האם הייתם מביאים שיפוצניקית שתתקן לכם את הדירה או הולכים ללמוד נהיגה אצל מורה מהמין הנשי? לא מזמן הצגנו לכם כתבה על גברים שעובדים במקצועות שבעבר נחשבו נשיים, ובמאה ה-21 מן הראוי לבצע איזון ראוי ולעשות גם כתבת נגד. כיום הפערים בין גברים לנשים הצטמצמו והן עושות כמעט הכול: יש לנו מג"בניקיות, אלופות בצה"ל, טייסות, פושעות, נהגות אוטובוס ומה לא. לצורך הכתבה דיברנו עם מורה לנהיגה, שיפוצניקית וחשמלאית, שמספרות על השינוי שחל ביחס אליהן עם השנים וגם על התגובות שהן עדיין מקבלות.
שיפוצניקית: "תמיד הייתי טום בוי"
"יש לי יותר מדי אנרגיות. תמיד חיפשתי איזו עבודה פיזית", אומרת ענבל אייזנברג, שיפוצניקית שמוכרת לנו בעקבות הופעתה בתוכנית "הבית שלכם שווה יותר" ועוסקת בתחום כבר כעשור. "עבדתי בגינון, בניית במות ועבודות גובה. בסוף החלטתי שצבע אני הכי נהנית לעשות".
איך אנשים מסביבך הגיבו בהתחלה לבחירת המקצוע?
"בבית הם תמיד ידעו שהייתה להם טום בוי קטנה. אבא שלי מנהל פרויקטים וארכיטקט, התחום לא היה זר לו אבל זה היה קצת שונה שהבת שלו נכנסה לזה. ההורים מבינים שזה טוב לי ונכון לי, המבטים והשאלות שנשאלות עד היום הם מאנשים אחרים. מגברים אני מקבלת תגובות של למה, כי הם יודעים שזה קשה ומלוכלך וכו'. מנשים בעיקר גאווה וקנאה אפילו. כל מיני נשים שלא הצליחו לצאת מהספקטרום הנשי".
תגובה שאת זוכרת?
"אני חושבת שתגובה של אימא עם ילד שפשוט נורא קינאה. אמרה לי שהיא עובדת בעבודה משרדית ושהייתה עושה את השינוי אם רק היה לה אומץ. הייתה תגובה מהכיוון השני של גבר שאמר לי שנשים לא צריכות לעשות עבודות כאלה. לא יודעת אם הוא שלח אותי למטבח, אבל אם הוא רואה אותי מרימה דלי של 18 ליטר הוא צריך לעזוב הכול ולעזור לי. כרגע עדיין אני עושה את זה כי אני יכולה".
השתכרות ביחס לגברים?
"שווה בין שווים. גם בתור מנהלת עבודה אני מחליטה כמה אני מקבלת וכמה העובדים".
לסיכום?
"המסר שלי הוא אנושי, לא מגדרי. זה עניין אישיותי אינדיבידואלי לעשות את הבחירות ולצאת מן השורה. לצאת מן השורה זה אף פעם לא קל. אנשים לא אוהבים את זה ולכן יש את המפרגנים ואת הלא מפרגנים. אם יש לך רצון, יכולת ושאיפה זה לא משנה אם אתה גבר או אישה".
חשמלאית: "באתרי הבניה לא הבינו איך בחורה מבינה בחשמל"
"חשבו שאני צוחקת. כשהתחלתי לעבוד, חשבו שאפסיק אחרי כמה זמן", מספרת החשמלאית אלונה הופנר אבירם שעובדת באזור המרכז אצל לקוחות וגם באתרי בנייה. "אני כבר 20 שנה בתחום".
איזה תגובות את מקבלת מלקוחות?
"בשנים הראשונות אנשים לא רצו לראות אותי באתרי בנייה, לא הבינו איך בחורה מבינה בחשמל. היו כאלה ששאלו מה את עושה, בעיקר מי שנרתע הן היו נשים שלא קיבלו את זה ועם השנים זה השתפר". לדבריה, לא לגמרי. "לפעמים אם אחד החברים שלי עושה עבודת חשמל ומפנה מישהו אליי אז לא מקבלים את זה. חבר סיפר לי ששאלו אותו אם יש לו חשמלאי גבר".
את נעלבת?
"פעם הייתי מתעצבנת, אבל עם הזמן הגעתי למסקנה שזה הפסד שלהם. אם מישהו ממליץ עלי אז צריך לצאת מנקודת הנחה שלא סתם ממליצים".
מסר לנשים?
"אין דבר שהוא לא אפשרי, וזה לא משנה אם יש התנגדויות. אני נורא אוהבת את מה שאני עושה".
מורה לנהיגה: "אני מוותרת על תלמידים שלא מעריכים מורה אישה"
עוד אישה שיכולה להעיד על עצמה כפורצת דרך היא מורת הנהיגה, איריס שמאי, שזאת שנתה ה-14 במקצוע. "כשחשבתי לעצמי איזה מקצוע אבחר לי בחיים ראיתי שיש בעיה חברתית מאוד קשה בישראל, ושבכל מקצוע נשי שאבחר אשתכר שכר נמוך יותר. חשבתי שאם אבחר במקצוע גברי אז ארוויח כמו גבר. גיליתי שיש ביקוש לנשים במקצוע הזה. יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שרוצה ללמוד אצל מורות, בעיקר בנות. רוב התלמידים שלי הן תלמידות.
את מקבלת בדיחות, כמו יודעת ללמד גם חנייה ברוורס?
"לא, אבל לא מעט אנשים מעירים לי על הכביש. תמיד נראה לי שאלי מתייחסים בחומרה גדולה יותר: "התלמידה שלך לא אותתה", "התלמידה שלך לא חזרה לימין", זאת הסיבה שהורדתי שלטים של איריס מורה לנהיגה".
איזה עוד תגובות?
"תמיד יש הרמת גבה, מתלהבים מזה. בהתחלה היו יותר מתלהבים אבל כיום יש יותר מורות לנהיגה, יותר נשים במקצועות התעבורה, בתחילה כמעט לא היו". לדבריה, למרות השינויים, "יש לא מעט אנשים שלעולם לא ילמדו אצל מורה אישה. לא מעריכים אישה ולא ילמדו אצל מורה אישה כי היא לא יודעת לנהוג. על אנשים כאלה אני מוותרת כתלמידים".
אז מי באמת נוהג טוב יותר, גברים או נשים?
"פעם חשבתי שגברים והיום אני לא חושבת כך. יש הרבה בנות שקולטות מעולה וקולטות יותר מהר את הנהיגה. גם קל ללמד אותן כי הן פחות ווכחניות. הן נוהגות יותר בזהירות, פחות משתוללות, מבינות את המשמעות של זמן תגובה ולמה לא לנסוע מהר. אני רואה הרבה תאונות דרכים על הכביש וברוב המקרים אלה גברים".
אז היית מוכן או לא?
העניין הוא כזה: תמיד ידענו שהנשים שלנו טובות מאיתנו, והתנחמנו בכך שלפחות הן תלויות בנו לשיפוצים, נהיגה ולכל מיני עבודות אחרות שרק אנחנו ידענו לעשות. החידושים שמופיעים כאן, של נשים שחודרות לשטחים שפעם נחשבו שלנו, מסוכנים. עם יכולות טכניות גוברות ואביזרים מסוימים שיכולים להחליף אותנו בדברים אחרים, נראה שעוד כמה שנים הן כבר לא יהיו זקוקות לנו בכלל.