350 איש נהרגים בשנה כתוצאה מתאונות דרכים. 25,695 נהרגו מקום המדינה ועד שנת 2010 – יותר ממספר הנופלים במערכות ישראל. המדינה סופגת נזק של יותר מ-10 מיליארד שקל נזק בעקבות תאונות על הכביש – סכום המהווה שני אחוזים מהתוצר הלאומי של מדינת ישראל. לשם השוואה, מדובר בשליש מתקציב משרד החינוך, ויותר מתקציב משטרת ישראל לשנת 2011-12, שעומד על 8.1 מיליארד שקלים.
הנתונים המדאיגים האלה אינם סוד גדול, ולמרות זאת נראה כאילו הנהג הישראלי מתעקש להמשיך ולהרוג את עצמו, או את הסובבים אותו. אנחנו עוקפים במהירות גבוהה, גונבים את הרמזור, פותחים נתיב פרטי בפקק ונוהגים שיכורים. מנתוני אור ירוק לחודש דצמבר 2011 מתברר כי אחד מכל חמישה נהגים עלה לכביש אחרי ששתה אלכוהול. גם על חגורות בטיחות אין יותר מדי מה לדבר, אור ירוק מדווחים שבכל שנה נהרגים 44 אנשים בתאונות רק בגלל שלא היו חגורים.
איך זה קורה? למה תרבות הנהיגה בארץ הפכה להיות משהו שאפשר לזלזל בו כל כך? כדי לחקור את התופעה הצטרפתי במשך שבוע למשמרות של שוטרי התנועה של משטרת ישראל. המטרה: ללמוד את תווי פניו של הנהג הישראלי הממוצע. ללמוד על המצב בכבישים, על החוצפה והכוחניות שהפכו לחלק מתרבות הנהיגה שלנו, על הזלזול בחיי אדם ולא פחות מכך בחוק. נקדים ונספר שבעיני שוטרי התנועה כבישי ישראל הם ג'ונגל, "ואם לא ג'ונגל אז משהו בסגנון מדבר סהרה", כפי שהגדיר זאת קצין תנועה.
ממוצע של מאה שיכורים על הכביש בסוף שבוע
את המשמרת הראשונה שלי עשיתי בליל הסילבסטר של שנת 2012, יחד עם משטרת התנועה הארצית באזור שפלה. הצטרפתי אליהם בראשון לציון בכביש שניתן להגדיר אותו צדדי, כזה שאינו צמוד למתחם בילויים, ובכל זאת אקדים ונספר על כך שלילה סוער עבר עליי יחד עם אותם שוטרים.
בתשע בערב כבר ישבו כל השוטרים בתדריך של תחילת המשמרת, מחלקים את העבודה והגזרות בין הניידות השונות. תדריך הסילבסטר שונה מעט: "בשעות הראשונות לא תהיה יותר מדי פעילות", אמר פקד יגאל הבשור. "אחרי חצות יתחיל הגל הרציני, הממוצע עומד רק בתחום השיכורים על מאה בסוף שבוע".
"משטרת התנועה הארצית כוללת אלף שוטרים, אליהם מתווספים עוד כמה מאות שוטרי תנועה ששייכים לתחנות המשטרה שבתוך הערים", מעדכן אותנו פקד יגאל בזמן שאנחנו מחכים לשיכורים שיגיעו. "האכיפה שלנו מתמקדת באמצעות כלי מחקר מאוד מפותח שקיים באגף התנועה, כלי שאוסף את כל הנתונים הרלוונטיים - כבישים אדומים, עבירות ועוד – שמאפשרים לנו למקד את הפעילות שלנו, כולל הצבת שוטרים בצמתים".
נהג שמדבר בנייד או חונה בחניית נכים - הוא בריון
פקד יגאל מדגיש בפנינו שאין דבר כזה מכסת דו"חות כמו שנהוג לחשוב. "הניידות לא עוסקות רק באכיפה, בולטות זה חלק מהעניין, מספיק שנהג ראה ניידת והוריד את הרגל מהגז. אנחנו לא נמדדים במכסת דו"חות, אין חיה כזאת. יש מיקוד אכיפה שעל פי זה אנחנו עובדים, מלבד העבירות הקשות של צומת אדום, שיכורים, קו לבן ועוד אנחנו נוגעים הרבה בעבירות של בריונות כביש שזה פלאפונים, נסיעה בשוליים, כניסה לצומת לא פנוי וחניית נכים כמובן".
חלק ניכר מתפקיד משטרת התנועה זה שירות, ומדובר למעשה ביעד מפכ"ל. "לא הכל זה דו"חות, השירות זה אחד מהדברים החשובים שלנו כשוטרי תנועה", אומר פקד יגאל. "לא הרבה יודעים אבל נהג שנתקע עם תקר בגלגל בכביש מהיר יכול להתקשר ל-100 ותגיע ניידת לאבטח אותו, אם צריך גם השוטרים יסייעו להחליף את הגלגל, אני יכול להגיד שאנחנו עושים את זה לא מעט".
