הקרב הצמוד בין ברק אובמה למיט רומני יגיע לשיאו ביום שלישי הקרוב, אז יגיעו עשרות מיליוני אמריקאים לקלפיות ברחבי ארצות הברית כדי להכריע מי יהיה נשיא ארצות הברית בארבע השנים הבאות. 44 נשיאים זכו להיות מנהיגי העולם החופשי בעבר (חלקם עוד לפני שהבית הלבן הוקם), חלקם ניצלו את המעמד מבלי להשאיר חותם משמעותי, אבל היו גם כאלה שההחלטות שקיבלו משפיעות על חיינו גם היום.
הארי טרומן (1945-1953)
הכי בקטנה: הנשיא ה-33 (דמוקרטי), בן למשפחת חקלאים, שירת כקצין ארטילריה במהלך מלחמת העולם הראשונה. כסנטור עמד בראש ועדה שחשפה שחיתויות, זיוף ובזבוז כספים במהלך ניהול מלחמת העולם השנייה.
איך הוא שינה את ההיסטוריה? אז מה אתם הייתם עושים אם יום אחד, באמצע מלחמת עולם, היו מודיעים לכם שמרגע זה ואילך אתם מנהיגי העולם החופשי? אנחנו היינו משנים את השם להאנס ועוברים לגדל עיזי בר בפסגות של שוויץ, אבל הארי טרומן לא התכוון לברוח. 82 ימים בלבד אחרי שהושבע כסגנו של פרנקלין רוזולט, שמידר אותו מכל דיון חשוב וטרח לפגוש אותו רק פעמיים לאורך כל התקופה, התבשר טרומן כי הנשיא נפטר מהתקף לב. עכשיו היה עליו להיכנס לעניינים מהר, בכל הגזרות, כולל אחת סודית בשם "פרויקט מנהטן", שתהפוך לשיא הכהונה שלו.
החדשות הטובות מבחינת טרומן הגיעו מהמערכה מול גרמניה הנאצית, שעמדה להסתיים תוך שבועות בניצחון מזהיר. החדשות הפחות טובות הגיעו מכיוונה של יפן, שממש לא התכוונה לקפל את הזנב בפני הסגן האלמוני. מומחי צבא העריכו כי המלחמה בגזרה הזו עשויה להימשך עוד שנה לפחות, ועלולה לעלות בחייהם של כחצי מיליון חיילים אמריקנים ובמיליארדי דולרים. מה שהיפנים לא לקחו בחשבון הוא שטרומן לא ממש היה בקטע של מלחמות ארוכות, זבנג וגמרנו התאים לו הרבה יותר. ב-6 לאוגוסט, אחרי שהצעות הפשרה שהעביר נדחו, הורה השיא על הפצצת הירושימה בפצצת האטום הראשונה, ושלושה ימים אחר כך בשנית על נגסאקי. כשכל אלו לא הועילו, הוא הורה גם על תקיפה אווירית בליבה של טוקיו, שרק לאחריה הועילו היפנים להרים ידיים.
במה זה עלה לו? האחריות למותם של 90 עד 150 אלף אזרחים בהירושימה, 60 עד 80 אלף בנגסאקי, וקרינה רדיואקטיבית שהשפיעה על מוות מסרטן ומחלות אחרות ברחבי המדינה במשך חמישים השנים הבאות.
הנקודה הישראלית: בתור מאמין נלהב ברעיון הציוני, החליט טרומן לתמוך בהכרה במדינת ישראל באו"ם במאי 1948. את ההחלטה הזאת קיבל למרות התנגדותו של מזכיר המדינה, ג'ורג' מרשל, שחשש מהקריזה שיחטפו מדינות ערב בתגובה למהלך שכזה.
תומאס ג'פרסון (1801-1809)
הכי בקטנה: הנשיא השלישי (דמוקרטי), בן למשפחה בת עשר נפשות, מיוזמי "הצהרת העצמאות", שימש כמושל וירג'יניה, מזכיר המדינה של ג'ורג' וושינגטון וכסגן הנשיא של ג'ון אדאמס.
