עד לפני מספר חודשים האפשרות שמיט רומני יגיע לבית הלבן נראתה הזויה יותר מפרסומת לוותיקן בכיכובה של קייט אפטון. מושל מסצ'וסטס לשעבר ניצח אמנם די בקלילות את הקמפיין לראשות המפלגה הרפובליקנית, אבל כשנזכרים בחבורה ההזויה שהתמודדה שם מולו (ניוט גינגריץ' הבטיח שאם ייבחר, תוקם התיישבות על הירח עד 2020. והוא עוד נחשב למתון יחסית) קצת קשה לראות בזה הישג גדול. אלא שהמשבר הכלכלי המחריף בארצות הברית והתמיכה המתדרדרת בברק אובמה עושים את שלהם. השבוע כבר פורסמו סקרים שמציגים לראשונה מהפך: רומני זוכה ל-47 אחוזי תמיכה, לעומת 46 אחוזים בלבד לנשיא המכהן. כל אלה הפכו את ביקורו כאן השבוע למשמעותי הרבה יותר. הגיע הזמן להכיר קצת יותר לעומק את מי שעשוי להפוך למנהיג העולם החופשי בנובמבר הקרוב.
>> מיהם הדיקטטורים הגדולים בעולם?
הרים את האולימפיאדה כנגד כל הסיכויים
מיט רומני, איש עסקים ופוליטיקאי משופשף, חתום על כמה הישגים חשובים במיוחד בהיסטוריה של ארצות הברית. ב-1994 החליט לשים לראשונה את עסקיו המצליחים כיועץ פיננסי, והתמודד מול טד קנדי, המנצח בחמש מערכות הבחירות הקודמות, על מושב בסנאט מטעם מדינת מסצ'וסטס. אחרי שהשקיע מיליונים בקמפיין שהציג את קנדי כמי שנכשל בטיפול בפשע, הצליח רומני רק להתקרב לקרב צמוד שהסתיים בהפסד צורב. יום לאחר מכן הכריז שלעולם לא יתקרב עוד למקום שבו לא יוכל לנצח, והתפנה לטפל בקמפיין שישנה את עתידו לנצח: אולימפיאדת החורף של סולט לייק סיטי ב-2002.
לפני שנקרא לדגל נקלעה הוועדה המארגנת של המשחקים למשבר עמוק, וחסרה 379 מיליון דולרים כדי להשלים את משימותיה. רומני ניהל את הארגון כמו עסק, גייס כספים, קיצץ בתקציבים חשובים פחות ופעל חזק בגזרת הספונסרים. בסיום התהליך גייסה הוועדה המארגנת לא פחות ממיליארד דולרים. המשחקים הפכו להצלחה אדירה, ורומני נחשב לאיש שהפך אותם לכאלה. כל אלה גרמו לו לחזור בו מהצהרתו הקודמת ולנסות שוב את מזלו בפוליטיקה, הפעם בתפקיד מושל מסצ'וסטס. כל מה שלא עבד 8 שנים קודם לכן, התהפך כעת. נישא על גלי האהדה והכסף הגדול, ניצח רומני את המושל שאנון אובראיין, והפך למושל ה-70 של מסצ'וסטס.
מיסיונר בבית הלבן? סימן שהכול אפשרי
פרט המידע החשוב והבולט ביותר בסיפורו של רומני (65) הוא היותו מורמוני אדוק. באמת? תשאלו בוודאי עכשיו, זה הדבר החשוב ביותר לגבי נשיא אמריקני מכהן? אז כן, העובדה הזו עומדת במרכז מהותו של איש העסקים העשיר ממישיגן. בדיוק כשם שצבע עורו של הנשיא הנוכחי העסיק מאות מיליוני אמריקנים במערכת הבחירות הקודמת של אחותנו הגדולה שמעבר לאוקיינוס. אמריקה, אחרי הכל ולמרות כל הניסיונות להיראות חופשייה ופתוחה, היא מדינה שמרנית מאד. כזו שהציבה בראשה במשך עשרות שנים נוצרים אדוקים ולבנים. אנשים שמעזים לפקפק בדברי הכנסייה או סוטים מהפרופיל הקלאסי של האידיאל האמריקאי, מפחידים את מרבית האמריקאים יותר מפשיטת רגל של סטארבקס. בטח ובטח כשהם באים ממי שטוענים שהם "היורשים של ישו".
