"הייתי מכור לאוכל כמו נרקומן לסמים"
עומרי ששוני ,טבח בין 24 מחיפה שקל בסוף 2011 לא פחות מ-178 קילוגרם. יום אחד, אחרי שחווה כאבים שגרתיים בחזה ולחץ בכל הגוף, הוא החליט שהוא סבל מספיק מהמשקל. ששוני נכנס למרפאה הקרובה, הגיע לרופא ואמר לו שהוא רוצה לעשות ניתוח קיצור קיבה. 11 חודשים מאוחר יותר ו-96 קילו פחות הוא מספר לנו את הסיפור שלו מנקודה של 82 קילו בלבד: "ממש כמו שנרקומן מכור לסמים ככה הייתי מכור לאוכל. הייתי אוכל כל הזמן, הפה כל הזמן במצב לעיסה. הייתי מזמין תפריטים שלמים וזה השפיע לי על הבריאות, הבנתי שזה או למות מכולסטרול, סוכרת או כל התקף לב שיכול לבוא כל רגע או לרדת במשקל. אז החלטתי שאני עושה שינוי קיצוני".
מה הדבר הראשון שעשית בתור בן אדם רזה?
"רציתי לבדוק האם יהיה לי אומץ להתחיל עם בחורה. זו הייתה הפעם הראשונה שהתחלתי עם מישהי. עד היום אנחנו ביחד".
איך נראים החיים שלך עכשיו?
"הרבה יותר טוב, אני יכול לזוז, להתכופף, להרים דברים, זה נשמע ברור מאליו אבל זה לא ככה לאנשים שמנים.
גם הבאתי כלבה הביתה שאני יכול לטפל בה ואני דואג לרוץ איתה כל ערב כדי לשמור על כושר. תחשוב שפעם הייתי לובש מכנסים מידה 64 וחולצות של 5-6 אסטרה-לארג. היום אני יכול להתעטף איתם כמו סדין".
אתה טבח. לא מפריע לך להתעסק באוכל כל היום?
"זו הייתה בעיה הרבה יותר גדולה כשלמדתי טבחות וקונדיטוריה והייתי שמן. היום האוכל כבר לא מדבר אלי, אני מאוד אוהב להכין אותו. אבל זהו. עד כאן. וזה בסדר. מוח של שמן חושב כל הזמן איך הוא מסתדר על הארוחה הבאה. צריך לפסיק לחשוב ככה. אל תפחדו לעשות שינויים, תתייעצו עם רופאים, השמנה זו מחלה. אבל מחלה שאפשר לטפל בה".
"קשה לוותר על אבו גוש, אבל הבריאות שווה יותר"
רביב וקסלר, 37, מפעיל ציוד קרקע בנתב"ג ומגדיר את עצמו מאושר בגדול, שקל עד לפני כשנה 112 קילו שהתפרסו על 170 הסנטימטר שלו. מדובר בהרבה מאוד אושר כנראה. "היו לי בעיות נשימה, הייתי צריך לישון עם מכשיר כדי שלא אחנק ואפילו עברתי צנתור באיכילוב בגלל המשקל", הוא מספר. "כמה ימים אחרי הניתוח ישבתי וחשבתי לאן אני ממשיך מכאן, זה היה ב-27.12.2011, אני לא אשכח. בדיוק אז דודה שלי אמרה לי שהיא התחילה דיאטה חדשה כי בן דוד שלי היה צריך להתחתן אז אמרתי לעצמי שזהו, עכשיו אני הולך לעשות את זה. בחתונה של בן דוד שלי אני הולך להיראות מעולה. התחלתי לאכול מסודר בשיטה של שש ארוחות קטנות ביום. כל 3 שעות ארוחה. במקביל התחלתי להתאמן. תוך חמישה חודשים ירדתי 35 קילו ועד היום אני מקפיד לעשות אירובי שעה וחצי במכון כושר כל יום".
מה הדבר שהכי היה קשה לך לוותר עליו?
"ויתרתי על הרבה דברים שאני אוהב, לעצור במפגש הסטייק או באבו גוש לדפוק איזה חומוס טוב, זו הייתה האהבה שלי בחיים. אבל היום אני מבין שקיבלתי משהו הרבה יותר חשוב, וזה את הבריאות שלי. פעם אחרונה שעשיתי בדיקות דם הרופא התקשר אלי ואמר לי לבוא אליו דחוף, כשהגעתי למשרד הוא הושיב אותי והראה לי את הבדיקות. ממצב שבו בדיקות הדם שלי היו כמו של בן 80 הבדיקות שלי נראות כמו של ילד בן 18. יצאתי מהמרפאה עם חיוך שאי אפשר היה להוריד. השמנה זו מחלה. יש רק פתרון אחד לנצח אותה והיא לקום מהכיסא. אני יודע שיש הרבה אנשים שמנים שקוראים את הכתבה הזו עכשיו עם איזו חבילת גרעינים או משהו בצד. תעזבו את זה. צאו לשעה הליכה במקום. אתם חושבים שהדרך ארוכה אבל זה עובר הרבה יותר מהר ממה שנדמה לכם".