איך הוא שינה את ההיסטוריה? הרבה לפני שהפכה למעצמה של פאסט פוד וקניוני ענק, הייתה ארצות הברית מחולקת לקולניות תחת השלטון הבריטי. ג'פרסון היה מיוזמי "הצהרת העצמאות", שהכריזה על רצונן של 13 הקולוניות להשתחרר מעול התה בצהריים, ולהקים מדינה ריבונית משל עצמן. עשרים שנה לאחר מכן, כשהוא כבר בתפקידו כנשיא, זיהה ג'פרסון הזדמנות לעשות קומבינה על צרפתים, הרבה לפני שזה נהיה מיינסטרים בחופי תל אביב.
בתחילת המאה ה-19 נחלקה יבשת אמריקה בין האימפריה הצרפתית והבריטית, שהתחרו בשאיפותיהן לשלוט בעולם. אחרי שנפתרו מהבריטים בכוח, נותר עדיין שטח עצום בגודל של למעלה משני מיליון קילומטרים רבועים במרכז היבשת, שהפריד בין הקולוניות המפוזרות, בידיים צרפתיות. נסו לדמיין את ארצות הברית של היום בלי מדינות כמו אוקלהומה, קנזס, מינסוטה, ניו מקסיקו וחלקים מטקסס, עכשיו נסו לדמיין אותם בשליטה צרפתית (טוב די תפסיקו, זאת כבר סתם התעללות). הצרה הגדולה מבחינת הצרפתים? השטחים שבבעלותם היו נתונים למרידות בלתי פוסקות מצד הפועלים השחורים שהתגוררו באזור, שגרמו להם לאבד אלפי חיילים בניסיון להשתלט עליו חזרה.
הפתרון של ג'פרסון היה פשוט: קחו 15 מיליון דולר, ותשאירו לנו לשבור את הראש עם הנודניקים האלה. הצרפתים, במה שיהפוך לסמל לשנים הבאות, מיהרו לקחת את הכסף, לקפל את הדגלים ולברוח. כתוצאה מהעסקה, הכפילה ארצות הברית את שטחה, והדבר הצרפתי היחיד שנותר בה הוא השם של הצ'יפס.
במה זה עלה לו? כ-230 מיליון דולר במונחים של הכלכלה המודרנית. עדיין מחיר מציאה בהשוואה למה שקיבל בתמורה.
הנקודה הישראלית: ג'פרסון דגל בהפרדת הדת מהמדינה ובחופש פולחן, עם דגש על מתן חופש דת ליהודים. שזה מצחיק, כי במדינת היהודים עדיין לא החליטו על זה גם 200 שנים אחרי.
פרנקלין רוזוולט (1933-1945)
הכי בקטנה: הנשיא ה-32 (דמוקרטי), שימש כמושל ניו יורק, כהונת הנשיא הארוכה ביותר בהיסטוריה – 12 שנים (4 קדנציות), הביא לפתרון המשבר הכלכלי הגדול של תחילת שנות ה-30 עם תכניות ה"ניו דיל", וסבל מנכות בעקבות מחלת שיתוק ילדים.
איך הוא שינה את ההיסטוריה? אריק שרון נהג לומר על כהונת ראש הממשלה ש"דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". תכלס זה די נכון, בכנסת הג'בארים בשורות הראשונות תמיד מסתירים, אבל יכול להיות שהוא התכוון גם לעניין היכולת לשנות את דעתך בנושאים שונים. פרנקלין רוזוולט, למשל, היה נחרץ מאד בדעתו שלא להתערב במלחמת העולם השנייה. ב-1940 נשא נאום לפני מגוייסים חדשים של צבא ארצות הברית, בו קבע: "בחורים, אתם לא עומדים להישלח להילחם במלחמות זרות". כמה חבל שהגורל, היפנים והשאננות לאזהרות המודיעין, יצרו מציאות אחרת. המתקפה על פרל הארבור ב-7 לדצמבר, 1941.
ממתנגד תקיף למלחמה, הפך רוזוולט ברגע לאחוז נקם וחיפש דרך לפגוע ביפנים במקום כואב באמת. הפשיטה של דוליטל" (זה רק נשמע כמו משהו שראיתם בחינוכית כשהייתם קטנים), מבצע חסר תקדים בו המריאו מטוסי הפצצה כבדים ממסלולי המראה קצרצרים על נושאות מטוסים, פגעה בליבה של טוקיו והחזירה את הרוח למפרשים האמריקאיים. שנתיים לאחר מכן שלח רוזוולט למערכה את חיל הרגלים על חופי נורמנדי (כן, שוב העניין הזה עם צרפתים ומלחמות) בפלישה היבשתית הגדול בהיסטוריה, שהכריעה סופית את המלחמה. מה היה קורה אם היפנים לא היו מעירים את הדוד סם? בדיוק מה שהיה קורה אם לסבתא היו גלגלים.