"שתיתי רק בירה אחת"
מגיעים למחסום וחוברים לשוטרי התנועה. אחד מהם הוא רס"מ אבי בן עמי, שאחרי 25 שנות שירות בתנועה אפשר לומר שהוא ראה כבר הכול. עוד לפני שהגיע השיכור הראשון למחסום אבי כבר יודע מה יהיו התירוצים שלהם. "איך שהוא ייתפס הוא יגיד שתיתי בירה אחת".
"אגב סילבסטר שנה שעברה תפסנו 374 שיכורים", מספר פקד יגאל. "אנשים מאבדים בגלל זה מקום עבודה, היום כשתופסים נהג שיכור לוקחים לו את הרכב, יש יותר מודעות אבל עדיין. כשלאבא יש רכב ממקום העבודה ותפסו את הבן שלו שיכור עם הרכב, הוא צריך להסביר למה לקחו לו את הרכב ל-30 יום. המעורבות של ההורים מאוד חשובה, היום יש קווי לילה, נהגים תורנים וזה לא שווה את הסנקציות של החוק". רק בתחום השיכורים, מספר לנו פקד יגאל, נתפסים בכל שנה עשרת אלפים נהגים. "צריך גם לדעת שהיום מי שנתפס פעם שנייה על שיכרות זה מאסר, מעל כמות מסוימת זה גם מאסר, לא משחקים עם זה".
"נהגי הפרסות": השוטרים כבר מכירים את התופעה
תופעה מעניינת שמתקיימת במחסומים זה מה שמוגדר כ"נהגי הפרסות", נהגים שפנו לכביש בו מוצב המחסום המשטרתי ונעצרו ברגע שהבחינו בו, מיד לאחר מכן הם מבצעים פניית פרסה בכדי להתחמק מהמקום. ניידת שהוצבה מבעוד מועד מוזנקת לעברם ורשימת העבירות מתחילה לחגוג. לא חיכינו הרבה עד שנתפס הנהג הראשון שנכשל בבדיקת השכרות.
"שתיתי רק בירה אחת", אמר הנהג הצעיר לרס"מ אבי עוד לפני שנבדק בנשיפון - צינור פלסטיק אליו נושף הנהג. במידה ונכשל בבדיקה זו נלקח הנהג לבדיקת ינשוף, שגם יראה כמות האלכוהול בדמו של הנהג שתה. יחד עם הנהג הצעיר נמצאת גם חברתו שמבינה שאת הדרך חזרה היא תעשה במונית. בתחילה היא מנסה ליצור פרובוקציות וצועקת על השוטרים, אלה מצדם לא מתרגשים ומסבירים לה שאין כל כך מה לעשות, החבר נלקח אחר כבוד לשימוע אצל קצין תנועה, אותו קצין שישלול לו מנהלית את הרישיון והרכב.
הראשון עוד לא התרחק וכבר נתפס השיכור הבא. "לא יכול להיות, שתיתי כוס יין אחת", הוא מספר לרס"מ אבי, אחרי ש"נדהם" מהתוצאה שבשרה לו שהיא נוסע כשבדמו כמות אלכוהול גבוהה פי שלושה מהמותר בחוק. "לא שווה את זה", אומר לנו הנהג. "איזה סרט זה יעשה לי בעבודה, אני עובד באבטחה בגבול אני חייב את הרישיון". גם הוא סיים את ליל הסילבסטר בשימוע אצל קצין תנועה שלקח ממנו את הרישיון והרכב.
הישראלים אוהבים אקשן: "זה חלק מהבילוי שלהם"
לפעמים נדמה שחלק מהנהגים סתם מחפשים עימות. באחד המקרים הגיע נהג שסרב להקשיב להוראות השוטר ונראה כאילו הוא שתה, הנהג מסרב לבצע בדיקת שכרות מה שכמובן מגביר את החשד. מבחינת החוק מי שמסרב לבדיקת שכרות דינו כדין שיכור, מה שגרם לו לעשות את הבדיקה ובאופן מפתיע מתברר שהוא לא שתה כלל. "יש כאלה שסתם מחפשים את המאבק עם השוטר, אם היו פה רק שני שוטרים אז הוא היה תוקף אותם. לא ברור מה מניע את האנשים האלה, כאילו מכות עם שוטרים זה חלק מהבילוי שלהם".
"שמענו כבר כל תרוץ אפשרי", מספר בחיוך רס"מ אבי. "תפסתי פעם אחת נהג שלא נתן זכות קדימה. אחרי שעצרתי אותו שאלתי למה לא נתן זכות קדימה. הנהג אומר לי תשמע, אני אגיד לך משהו אתה לא תאמין. ואז הוא אומר לי, תשמע המשקפיים שלי חדשים והם כמו במראה של רכב, הם מרחיקים את מה שרואים יותר ממה שזה באמת, בגלל זה לא נתתי זכות קדימה". זה היה התירוץ שלו. בסיפורים אחר מככבים נהגים שמנסים לתת שוחד לשוטרים – וכמובן לא יוצאים מזה בשלום.
