מרקוס סטוקל נחשב כבר תקופה ארוכה לאגדה בקהילת רוכבי אופני ההרים. בזכות מידותיו הפיזיות הלא שגרתיות (מתנשא לגובה 1.90 ושוקל 103 ק"ג) הצמידו לו חבריו לרכיבה את הכינוי "הרקולס". אבל מה שהופך את סטוקל לאגדה באמת הוא הרעב הבלתי נגמר שלו לשבירת שיאים ביזאריים במיוחד באמצעות אופני ההרים שלו.
ב-2007 נכנס סטוקל לראשונה לספר השיאים, כשדהר במהירות של 338 קמ"ש על פני מסלול מושלג בצ'ילה. האתגר הבא שלו היה מסוכן הרבה יותר. "הרקולס" החליט לשבור את שיאו של הצרפתי, אריק ברון, ברכיבה במורד הר געש. בארון קבע בשנת 2002 את השיא על ה"סרו נגרו", הר געש פעיל בניקרגואה שמדרונו התלול, החלקלק והעמוס בחצץ נמצא בזווית של 45 מעלות. הנסיעה, שנגמרה בהתרסקות, סיימה מעשית את קריירת הרכיבה שלו.
המקרה הטראגי של ברון לא פגם בנחישות של סטוקל לרשום את שמו בדפי ההיסטוריה. הרקולס התייצב בפסגת ההר הפעיל, כשהוא חבוש בקסדה אווירודינמית מיוחדת וחליפה דקיקה במיוחד, שנועדה לצמצם את החיכוך עם הרוח. לאחר ירידה מסחררת של יותר מ-700 מטרים קבע סטוקל זמן שיא חדש של 164.5 ק"מ. בדיוק אחד יותר מזה שקבע ברון תשע שנים קודם לכן.
ברון עצמו היה הראשון לברך את "הרקולס" לאחר שבירת השיא. סטוקל לא טרח לבזבז יותר מדי זמן בחגיגות: "אני אנסה לחזור לכאן שוב ולנפץ את השיא הזה", אמר "הרקולס" בסיום, "אני אוהב אופניים ומהירות, אז אתם יכולים לקרוא לזה התמכרות".