במה זה עלה לו? כחצי מיליון חיילים אמריקאים שקיפחו את חייהם בקרבות.
הנקודה הישראלית: על פי חלק מהדיווחים רוזוולט תמך ברעיון הציוני ובהקמת מדינה, והציע לבריטים להעביר חלק מערביי ישראל למדינות השכנות, כדי לפנות לה מקום. הרעיון היה כל כך טוב שליברמן הסכים לאמץ אותו גם היום.
אברהם לינקולן (1861-1865)
הכי בקטנה: הנשיא ה-16 (רפובליקני), בן למשפחת איכרים אמידה שירדה מנכסיה, מנהיג הצפון במלחמת האזרחים.
איך הוא שינה את ההיסטוריה? עד אמצע המאה ה-19 נחלקו האפשרויות שלכם כבני אדם בארצות הברית לשניים. אם נולדתם לבנים, הייתם יכולים להתעשר, להתרושש, להצביע, לקדוח נפט ולחפור לשכנים על הרעש שהילדים עושים בין 2 ל-4. אם נולדתם שחורים? הבחירה הסתכמה בין עבודה בשדות הכותנה, שירותי הסעות ואחזקת בית. כל זאת עד שאברהם לינקולן החליט שנמאס, והוביל לאישור התיקון ה-13 לחוקה, האוסר על העסקת עובדי כפייה. כך השתחררו לחופשי 4 מיליון פועלים, שהפכו במרוצת השנים לאזרחים שיכתירו בעתיד אחד, ברק אובמה.
במה זה עלה לו? בחייו. לינקולן נרצח על ידי מתנקש בשם ג'ון ווילקס בות', שהתנגד נחרצות לשחרור העבדים.
הנקודה הישראלית: בנאום שנשא שמעון פרס לרגל הכתרתו של יושב ראש הכנסת ב-2009, טען כי לינקולן הבטיח לרופאו האישי ממוצא יהודי, יששכר זכארי, לתמוך בהקמתה של מדינה יהודית. מצד שני הדודה לודמילה תמיד סיפרה לנו שהבטחות לא עולות כסף.
אנדרו ג'קסון (1829-1837)
הכי בקטנה: הנשיא ה-7 (דמוקרטי), השתתף כגנרל במלחמה מול בריטניה.
איך הוא שינה את ההיסטוריה? בתחילת ימי האנושות כל העניין הזה של הקמת מדינה היה מאד פשוט: מצאתם מקום שאף אחד לא הכיר קודם? שלכם. עם השנים נגמר העניין הזה וכדי להקים מקום חדש, נדרשתם קודם לטפל בנודניקים שכבר ישבו שם. זה היה גם הסיפור בשנותיה הראשונות של ארצות הברית, שביקשה לגדול ולהתפתח, רק שבכל מקום שבו חפרו מצאו אינדיאנים. כפי שבטח כבר ניחשתם, העניין הזה די עיכב את כל התכניות הגרנדיוזות של הנשיא, ואנדרו ג'קסון לא היה בחור סבלני במיוחד. ב-1830, אחרי שמאס בדיונים מול ראשי השבטים, העביר ג'קסון את חוק "העברת האינדיאנים".
הייתם יכולים לחשוב שלשם המפורש מדי הזה היו השלכות הרבה יותר מקיפות, אבל לא. הוא פשוט סימל את העובדה שמאותו יום ואילך ניתה בידי המדינה הזכות לרכוש כל שטח אינדיאני, תמורת חלופה בשטחי המערב הרחוק. כך ביצעה ארצות הברית, הלכה למעשה, סוג של טרנספר ששינה לחלוטין את הדמוגרפיה, ואיפשר לה להתפתח בלי חשש שאנשים עם נוצות על הראש יירו עליה חיצים. רק ב-1924 זכו האינדיאנים לקבל אזרחות שווה מטעם הקונגרס.
במה זה עלה לו? בעיקר בשנאתם הנצחית של ילידי ארצות הברית.
הנקודה הישראלית: אחת ההלוואות הגדולות שהכבידו על המשטר האמריקאי בתחילת דרכו, הייתה זו שנלקחה מבנק "רוטשילד". על פי חלק מהעדויות החליט ג'קסון "לנקום" במשפחה אחרי תשלום החוב האחרון, כשהוציא את כל כספי הממשל מהבנקים ברשות המשפחה. בישראל היו לוקחים ממנו על זה עמלת שבירת חיסכון.