"לקח לי 17 שנה לחזור למשקל של גיל 15"
ניסים יוסף, 33, נשוי ובתהליך של הרחבת המשפחה עובד בתור מתכנת מחשבים במרכז. ניסים מספר איך כל החיים הוא היה ילד שמן – שהמשיך לגדול ולהיות איש שמן. "עשיתי אינספור דיאטות, כל הזמן הייתי מוריד 30 קילו ומעלה חזרה 40 קילו, הגעתי למשקל שיא של 136 קילוגרם. אבל מה, לא התייאשתי אף פעם. כל הזמן ניסיתי עוד דיאטה ועוד אחת, בסוף השיטה של "אואנה" עזרה לי. ירדתי עד ל-83 קילו ועל ידי אימונים בחדר הכושר העליתי חזרה 7 קילו. אבל הפעם של שרירים".
איך אתה מתאר את החיים שלך לפני ואחרי ההורדה במשקל?
"זה עולם שונה לחלוטין, עד היום, שאני כבר שנה רזה עדיין קשה לי לקלוט את זה. אני מופתע כל הזמן בדברים הכי קטנים. אם זה לא ללכת על הצד באוטובוס ולא לדאוג מזה שאתה עלול להעיף מישהו עם הבטן שלך. אם כשאני קונה נעליים חדשות כי הרגל שלי ירדה בשתי מידות והכי טוב זה לשבת רגל על רגל, משהו שפעם פשוט לא יכולתי לעשות".
יש איזו נקודת ציון שאתה זוכר במיוחד במהלך הדיאטה?
"כששברתי את מחסום המאה קילו. כל החיים שלי הייתי שמן ופעם אחרונה ששקלתי מתחת למאה הייתה בגיל 15. לקח לי 17 שנה לחזור למשקל הזה. זה היה מאוד מרגש".
טיפ שאתה רוצה לומר לאנשים שרוצים להגיע למצב שלך?
"בטח, אני מבין איך ראש של שמנים עובד. הוא ראש שמתייאש בקלות מאוד. אסור לחשוב ככה. אתם צריכים להבין שאתם רואים תוצאות כל הזמן. תעלו כל יום על המשקל ותראו איך אתם יורדים, גם אם זה ב-200 גרם בלבד. זו ירידה! ככה לאט לאט אתם תצליחו, רק אל תתייאשו".
"התגייסתי בפרופיל 45 ואני משתחרר בפרופיל 97"
שגיא קלמר, בחור צעיר בן 21, חי את כל חייו כילד שמן, הוא רק הלך וטפח, התגייס לשירות צבאי בפרופיל 45 על משקל יתר. ערב אחד החליט שגיא שנמאס לו אז הוא פשוט סתם את הפה והתחיל לזוז. "במשך שנים הייתי שבור מהמשקל שלי והצטברו לי מטענים כבדים מאוד בפנים, אז בלי יותר מידי דרמות והכרזות ערב אחד בצבא החלטתי שזהו. סתמתי את הפה והתחלתי לזוז, לרוץ, הליכות. ופשוט לא הפסקתי מאז. כדי לא לפגוע בבריאות שלי פניתי לשירה וסרמן מ"חצי שירה" כדי שתוודא את התפריט שלי ושאני אוכל נכון. ככה במשך שבעה חודשים הורדתי 62 קילוגרם והיום אני שוקל 79 קילו".
איזה חלומות רצית להגשים?
הרבה. קודם כל, משחר ילדותי רציתי להתגייס להיות קרבי, ובגלל המשקל הפרופיל שלי צנח ל-45. בעקבות ההורדה במשקל הוא תוקן חזרה ל-97, אבל כבר הייתי בחריגת פז"ם אז לא נתנו לי להתחיל מחדש מסלול קרבי. אבל זה לא נורא, העיקר שהפרופיל תוקן למקסימום. בנוסף לזה, עם כל ההתעסקות בכושר החיידק הזה נדבק בי והחלטתי לעשות טריאתלון. לקח לי שנה וחצי ממשקל השיא שלי להגיע למצב שאני מסיים את הטריאתלון הראשון שלי ואני ממשיך להתאמן להבא בתור".
באיזו נקודה הבנת שאתה כבר לא שמן יותר?
"פעם אחד הלכתי לקנות בגדים. וכשאתה שמן אתה קונה כמה שיותר גדול כדי להסתיר. הפעם לא רק שקניתי מידות נורמאליות גם המוכרת ממש התחילה איתי והחזיקה אותי איזה שעה בחנות. משהו שנראה חשוד יותר מסתם ניסיון למכירה. הייתי בהלם, זה פעם ראשונה שככה מחמיאים לי על המראה, צריך להבין שגם אם הגוף רזה, לראש לוקח יותר זמן להבין שהוא לא שמן יותר".
טיפ לאנשים שרוצים להוריד במשקל?
"הכי חשוב זה לקחת את הזמן, כי אנשים שמורידים מהר מעלים מהר ועם ריבית. חשוב לשנות לא רק את הגוף אלא גם את החשיבה, אז קחו את הזמן, תפנימו את השינוי".