המורמונים משתייכים לזרם דתי שפרץ לתודעה באמצע המאה ה-19. מייסד הדת, ג'וזף סמית', טען שמלאך האל הוביל אותו לגילויו של ספר חקוק על לוחות זהב, שמגלה את תחייתו של ישו והמשך מסריו האלוהיים. מכאן זה כבר היה ממש פשוט. בעזרת מקרא שקיבל מן המלאך, תרגם סמית' את הכתוב על לוחות זהב חדשים ומיהר לפרסם את "ספר מורמון" ברחבי העולם. בתגובה הוא נרצח על ידי המון זועם, אבל ממשיכי דרכו שמו לעצמם למטרה להפוך למיסיונרים ולהפיץ את דברי האל בכל מקום אפשרי. ואם זה לא מספיק, הם היו כמובן חייבים לערב גם אותנו בסיפור הזה. על פי האמונה, המורמונים הם צאצאי שבט יוסף ומקיימים בתוכם את כל 12 השבטים. מכאן גם החיבה העזה שרוכשת העדה לישראל, ומאות מיליוני הדולרים שזורמים מעשיריה אל ארץ הקודש. כיום מונה דת המורמונים בעולם כ-13 מיליון מאמינים, מחצית מהם בארצות הברית.
הניסיון לערער על סדר היום הפרוטסטנטי האמריקאי עלה למורמונים בשנאה עזה. אמריקאים רבים העידו כי יצביעו למועמדים מוסלמים או יהודים (חלילה וחס) לפני שישלחו מורמוני לבית הלבן. אחרים אף הגדירו את המורמונים כאחת הסכנות הגדולות ביותר שעומדות בפני ארצות הברית, מיד אחרי הטרור. אלא שלאחר שנים ארוכות של רדיפה פוליטית ודתית (שהובילה במקרים מסוימים גם לרצח), נראה שהמורמונים מצליחים להיכנס אט אט לקונצנזוס. רומני, שבילה בעצמו 30 חודשים בשליחות מיסיונרית בצרפת, מנסה להרגיע את המצביעים המודאגים ומבהיר כי לא יאפשר לדת לנהל את המדינה או ישנה דבר במנהגי הפולחן שלה. אם הסקרים נכונים, נראה שהאמריקאים מתחילים להאמין לו.
הון של 250 מיליון דולר, חשבונות סודיים באיי קיימן
אם הדת המסתורית אליה משתייך רומני לא מספיקה כדי לייצר סימני שאלה סביב המועמד לנשיאות, הגיעו הפרסומים על עסקיו המסתוריים לא פחות והפכו לנושא החם במרוץ הבחירות. הונם של רומני ואשתו, אן, נאמד בכ-250 מיליון דולרים, כאשר 100 נוספים רשומים על שמם של ילדיהם ונכדיהם. בסך הכל שווה הסכום לכפול מזה שצברו שמונת הנשיאים האחרונים של ארצות הברית ביחד. לשם ההשוואה, הונו של ברק אובמה, נאמד בכ-2.5 מיליון דולרים "בלבד". נושא לא פשוט עבור מי שמתיימר להנהיג מיליוני אמריקאים שלא מצליחים לסגור את החודש. אלא שהנושא הבעייתי כאן, אם לצטט את יאיר לפיד, הוא לא הסכום אלא המיקום: "איפה הכסף?"
במאמר מקיף שפורסם בגיליון האחרון של ה"וואניטי פייר", נחשף כי מיליונים רבים שנצברו בעסקיו של רומני בתחום הייעוץ הפיננסי מצאו את דרכם לחשבונות סודיים במקומות אקזוטיים כמו איי קיימן, ברמודה והבנקים של שוויץ: ללא תיעוד, ללא שקיפות ועם מדיניות מס "גמישה" הרבה יותר מזו האמריקאית. כאן זה לא נגמר. על אף שהכריז כבר ב-1999 כי עזב את החברות שהקים, הסתבר כי סכומים של 2 מיליון דולרים ויותר בשנה עושים את דרכם אל חשבונות הבנק באיים המרוחקים, וכי בידיו של רומני מצויים עדיין מניות בשווי של 30 מיליון דולרים. הוא עצמו טוען כמובן כי הצהיר על כל הנדרש ממנו על פי חוק, וכי כל הפרשה היא ניסיון של קנאים למנוע מאמריקאים שעובדים קשה להרוויח את לחמם.
