כולנו היינו בסיטואציה הזאת או לפחות דמיינו אותה: כוסית בפיק בר או במועדון ואתה לוטש בה עיניים. אי אפשר לפספס אותה: ג'ינס צמוד וגופייה כמו בקטלוג שזורקים לך על הדלת בבית. אתה ניגש אל הכוסית ואומר לה 'היי' ובאורח פלא היא זורמת איתך וזורקת מבטים מלאי משמעות לעבר הבר - רומזת לך שהגיע הזמן לדרינק על חשבונך. ואתה לא מסרב. אתה פשוט לא יכול; הכוח שיש לאותן כוסיות על רווקים בפיק אפ בר או במועדון שקול לאנרגיה שיכולה לקחת 33 כורים צ'ילאנים ולקבור אותם תחת האדמה לעוד חודש. פשוט אי אפשר לסרב לפצצה עם מחשוף ועיניים כחולות כשהיא מפלרטטת איתך ומבקשת צ'ייסר.
אבל מה הבעיה עם כוסית שמפלרטטת איתך ורוצה שתזמין לה דרינק? הבעיה היא שאחרי הצ'ייסר היא פתאום מחליטה להיעלם. במילים אחרות: עשית את שלך, תודה על המשקה ויאללה לפראייר הבא.
איך אפשר לסרב לחיוך הפתייני הזה?
מקרה שכזה קרה לי ממש לא מזמן. למרות שלא מזמן הסברתי כאן למה אני לא נהנה במסיבות, איכשהו יצא שהגעתי לעוד כמה מסיבות כאלו. באחת האחרונות הייתי במועדון וראיתי בליינית עמוקת מחשוף מחייכת אליי. חייכתי בחזרה, התקרבתי, סמול טוק ועוד חיוכים מזמינים והנה היא מוליכה אותי לבר. זהו, הזבוב כבר ברשת של אשת העכביש והוא לא יכול להיחלץ: "מה את שותה?" אני שואל בנימוס. התשובה הצפויה היא 'צ'ייסר', והנה אני מבקש מהברמנית שני צ'ייסרים. המשקאות האמורים צ'יק צ'ק מופיעים על הבר עם שני פלחי לימון - לא לפני שהברמנית עם המחשוף מגהצת לי מהכרטיס אשראי 10 אחוז טיפ מבלי לשאול לרשותי.
מרימים את הצ'ייסרים לחיים ואחרי שנייה, עוד לפני שהספקתי להניח את הכוסית על הבר, היא מחייכת ונבלעת בהמון של המועדון. אני המום עומד וחושב מה לעזאזל היה פה.
"אחי איפה הבחורה שהרגע הייתה איתך על הבר", שואל חבר ואני מבויש עונה: "נראה לי שהיא רוקדת עם הבחור הגבוה ההוא".
באותו השבוע הייתי עד ללביאות האלו עושות את זה לחבר אחר שלי (נקרא לו 'פראייר', שם בדוי). שוב הרוטינה מתחילה באופן קבוע: חיוך, סמול טוק, הולכה לבר והבחורה מבקשת מהברמן שני משקאות מהסוג היקר ביותר. הפראייר מנסה לברוח מניבי הלביאה אבל הברמן כבר צועק לעבר הבחור, 89 בבקשה. שתי שניות של מבוכה והכרטיס אשראי כבר גוהץ. עושים לחיים, עוד כמה שניות של השהייה - והופ, היא כבר עם החברות שלה בחזרה. לאחר סיבוב על הבר הוא נדהם לראות אותה כבר עם דג שמן אחר, מרימים לחיים את אותו סוג של משקה. כנראה שהרופא שלה אמר שחסרים לה בדחיפות אנזימים של וודקה ואן גוך דאבל אספרסו, כי היא הרימה שם לפחות 3 צ'יסרים על חשבון הפטרון החדש שלה.
'עזוב אותך זאת גם ככה עקומה', אומרים בדרך כלל החברים על מנת לעודד את הפראייר התורן, אבל כולם יודעים שהיא ממש, ממש שווה.
התכנסות גברים מהירה: חייבים להפסיק את זה
עכשיו תקשיבו רגע כל הנשים שבטח אומרות שאי אפשר לקנות אתכן במשקה: זה לא שצ'ייסר זה נדוניה, ולא, אני לא חושב שאם הזמנתי מישהי למשקה היא חייבת לי משהו. אבל בחייאת, קצת נימוס בסיסי. מה ביקשנו, קצת התייחסות ותשומת לב. או איזה סטוץ. בקטנה.
לאחרונה שוחחתי עם כוסית כזאת לא במועדון אלא בתנאי משרד טיפוסיים. עשיתי את עצמי יאיר לפיד ושאלתי אותה: "למה אתן עושות את זה?"
"מה זאת אומרת למה אייל?" עונה הכוסית עלומת השם: "פשוט ככה. מה איכפת לי לשתות בחינם על חשבון אנשים שמזמינים אותי".
לפיד: "זה לא גורם לך מבוכה? זה לא מוריד את מעמד האישה? איפה האג'נדה הפמיניסטית שלך?"
כוסית עלומת שם: "צא מהסרט. אני אפילו מזמינה את חברות שלי על חשבונם. פראיירים לא מתים, רק מתחלפים".
לאחר השיחה החלטתי ליזום את וועדת 'פראייר'- פורום מיוחד של נפגעי כוסיות. בוועדה גובשה המסקנה הבאה – להפסיק להזמין נשים כוסיות שרק פגשנו למשקה. אני מאוד מקווה שאחיי הגברים יישמו את המסקנה של וועדת 'פראייר' ובפעם הבאה שברונטית עם גופייה דקה בלי חזייה תיצמד אלינו בבר צפוף, נחייך אליה בנועם, ונאמר לה: "מה שאת רואה זה מה שאת מקבלת - בלי כסף בכיסים וללא צ'ייסרים חינם..."
או שלא. כי בינינו, יש רגעים בחיים ששווה להיות פראייר בשבילם. תחליט אתה.