בזמן ששמענו סיפורים ותפסנו שיכורים מכשיר הקשר המשטרתי מדווח לנו על כך ששאר הצוותים לא נשארו בידיים ריקות. נתפסו שיכורים, נהגים שעברו באדום וגם מרדף אחד אחרי רכב נמלט. רגע לפני שסיימנו את המשמרת שמענו חריקת צמיגים חזקה ובאופן טבעי גם את הבום החזק - נהג צעיר איבד שליטה על הרכב שלו ליד המחסום, התנגש בכיכר סמוכה ועף לצד השני. הרכב נראה גמור והנהג יצא ממנו בנס ללא פציעה. אחרי שהרגיעו אותו ונתנו לו מים הוא עבר, אחר כבוד, בדיקת שכרות שיצאה תקינה. את בדיקת הסמים, לעומת זאת, כנראה שלא עבר באותה צורה.
המשמרת מסתיימת. אני מנסה להבין מה קורה בכבישים האחרים בארץ, אם כל זה קרה לנו רק במשמרת אחת, במחסום אחד ובכביש צדדי אחד.
משקרים לשוטרים בפנים
את המשמרת הבאה עשיתי עם מחלק התנועה של העיר אשדוד. הצטרפתי לרפ"ק חיים חן, קצין התנועה של התחנה למשמרת סוף שבועה רגילה בעיר. חיים מספר לנו על אחד מהתפקידים הקשים ביותר של קצין התנועה: המודיע. המודיע הוא קצין תנועה במשטרה שמבשר למשפחה על מות יקירם בתאונה. "המראות של תאונת הדרכים מאוד קשים, גם המפגש עם המשפחה לא קל בכלל, אנחנו מתמודדים עם זה כמו בצבא, הומור שחור וציניות. יש גם קב"נים שעוזרים.
שוטרי התנועה מספרים גם על מראות מאוד קשים בהם הם נתקלים במהלך המשמרת. לא פעם הם צריכים להתמודד עם מראות של גופות מרוסקות בתוך גושי מתכת שפעם היו כלי רכב. שוטר תנועה איתו שוחחנו סיפר לנו על זירה אליה הגיע בצפון הארץ. "נהג הרכב איבד שליטה והתנגש בגדר הפרדה, זה היה רכב של צעירים שחלק לא היו חגורים, אחד מהם, שלא היה חגור, פשוט טס דרך החלון הקדמי וגירד עם הראש שלו את הגדר הפרד, לא צריך להסביר איך זה נראה".
רפ"ק חיים מספר לנו מהצד שלו איך נראה הנהג הישראלי. "יצא לי לעצור נהג רכב שדיבר בסלולרי בזמן נהיגה, אני שואל אותו למה דיבר והוא משקר לי בפנים שהוא לא דיבר, וזה בזמן שהילדים הקטנים שלו יושבים ברכב מאחור. עכשיו אתה מערבב אותי כשוטר אבל מה אתה מקנה לילד", שואל רפ"ק חיים. "מה אתה מקנה לילד, שראה שדברת בטלפון, הילד רואה את האבא שלו משקר לשוטר אז מה הוא רוצה שהילד ילמד".
כמו במשמרת הקודמת שלנו גם באשדוד נתקלנו מאוד מהר באירוע חמור, בקשר מדווחים על רכב שמזגזג בכביש, במהלך הנסיעה שלו הוא פוגע במספר רכבים חונים. תוך דקות מגיעים לרכב מספר ניידות, הנהג שיכור לחלוטין ולא ברור בכלל איך בכלל הצליח להניע את רכבו. רפ"ק חיים מנסה לדבר עם הנהג ובתמורה הוא סופג סדרה של קללות מאוד אישיות. מאוד מהר הוא תוקף את השוטרים ומצליח לירוק בפניו של רפ"ק חיים, שמצדו מצליח לשמור על איפוק. את הנהג לוקחים למעצר בתחנת המשטרה, את החקירה הוא יעבור בגלל מצבו רק בשעות הבוקר.
כמו שזה נראה ממספר משמרות מצומצם מצבו של הנהג הישראלי אינו טוב, ויעבור עוד זמן רב עד שתפיסת תרבות הנהיגה שלנו תשתנה. אנחנו יכולים להאשים את הדרך, את הרמזור וגם את הרצפה העקומה, בסופו של דבר מי שגורם לתאונה זה הנהג. הגדיר זאת בצורה הטובה ביותר קצין תנועה מהצפון, אחרי תאונה קטלנית וטענות המשפחה לתנאי הדרך והתשתית: "אין עיקול מסוכן, אין דרך מסוכנת, יש נהג מסוכן".