היכונו לביאת האברם
הידיעה על ביטול חוק טל הכניסה אותנו השבוע לסוג של אקסטזה: "יש, אנחנו לא פראיירים יותר, טרה לה לה", יצאנו במחולות ובריקודים. התקשרנו לכולם בהתרגשות, חישבנו מחדש כמה ימי מילואים יחסכו מאתנו, והבנו שהשנה לראשונה נבלה יותר ימים במשרד מאשר במגדל. ואז, רגע אחרי שהאופוריה התפזרה, נזכרנו שיש יותר סיכוי לבלות סוף שבוע של פינוקים בעיר חומס מאשר לראות בני ישיבות תופסים קו בעתיד הנראה לעין.
החרדים מסתכלים על חוק טל כמשהו מאוד דינמי. טל לא עובד לכם, חבורת ווילדע חייעס אוכלי שרימפס? אין בעיה להחליף. נקרא לו חוק אברם, יותר טוב? בהתחלה חשבנו על חוק "מעניין לנו את השפיץ של הפאה השמאלית הצבא שלכם", אבל זה קצת לא קליט. למה להרוס את הסטטוס קוו העדין הזה? זה עובד יופי: לנו יש הרבה זמן ללמוד, ואתם עושים אחלה כושר בג'בלאות. חבל שנצא עכשיו לשרוף פחים ולזרוק חיתולים עם קקי, אתם הרי יודעים איך זה ייגמר בסוף. אז קדימה, תמשיכו להתעסק בתועבה, חבל שנערב את עובדיה.
למכירה: מצפון, יד שניה, במצב טוב
השיטפון של השבוע האחרון לא פסח על אף מקום, אפילו על בית ראש הממשלה, שהוצף לחלוטין, וכל זה בלי להזכיר את הסערה שתקפה את לשכת ראש הממשלה והציפה למעלה לא מעט טינופת. לא נעים הסיפור הזה, אבל מקרים כאלה הם תמיד סיבה לעשות קצת סדר ולהיפטר מדברים שלא ממש צריכים. למשל, עובדים עם מצפון. יועז הנדל כזה מתפזר בכל הבית ועושה ברדק. ניסיתם פעם להיפטר ממצפון כשהוא מתחיל להצטבר? אי אפשר לצאת מזה. והדבר הכי גרוע בעובדים כאלה? יש להם נטייה לראש גדול. מזל שיש מנהיג אסרטיבי שגילה אחריות וידע לטפל במשבר בזמן. אחרת, לכו תדעו איפה זה היהה נגמר? עם כל האיומים הקיומיים האלה, רק מצפון היה חסר לנו.
חמוד, תראה מה הבאנו לך מגרמניה
גם לכם יש תחושה שבכל פעם שצה"ל קונה צעצוע חדש, מתחילה תחרות סופרלטיבים חסרת שליטה? השבוע זה שוב קרה עם הצוללת הגרעינית החדשה, שהגיעה היישר מגרמניה: "היא משנה את כללי המשחק", "האופציה למכת הנגד", "הזרוע הארוכה של צה"ל", והכי טוב – "נשק יום הדין של ישראל" - הכל כדי שאף אחד לא ירגיש כאן מאוים חלילה ויחליט להפסיק את האימונים, פרויקט החץ או את אספקת שוקולד "חומי" למטבחים. בדיוק בגלל זה לא חסכנו באמצעים והלכנו ישירות לאנטישמים כדי להשיג את הטוב ביותר. זהו צה"ל, עכשיו תהיה חמוד ולך לשחק. אם תהיה טוב, נקנה לך גם F-35.
התגלית הביישנית
מה קורה לנו? כל הזמן הזה אתם פה ולא עשינו לכם היכרות עם התגלית החדשה שלנו? לפעמים אנחנו חושבים שאם הראש שלנו לא היה מחובר לצוואר, הוא היה קבור באיזה מחשוף. בכל מקרה, במשך החודשים האחרונים עקבנו מקרוב אחרי הלן פלנאגן, כוכבת אופרות הסבון הבריטית בת ה-21. אנחנו מודים, בתחילה ניסינו לשמור אותה לעצמנו, אבל היה לנו יותר סיכוי להסתיר כור גרעיני. השבוע היא יצאה לחלוטין משליטתנו כשסיפקה התנצלות לעיתוני בריטניה: "אני מתביישת מאד בחזה שלי", צייצה בחשבון הטוויטר שלה, רגע לפני שסיפקה תמונה עם מחשוף כל כך עמוק, עד שמדענים טעו לחשוב שגלקסיה חדשה התגלתה בחלל. עם היעדר מודעות כזה ונתונים טבעיים כאלה, די ברור לנו שכבר לא נצליח לשמור אותה בסוד.
אפשר קצת אקשן בבית הזה?
הרבה זמן עצרנו את עצמנו, אבל כבר אי אפשר להחזיק את זה יותר: אנחנו אוהבים את האוסקר. הנה, אמרנו את זה, ואנחנו לא מתנצלים. הקלאסה, המסורת והעובדה שמדי שנה יש פחות ופחות בד על הכוכבות שמגיעות לשטיח האדום, פשוט עושים לנו את זה. עודדנו את בראד פיט ב"מאניבול", התלהבנו מהתלת מימד ב"הוגו" ונדהמנו לגלות שאוגי, הכלב מ"הארטיסט", חכם הרבה יותר מאיתנו. הכל טוב, באמת, אפילו עם העובדה שמריל סטריפ מועמדת בפעם ה-6458, יכולנו לחיות. אבל מה עם איזה אפקט קטן? פיצוצון? קרב יריות? משהו שיצליח להשאיר אותנו ערים בשלוש בבוקר? תרימו טלפון לראיין גוסלינג, הוא יראה לכם איך עושים את זה.
מלכותי זה הכי, אחי
השבוע נתפס בעלה של נשיאת פינלנד נועץ מבטים מלאי משמעות במחשוף של נסיכת דנמרק, וממלמל לעצמו: "ססמי, היפתח", וגרם לנו לשחרר אנחת רווחה. מסתבר שחוסר טאקט היא לא מחלה של המין הגברי כולו, ולא רק שלנו. יום אחד יגלו חוקרי אבולוציה שהיכולת החשובה הזו להבחין בין נכון ולא נכון, הלכה ונכחדה במשך השנים בקרב הזכרים, עד שהפכה אותנו לזומבים קפואי המבט של היום. לא באמת משנה אם מדובר בחבר משפחת אצולה או בעל באסטה בשוק הכרמל. ברגע האמת, כשחזה מזדמן יחייך מקרבת מקום, נשכח מכל נורמה חברתית שאי פעם למדנו, ונבהה בו עד שנקבל נקע בצוואר.