אירן זה כאן
כבר שנים מאיימים עלינו שהנה האירנים באים. עוד מעט, ממש עוד כמה רגעים הם יגיעו ישובים על שטיחים מעופפים ויזרקו עלינו טילים, פגזים ותפוחי אדמה שרופים מהתחתית של סיר האורז. אבל אנחנו יכולים לספר לכם את מה שאף אחד לא מוכן להודות בו בפה מלא: האירנים מזמן כאן. הם כבר חדרו את מעגלי האבטחה, עקפו את מערכת החץ, מרחו לש.ג. משחת שיניים על המצח בזמן שנחר את שנתו, ונכנסו באין מפריע.
גם השבוע האחרון עמד בסימן ההקצנה ההולכת וגוברת של המגמה להדרת נשים מהמרחב הציבורי. מה שהחל במקומות נפרדים באוטובוסים, מדרכות לנשים וגברים, הפך השבוע גם לשעות לגברים בלבד בחדר הכושר של הטכניון. בערים מרכזיות בארץ מוסרות נשים ממודעות רחוב ומבמות ההופעות, מאבדות משרות שירות שקשורות לגברים. ישראל כבר מזמן תחת מתקפה, הנפגעים פזורים על מודעות הרחוב הקרועות ובמות השירה לגברים בלבד, אבל אף אחד הרי לא יאמין לזה עד שמישהו לא ייקח את זה צעד קדימה ויכריז על הדרתו של החוטיני.
אמא, תגידי לו
אם היינו זקוקים להוכחה נוספת לכך שארצות הברית הופכת אט אט לסוג של בדיחה בעיני הגורמים הקיצונים בעולם, מצאנו אותה השבוע בקליימקס המביך לפרשת המל"ט. מילא לאבד כלי טיס סופר מתקדם לידי האויב, אבל אחרי זה גם להתקשר אליו ולבקש שיחזיר לך אותו? מה הם מעשנים שם בבית הלבן? לא נראה לנו שזה משהו ירוק. עכשיו רק חסר שיערבו את הילארי קלינטון וישלחו אותה להרביץ לפרסים.
בכלל, איך עובדת בכלל שיחה כזאת: "הלו, מחמוד, מה קורה? זה ברק. תקשיב, תפסיק כבר עם הגרעין הזה, בסדר? הכלכלה קורסת וביבי אוכל לי את הראש. אה, ועשה טוב, תחזיר את המל"ט, אנחנו קולטים איתו ספורט 5 לייב בחינם". זה נשמע הזוי כמעט כמו לטעון שהבחירות לראשות הממשלה ברוסיה היו חוקיות לחלוטין, למרות שכל העולם, המצביעים והמשתתפים בבחירות מסכימים שלא הייתה שכונה כזאת מאז שקיצוני חסר טאקט מונה לשר החוץ. ואל תדאג ברק, אנחנו נדבר עם הקונגרס והם יקנו לך טיסן חדש. רק תפסיק כבר לבכות.
אל תפגעו בפלאי עולם
השבוע פורסם כי חברת "שומרי משקל" הציעו לג'סיקה סימפסון שלושה מיליון דולרים על מנת שתוריד אצלה את הקילוגרמים העודפים של הלידה. ואנחנו שואלים איפה הארגונים הירוקים עכשיו? איפה פעילי איכות הסביבה, היכן שוחרי הצדק שבעולם שיזעקו לנוכח הסכנה המתקרבת? שני פלאי עולם שתפחו והפכו בחודשים האחרונים לסמל ומופת כלל עולמית, נמצאים בסכנה. אנחנו קוראים מכאן לאונסק"ו שיכריז על המרפסת של ג'סיקה כאתר שימור מוגן, ולאפשר למבקרים מרחבי העולם לחזות בה.
ברוכים הבאים לצמרת
למרות היכולת הגבוהה מתחילת העונה, אף אחד לא ספר באמת את חניכיו של רן בן שמעון במאבק האליפות עד כה. על אף שממכבי תל אביב נותר רק אבק ומכבי חיפה צוללת לאט אך בטוח לעונת משבר, בקריית שמונה לא באמת הרגישו את הלחץ עד עכשיו. הפועל ת"א שיחקה לאורך כל העונה כדורגל חלש, כזה שבעונות טובות של הליגה הזו (נסו לנסות לפני כמה שנים הייתה אחת כזו), לא היה מספיק למקום רביעי. אבל המסורת, הסגל ובעיקר קשטן יצרו את התחושה שזו עומדת להיות עוד עונה אדומה.
מעטות מאד הן הקבוצות הקטנות שהצליחו "לגנוב" אליפות בכדורגל הישראלי. המילה גניבה קצת משקרת במקרה של קריית שמונה - שמריצה כבר שנים פרויקט יוצא דופן – אבל בסופו של דבר מדובר בקבוצת פריפריה. כזו שמעולם לא התמודדה באמת עם הלחץ של עמדת הפייבוריט, כזו שלא רגילה להרגיש את לחץ התקשורת והקהל על גבה בכל רגע. עכשיו זה מתחיל, אחרי אליפות החורף וכשברור שעכשיו זו קריית שמונה מול הפועל עד הסוף. אוהדי הפועל יספרו לכם שהמחשבה שכולם שונאים אותם, מדרבנת להצלחה. קריית שמונה עומדת לגלות משהו הרבה יותר מסובך: איך מסתדרים עם חיבוק הדוב של אהדת הכלל.
איך נפלו גיבורים?
לא פשוט הסיפור הזה, אנחנו חייבים להודות. התמונות של ריצ'ארד דין אנדרסון, הלא הוא מק'גיוור, עומד נואש מול הרכב שלו וממתין לחילוץ, גרמו לנו מועקה לא קטנה. היינו יכולים לקבל בהבנה את כל קשיי החיים: השיער הלבן, הכרס המבצבצת, ההכרה בכך שלעולם לא נהפוך לצלמים של פלייבוי, למרות הכול. אבל לראות את האיש שהצליח בעבר להרכיב טיל בליסטי מחצץ ושאריות של וופל לימון, עומד נואש כמו אחד האדם מול המנוע השובק שלו – זה מדכא.
את השפנפנות האלה כבר ראינו
זה לא שאנחנו מתלוננים על משהו שקורה בפלייבוי (אפילו אנחנו יודעים שלא כדאי להתעסק עם הף), אבל לראות סשן צילומי עירום של לינדזי לוהן זה כמו לאכול קוביית שוקולד אחת יותר מדי – בסוף יש קצת תחושת בחילה. בכלל, יש לא מעט אירוניה בכך שלינדזי כל כך מתאמצת לשחק אותה מרילין מונרו. קודם כל מפני שמונרו הצליחה לעבור מסך מבלי שצוות של גרפיקאים ומחשבי על נאבקו לה בצלוליטיס. אבל חוץ מזה בשביל לגלם דמות של סמל סקס קלאסי, צריך בכל זאת שתהיה קצת קלאסה, ואת זה קצת קשה למצוא בביקורים בכלא.