ג'ורג' וושינגטון (1789-1797)
הכי בקטנה: הנשיא הראשון, שימש כמפקד העליון של 13 הקולוניות האמריקאיות במלחמת העצמאות, נשיא ועדת החוקה האמריקאית.
איך הוא שינה את ההיסטוריה: בעיקר בהתנהלות - בתור הנשיא הראשון הייתה לג'ורג' וושינגטון הפריווילגיה לקבוע את הטון של נושאי המשרה שיבואו אחריו. זה היה יכול להסתכם בישיבה על ערסל, עישון סיגרים ובדיחות על אנשים עם פאות לבנות, אבל וושינגטון העדיף לעבוד בחינם (דחה את המשכורת שהוצעה לו עבור המשרה), סירב להמשיך לקדנציה שלישית וקבע את המודל של שיטת הממשל מאצילת הסמכויות של ארצות הברית. האנשים שאחריו נאלצו, בלית ברירה, להתיישר לפי המודל הזה. עם שינוי אחד, הנושא של העבודה בהתנדבות. איכשהו באמריקה זה פחות תופס.
במה זה עלה לו? בכלום. אין כמעט פעולה של וושינגטון כנשיא שאינה מוגדרת כקונצנזוס לאומי.
הנקודה הישראלית: בעבר נטען כלפי וושינגטון כי דגל באנטישמיות וקרא לעשיית שפטים ביהודים. בפועל הסתבר שמדובר בשמועות מופרכות. במהלך מלחמת העצמאות שלח וושינגטון איגרת ברכה ליהודים, בה קרא להם להתיישב במדינה עם חופש פולחן מוחלט לכל הדתות.
תאודור רוזוולט (1901-1909)
הכי בקטנה: הנשיא ה-25 (רפובליקני), חתן פרס נובל לשלום על חלקו בסיום מלחמת רוסיה-יפן, כיהן כמושל ניו יורק וכסגנו של הנשיא וויליאם מקינלי.
איך הוא שינה את ההיסטוריה: קודם כל בכך שאף אחד לא באמת רצה להתעסק איתו. ככה זה כשהמוטו שלך לחיים הוא "דבר בשקט והחזק מקל גדול", ברוב המקרים הצד השני מעדיף לא לבדוק מה אתה יודע לעשות עם המקל. כשלא נותר לו על מי לאיים מבית, החליט רוזוולט לקחת את מודל השוטר הטוב והשוטר הרע החוצה. בנאום שנשא לאומה ב-1904 קבע רוזוולט כי ארצות הברית תעשה שימוש בכוחה כדי לתקן עוולות כרוניות או מדינות שאזרחיהן מתנהלים בצורה לא מתורבתת. מאז הרגישה ארצות הברית חופשייה לפלוש גם למקומות כמו עירק, רק כדי לבדוק שהנפט שם מתנהג כמו שצריך.
במה זה עלה לו? זעם ועלבון מצד מדינות אירופה, שראו בהחלטה ניסיון של ארצות הברית לתפוס את מקומן כמדינות המשפיעות בעולם.
הנקודה הישראלית: רוזוולט היה הנשיא האמריקאי הראשון שכלל יהודי בצוות הקרב אליו: אוסקר שטראוס, מזכיר המסחר והתעשייה. הוא גם ידע לעשות אחלה חומוס, אבל זה כבר סיפור אחר.
ג'ורג' ווקר בוש (2001-2009)
הכי בקטנה: הנשיא ה-43 (רפובליקני), בנו של הנשיא ה-41, הושבע לנשיאות אחרי מרוץ צמוד ושנוי במחלוקת.
איך הוא שינה את ההיסטוריה: במקרה של בוש, זאת דווקא ההיסטוריה ששינתה אותו. בתחילת הדרך היה בוש בעיקר מושא לבדיחות עולמיות, שלא התעניין בדבר מלבד נושאי פנים וכלכלה. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר הוא פתח במלחמה עולמית בטרור, שאיפיינה את שתי הקדנציות שלו בבית הלבן. אחרי שפלש לעירק ואפגניסטן והשקיע מיליארדי דולרים ואלפי חיילים באיתורו של אוסמה בן לאדן, פרש לטקסס והשאיר את קופת המדינה עם גירעון עצום. ההישג הגדול ביותר שלו היה לכידתו של סדאם חוסיין האומלל, את הארכיטרוריסט תפס דווקא היורש שלו בתפקיד.