רומני וביבי לנצח
כיאה למועמד רפובליקני עם זיקה דתית עמוקה ליהדות, קשה להגדיר את רומני כפחות מאוהד של ישראל. על אף שבשלב זה מדובר בעיצומו של מסע בחירות, שבו כל אחד מהצדדים לא יהסס לעבור ברית מילה בשידור חי כדי לקבל עוד כמה אלקטורים, ההתבטאויות והעמדות שמשמיע רומני נשמעות, מטבע הדברים, נעימות יותר למקבלי ההחלטות בצד הישראלי. כל כך נעימות עד שבוושינגטון נשמעות לא מעט טענות על סיוע אקטיבי של שקיבל מירושלים. ככה זה כשאתה מכיר את בנימין נתניהו עוד מסוף שנות השבעים, אז עבדו יחד באותה חברה בבוסטון. אחד התורמים הגדולים ביותר של רומני אגב הוא לא אחר מאשר שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", עיתון שמגלה מפעם לפעם סוג של חיבה נסתרת לעמדותיו של ראש הממשלה. כמה טוב שיש חברים.
בכל הנוגע לישראל מקפיד רומני להישמע נחוש וחד משמעי עד כמה שניתן. יועצו הבכיר אף טען השבוע כי רומני יגבה תקיפה ישראלית אפשרית על מתקני הגרעין של אירן (רומני עצמו, אגב, לא שמח לחזור על הדברים בעצמו). את אירן עצמה הגדיר בספרו "בלי התנצלות" כאיום הגדול ביותר על ארצות הברית. בסוגיות אחרות טען כי יתמוך בחזרה לקווי 67 "ברי הגנה", כי ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל וכי ביקורו הנשיאותי הראשון מיד לאחר היבחרו, יהיה כאן. כן, קשה להאמין איך עם עמדות כאלה הוא זוכה כאן לאהדה ממישהו.
קוראים לי מיט... בעצם ווילארד
גם חלקים משעשעים יותר במסעו של רומני לבית הלבן לא חסרו לאורך הדרך, חלקם אף הפכו אותו מטרה קלה במיוחד לקומיקאים. בשיאו של מסע הבחירות במפלגה הרפובליקנית, התייצב רומני לעימות הטלוויזיוני הגדול עם שאר המתמודדים. כשוולף בליצר, מגיש ב-CNN ומנחה האירוע, פתח את השידור הוא פנה אל הצופים בחיוך ואמר: "אני וולף בליצר – וכן, זהו שמי הפרטי אמיתי. רומני המשועשע מיהר להגיב וירה: "אני מיט רומני – וכן, וולף, זהו גם כן שמי הפרטי האמיתי". רק לאחר מכן הסתבר שמיט הוא דווקא שמו השני של רומני, שנולד בשם ווילארד.
במקרה אחר התבקש רומני, שטען כי אובמה מנסה להפוך את ארצות הברית למדינה נוצרית פחות, להסביר את דבריו. בתגובה ענה רומני: "אני לא ממש זוכר מה אמרתי ומתי, אבל אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי, בכל זמן שלא אמרתי אותם". השבוע הצליח רומני להפוך באחת לאחד האנשים השנואים בבריטניה, לאחר שבריאיון שעניק ל-BBC, יומיים לפני טקס הפתיחה, קבע כי להערכתו הבריטים אינם מוכנים למשחקים וכי הוא לא מעודד ממה שהצליח לראות בביקורו". אנחנו מקווים שהוא נהנה מטקס הפתיחה, מהסדר המופתי ומהרמה הגבוהה המוצגת עד כה בלונדון, לפחות כמו שהבריטים נהנים כעת לצחוק על האיש שאולי יהפוך בקרוב לדייר קבוע בבית הלבן.