אתמול בצהריים הורגשה רעידה בכל רחבי ארצנו הקטנטונת. רעידה שנוצרה כאשר החליט יאיר לפיד, עיתונאי, סופר, משורר, מחזאי, שחקן, מנחה ומאצ'ו ישראלי מהזן המודרני - לקום ולצעוד לעבר מה שנראה כתחום היחיד בו עדיין לא עסק. וכשהגבר הכריזמטי בחולצה השחורה הצמודה יוצא עם כזאת הכרזה, ההמונים מרימים את ראשם בחיוך. הופה, הולך להיות פה מעניין.
מעטים מאוד הגברים שאת שמם תוכלו למצוא מתנוסס על גבי ספר המונח על השולחן בסלון, את פניהם תוכלו לראות על מסך הטלוויזיה, וברקע מתנגן שיר שאותו הם כתבו. מעטים עוד יותר הגברים שהצליחו לעשות את כל הדברים האלו בצורה מוצלחת ומרתקת, ועדיין לשמור על רמה מסוימת של צניעות וענווה שנותנת הרגשה שהבחור הזה הוא בדיוק כמוך, פחות או יותר.
רגע לפני שאתם מניחים את הספר או מכבים את הטלוויזיה והולכים לקלפי בו לראשונה יופיע שמו, החלטנו לעצור לרגע ולנסות להבין מי זה בעצם יאיר לפיד, ואיך קרה שמילד קטן ומרדן הוא הפך להיות זה שכל כך הרבה אזרחים מקווים שינווט את המדינה למקום הנכון.
כלום לא מספיק לו: מתאגרף, עורך, שחקן וכתב
זה התחיל ביום שלישי אחד לקראת סוף שנת 1963, אז הגיח לעולם ילד קטן ובעל לסת מרובעת משהו, לזוג הורים בשם יוסף (טומי) ושולמית לפיד. האמת, כאשר אבא שלך היה עיתונאי ומאוחר יותר גם סגן ראש הממשלה ואמא שלך הייתה מחזאית וסופרת שהגיעה להיות יושבת ראש אגודת הסופרים העבריים בארץ, כנראה שאפשר לצפות ממך להגיע לגדולות בשלב כלשהו בחיים. ספק אם תופתעו לגלות שיאיר לפיד בילה תקופה יפה מראשית חייו בלונדון, בירת הג'נטלמנים העולמית. מצד שני, אולי כן תופתעו לגלות שמספרים שמר לפיד הצעיר לא ממש "הלך בתלם" כנער, ועשה לא מעט בעיות.
את הצעד הראשון שלו בתור ה-"יאיר לפיד" שאנחנו מכירים הוא עשה כשנכנס בפעם הראשונה לבקו"ם, והתגייס לשורות חיל החינוך ככתב בעיתון "במחנה". אם זה הורס לכם את התדמית הגברית שלו, כנראה שזה המקום להזכיר שבערך באותן שנים לפיד התעסק במקביל גם באגרוף, ובאופן די מקצועי.
בגיל 25, לאחר שכבר הספיק להיות כתב ב"מעריב", קיבל יאיר לפיד את תפקיד העורך של עיתון מקומי בתל-אביב, עם השם היצירתי "עיתון תל-אביב". שלוש שנים לאחר מכן הגיע למסקנה שלהיות כתב, עורך ומתאגרף זה לא מספיק, ולקח על עצמו תפקיד משני בסרט הישראלי "מעבר לים", שהצליח לגרוף לבדו את רוב פרסי אופיר שחולקו באותה שנה. שלוש שנים יותר מאוחר, בשנת 1994 כבר קיבל תפקיד רציני יותר בסרט "שירת הסירנה", ובשלב כלשהו בין שני הסרטים הוא התחיל טור השבועי במעריב. מאוחר יותר הוא גם התחיל עם הטור המפורסם שלו ב"ידיעות אחרונות", שם כתב עד ממש לאחרונה.
