המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) לביהמ"ש העליון ערעור חריג, על זיכויו של עאדל הייב מעבירת אינוס של ניצולת שואה בת 82. בערעור נטען כי ביהמ"ש המחוזי בנצרת, שגה כשהעדיף את גרסתו המשתנה של הייב בן ה-43, שטען כי יחסי המין התקיימו בהסכמה. זאת, על פני גרסתה העקבית של הקשישה.
בהודעת הערעור נטען, בין היתר, כי בית המשפט התעלם מכך שהייב נעמד מחוץ לביתה של הקשישה טרם המפגש, יזם עמה שיחה מינית, חייג אליה לא פחות מ-19 פעמים, לחץ עליה בשיחות להיפגש ואז אנס אותה בכוחניות. לטענת הקשישה, הייב אכן פנה אליה פעמים רבות, יזם עמה שיחות בעלות תוכן מיני בוטה, לחץ עליה להיפגש וכאשר הזמינה אותו לשפץ את דלת ביתה - אנס אותה.
על פי כתב האישום שהוגש נגדו, לפני שזוכה ביוני, הייב אנס את ניצולת השואה חרף העובדה שהיה נתון לפיקוח שב"ס בצל שחרורו ממאסר בגין אונס אישה אחרת, בת 70. אולם בפסק הדין טען הרכב השופטים, כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח כי בת ה-82 התנגדה למעשיו. "הכרעת דינו של בית המשפט אינה רק שגויה, אלא שזורה בקביעות ואמירות מקוממות ומיושנות, באשר להתנהגות ראויה של נפגעות עבירות מין בכלל, והתנהגות ראויה של אישה בת 82 בסיטואציה חריגה כזו בפרט", נכתב.
בנוסף לפסיקות בהכרעת הדין, הנוגעות לאופן שבו נהגה הקשישה בעת שהותקפה, נכתב בערעור שהוגש כי "יש בקביעות בית המשפט ראייה דיכוטומית של שחור ולבן, כיצד נכון שהעולם ינהג וכיצד על מתלוננות לנהוג, ותפיסה לפיה אם לא נהגו מתלוננות לפי ה'כללים', אין להאמין להן. הקביעות של בית המשפט עלולות להחזיר אותנו עשורים אחורה, ולהוביל לאפקט מצנן בקרב נשים, אשר יגרום להן להימנע מלהגיש תלונה נגד תוקפיהן בשל חשש שתהיינה צפויות לביקורת מן הסוג: מדוע לא צעקו לעזרה? מדוע לא הלכו למקום אחר? מדוע הכניסו את האנס לביתן?".
הערעור, שהוגש באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, וכן עו"ד סיגל בלום, הינו ערעור חריג על הקביעות העובדתיות שבהכרעת הדין. כעת טוענת הפרקליטות כי היה על בית המשפט לשים לנגד עיניו בעת בחינת הראיות, את נתוניה הייחודיים של הקשישה, וכן את פערי הכוחות העצומים שבינה לבין הייב. "מקומן של פסיקות אלה מצוי בעבר, והן אינן מתיישבות עם פסיקות עדכניות ברורות של בית המשפט, המכיר בכך שאין תגובה 'נכונה' של מתלוננת לתקיפה אכזרית מעין זו".