במה זה עלה לו? 2,014 הרוגים באפגניסטן (נכון ל-26 באוקטובר), 4,487 הרוגים בעירק, ביקורת מבית ומחוץ על עלויות המלחמה, הקורבנות והסיבות ליציאה למלחמה.
הנקודה הישראלית: אחד הנשיאים הידידותיים ביותר לישראל. תמך בפעולות צה"ל כזכותה של ישראל להגנה עצמית, השתתף במספר פסגות שלום ותמך בהתלהבות בתכנית ההתנתקות.
ג'ון קנדי (1961-1963)
הכי בקטנה: הנשיא ה-35 (דמוקרטי), אביו כיהן כראש עיריית בוסטון וכנציג בקונגרס, הנשיא הנבחר הצעיר ביותר בתולדות ארצות הברית, שירת כמפקד ספינות מנוע חמושות בצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה, קידם משמעותית את תכנית החלל האמריקאית
איך הוא שינה את ההיסטוריה: זה אולי יישמע קצת דרמטי, אבל אילו נשיא אחר היה יושב בתקופתו בבית הלבן, יש סיכוי שהיינו מסתובבים כאן היום עם מספר גדול יותר של גפיים או ראש ספייר. באמצע הקדנציה הקצרה שלו קיבל לידיו קנדי צילומי מטוסי ריגול, שאיתרו אתר טילים גרעיני טווח בינוני, שנבנה על ידי הרוסים בקובה. תגובה צבאית של קנדי הייתה עלולה להביא למלחמה גרעינית בין שתי המדינות עם מספר הפצצות הגדול בעולם. אי תגובה הייתה עלולה להתפרש כהסכמה עם איום גרעיני רקטי בגבולותיה של ארצות הברית.
כשאסון גרעיני מרחף על פני העולם, החליט קנדי להטיל מצור ימי על האתר, ובמקביל לנהל משא ומתן עם הרוסים על פתרון שקט לסוגיה במשך 13 ימים מתוחים במיוחד. בהצעת הפשרה שהביא לפתרון המשבר הציע קנדי לפרק את המתקן תחת פיקוח האו"ם, בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לעולם לקובה. הרוסים התרצו, סיימו את המשבר והעבירו את מלחמת המעצמות לחלל. לפחות שם אף אחד לא יוכל לפרק לנו את המולקולות.
במה זה עלה לו? לא בטוח שמשבר הטילים לבדו אחראי לכך, אבל המדיניות של קנדי שימשה, לפי הערכות, כרקע להתנקשות בחייו ב-1963.
הנקודה הישראלית: יזם את שיתוף הפעולה הצבאי ההדוק עם צה"ל, והגדיר את ההגנה על מדינת היהודים כהתחייבות מורלית ולאומית של ארצות הברית. בתקופתו כנשיא הוגדלו משמעותית תקציבי הסיוע ושיתוף פעולה אמריקני הדוק הוצא, לכאורה, בבניית הכור הגרעיני בדימונה.
ביל קלינטון (1993-2001)
הכי בקטנה: הנשיא ה-42 (דמוקרטי), שימש כמושל מדינת ארקנסו, סיים את הקדנציה עם מדד שביעות הרצון הגבוה בהיסטוריה.
איך הוא שינה את ההיסטוריה: האמריקאים יספרו על המהפך הגדול שיצר בכלכלה, כשהפך גירעון עצום בתחילת כהונתו לעודף עצום לא פחות בסיומה. אבל החותמת האמיתית של קלינטון התבצעה דווקא הרחק מארצות הברית. בתקופת כהונתו נחתם הסכם אוסלו בין ישראל לרשות הפלסטינית והסכם השלום ההיסטורי עם ירדן, בעקבותיו זכה בפרס נובל לשלום. הקשר ההדוק לעם בישראל בא לידי ביטוי בימי רצח רבין, בביקוריו בארץ (3 ביקורים ב-8 שנים) ובאהדה לה זכה ברחוב הישראלי.
במה זה עלה לו? בהערכה עולמית גדולה, כזו שהצליחה להסיר מסדר היום אפילו את פרשת מוניקה לווינסקי.