תמיד יש את הידיעות המפגרות האלה, שנותנים כל מיני עורכים אינפנטילים בעיתונות: "מחקר חדש מגלה: 'גברים בבריטניה מעדיפים כדורגל על פני סקס'". ומיד מתחת משתטחת על הנייר איזו כותרת משנה מטומטמת, שמוסיפה שסקס נמצא בכלל במקום הרביעי, אחרי הכנת שומת מס שנתית ואפיית אינגליש מאפין בתנור לבנים, או משהו. וכל העם רואים את הקולות ושומעים את האותיות ואומרים: "פלא שאברם גרנט אימן את צ'לסי? חבורת פתטים הבריטים האלה".
עכשיו, אני, כשאני קורא את הידיעות האלה, מקפיד לחשוב לעצמי שמה הביג-דיל? ברור שכדורגל עדיף על סקס. וגם: ברור שאפילו אפיית פנקייק מבצק מקמח מלא עדיפה על סקס. ואני מניח שמרבית הגברים הנשואים חושבים ככה (וכשאני אומר "נשוי", אני מתכוון לכל מי שצלח יותר מחצי שנה עם אותה הבחורה – שייבה או לא שייבה). ואני מניח גם שמרבית הנשים נורא לא מבינות "למה הוא מעדיף כדורגל על פניי?", וגם נורא לא מבינות שהוא מעדיף כל דבר על פניהן – אבל לא על פני סקס.
רגע, יש פה כאילו סתירה פנימית, לא?
אז זהו, שלא. כי אם כשאתם אומרים "סקס", אתם מתכוונים לדבר הזה שמזכיר שיעור התעמלות באחוזת ראשונים, כשמעליך פוסטר של הפרזנטורית המגרה, יפה ירקוני, כאביזר חירמון, אז זה לא מה שאני מתכוון אליו. ואם כשאתם אומרים "סקס" אתם מדברים על מנוש-א-טרוא עם עדי הימלבלוי וההיא הברונטית, חברה שלה, מ"השמינייה", אז עכשיו, פתאום, הדרבי של פתח-תקווה בגביע הטוטו קצת פחות בסבבה שלכם בשידור חוזר בערוץ 5 ב-11 וחצי בלילה, לא ככה? אז בואו, בבקשה, נדייק בהגדרות.
עכשיו, עוד הערה: אם כשאתם אומרים "כדורגל", אתם מתכוונים לבני-יהודה נגד הפועל קראון בסיבוב ח' של גביע המדינה, אז אנחנו שוב לא נמצאים באותו עמוד, כי מה לזה ולכדורגל? אבל אם מדברים על ליאו מסי מעביר לאלסנדרו נסטה בין הרגליים ברבע גמר ליגת האלופות בנואו-קמפ, אז עכשיו אנחנו מיושרים לגמרי על הטרמינולוגיה הקולקטיבית: זה מה אני קורא "כדורגל", והאמריקאים העווארים מכנים Soccer.
ולכן ברור שלנוכח הידיעה "גברים מעדיפים כדורגל על סקס", דחוף להרים טלפון לדסק של ידיעות ולשאול שם את העורך התורן: לאיזה כדורגל אדוני מתכוון? וגם: מתי בפעם האחרונה חשבת על רבקה מיכאלי כשזיינת את אשתך?
ותגידו אתם רגע: בתחרות בין סקס עם אשתך – שאם אלוהים האיר עליך בטובו נראית טיפה פחות מפחיד בחושך מרוזאן בר במסכת אבוקדו – לבין משחק בין צרפת של פלאטיני לארגנטינה של מראדונה, מי לוקח?
אם התשובה שלכם היא כדורגל, אז ברור שאיבדתם את הבתולים לאישה שנורא הזכירה לכם את אחיכם הבכור, ושחוויית הסקס המכוננת הזאת גרמה לשיבוש מסוים בכיוון צנרת הפרונט שלכם. ואם התשובה שלכם היא סקס, אז ברור שבחיים לא הבנתם למה פס קטן של ראובן עטר תרם יותר להשבחת התרבות האנושית מכל הטקסטים שסטיבן הוקינג הצליח להקליד בחייו עם רירית העפעף, או האיבר ההוא, האחר, שהוא כן מצליח להפעיל.
הקיצר, זה מה שאני מנסה לומר:
1. ברמה ההיסטורית, הכדורגל הומצא לאחר הסקס על ידי גברים – ומכאן שברור שהוא מהלך אבולוציוני גברי מחוכם של ניסיון לייצר תירוצי מילוט מחובת המשגל עם הרעיה, במסווה של פעילות גופנית מהנה ובריאה וחברותא בשורטס.
2. עדי הימלבלוי, בארוחת ערב, עושה מתחת לשולחן מבצע הקש בדלת לקדימה של הג'ינס שלך, לוקח כל מקבץ דריבלים של קאקה בפלזמה 42 אינץ'.
3. ולסיכום – ברמה הבסיסית של הדברים, כשמעמידים כדור מול אישה – לאישה יש גוף יותר טוב.
וכן, סססאמק ערס, סקס לוקח.
