכר לפני שנתיים בעבור לא פחות מ-16 מיליון דולרים. בפולו מדובר על עלויות גבוהות הרבה יותר בשל הציוד הנלווה הנדרש מהשחקן, סכום שעשוי להגיע ל-20 אלף דולרים מדי שנה, לא כולל הסוס כמובן.
כדי להשתתף בתחרויות ברחבי העולם נדרש שחקן הפולו להיפרד מסכומים הנעים בין 3,500 ל-150 אלף דולרים בתחרויות היוקרתיות מכולם. כל זאת עוד לפני שדובר על שינוע הסוסים במטוסים לתחרויות , הטיפול השוטף והאימונים לאורך השנה. אם תחליט שכל זה קטן עליך, תמיד תוכל להפוך לבעלים של קבוצת פולו: חווה של 18-60 סוסים נבחרים, צוות שחקנים ומאמנים ומטוס פרטי ייעודי לנסיעות, הם כל מה שתצטרך.
טיסה בכדור פורח
אנחנו בטוחים שאתה ידעת את זה מאז ומעולם, אבל אותנו די הפתיע לגלות שבכדי לטוס בכדור פורח נדרש רישיון טייס ייעודי. לא סתם רישיון, אלא כזה שדורש לעבור קורס של איגוד הכדורים הפורחים (יש דבר כזה), המוערך בכ-3,500 דולרים. מחירו של כדור פורח ממוצע מוערך בסביבות ה-50 אלף דולרים, ביטוח ובדיקות מיומנות תקופתיות על ידי אנשי האיגוד (אמרנו לך שיש דבר כזה) במשך 100 שעות.
אבל כאן לא נגמרות ההוצאות, על פי חוקי האיגוד מחויב הטייס להחזיק בצוות קרקע, שילווה אותו בנסיעה ויסייע במקרה של נחיתות חירום או סתם תקלה בניווט שתביא אותו לאמצע הג'ונגל. כ-4,000 טייסים בלבד רשומים באופן רשמי באיגוד האמריקאי לכדורים פורחים, דבר שעשוי ללמד על ההוצאה הגדולה המבריחה אפילו אנשים עמידים. מצד שני, ליווי כדורים פורחים בנסיעה בג'יפ היא ללא ספק אחת העבודות המשעממות ביותר עליהן שמענו.
שיט על ספינות פאר
יאכטות, מסתבר, לא נועדו רק לכדי להוציא לעשירים אחרים את העיניים או לשיזוף של נשים נטולות ביקיני. זה לא אומר שהסיבות הללו לא מספיקות כשלעצמן כדי להוציא סכומים חסרי היגיון על ספינות, אבל בתחום הזה קיימות גם ספינות שנועדו למרוצי יוקרה. הספינות הללו אמנם נראות דקות יותר מאחיותיהן לשיט התענוגות, אבל חלקן עולות אפילו יותר מהן.
קח לדוגמא את ה"בז המלטזי", ספינת יוקרה במחיר של למעלה מ-100 מיליון דולרים שנרכשה לפני שנתיים על ידי אספנית אמידה במיוחד. בית המלון היוקרתי הזה יכול להגיע למהירות של 37 קילומטרים לשעה מבלי להפריע לאורחים למטה בשעת ארוחת הקוויאר. כשהיא לא עוגנת במונקו או במונטה קרלו, משאירה הספינה הזאת קצף גלים לכל מי שמנסה לעבור אותה.