הגבר עם הפנים הכי מוכרות על המסך
שנה לאחר שהופיע על המסך הגדול בפעם השנייה, החליט שוב על שינוי - או יותר נכון, תוספת - מקצוע, והחליט לעבור למסך הקטן (לפחות אז הוא היה קטן). התכנית הראשונה אותה הנחה הייתה בערוץ הראשון, בתקופה שבה אנשים צפו בו. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1997, עבר יאיר לפיד לערוץ 3, ובשנת 2000 חזר לערוצי המיינסטרים, כאשר החל להנחות בערוץ 2 את תכנית האירוח המאוד פופולרית "יאיר לפיד", שרצה על המסך במשך 8 עונות ברציפות. כן, אתה יודע שאתה גבר-גבר ברגע שבשיא הפריים טיים יש תכנית טלוויזיה שפשוט קראו לה על שמך.
מעבר לעובדה שהייתה זו התכנית הזו שהלחימה לכל תושבי המדינה את המילים "יאיר לפיד" ו"טלוויזיה" למשהו שפשוט אי אפשר להפריד יותר, וסימנה אותו בתור אחד מהמראיינים המוצלחים ביותר שהתיישבו אי פעם ליד שולחן עבודה חסר-צורה-מוגדרת (שהפך להיות סימן היכר לתכנית בפני עצמו), הייתה זו תכנית האירוח הזו שהוציאה לאור העולם והציגה בפעם הראשונה אנשים אלמונים לחלוטין, כמו אדיר מילר ועדי אשכנזי, ושינתה את פני עולם הבידור והתרבות הישראלי. לא מפתיע שהתכנית זכתה פעמיים ברציפות בפרס "מסך הזהב", ובשנת 2007 בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית "תכנית אירוח".
מעבר לטאלנטים החדשים שהציג בפנינו האיש והאגדה, נזכיר לכם שבשנת 2005 עלתה לאוויר הסדרה "חדר מלחמה" אותה יצר וכתב לפיד בעצמו – ולמקרה ושכחתם, הייתה זו הסדרה הזו שטבעה בנו את המונח 'רוה"מ'.
נשאר לו רק דבר אחד להשיג
אז מה עוד יכול לעשות אדם שכבר היה כתב, עורך, שחקן, מנחה ויוצר? דבר ראשון, הוא יכול לפרסם את בנק הפועלים. חוץ מזה, הוא יכול להחליף את אחד מגדולי העיתונאים בארצנו, אהרל'ה ברנע, ולהנחות את אחת מתכניות הדגל של ערוץ 2, "אולפן שישי". ואכן, בינואר 2008, בדיוק ארבע שנים לפני שהודיע על פרישתו, החל יאיר לפיד את תפקידו האחרון כעיתונאי, בתור מגיש התכנית. בחירת המנחה החדש למהדורת החדשות והאקטואליה של הערוץ השני הניבה תוצאות מרשימות, ולפי מנכ"ל החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, שנתו האחרונה של יאיר לפיד כמגיש "אולפן שישי" הייתה השנה בה התכנית קיבלה את אחוזי הרייטינג הגבוהים ביותר שלה מאז יום היווסדה.
בין לבין הספקנו להכיר אותו כמאצ'ו שיצא מתוך מגזין לגברים: ב.מ.וו, וויסקי וסיגרים דבקו לו לתדמית, למרות שלפיד - במיומנות חלקלקה, יש לומר - ידע להצניע את הזווית הגברית-מדי בחייו ולחזור למיינסטרים הנקי יותר בלי שום בעיות מיוחדות.
נדמה שאחרי כל זה, הדבר היחיד שנותר ליאיר לפיד לעשות זה לרוץ לבחירות לראשות הממשלה. אבל אם כבר לרוץ לבחירות, אז לרוץ לבחירות בסטייל – כלומר, כאשר חוק הנושא את שמך מובא בפני הכנסת. נכון, החוק היה אמור לצאת נגדו, אבל עושה רושם שזה לא באמת יקרה, ונכון להיום הסקרים צופים לו בין עשרה ל-15 מנדטים, וזה עוד לפני שהוא הספיק לצאת לפרסומות.