פגיעת מטאור, מלחמה גרעינית, פולשים מהחלל החיצון. אין ספור תסריטים אפוקליפטיים מחכים למחוק אותנו, או לפחות לפרנס כמה מפיקים הוליוודיים עם דמיון פורה ופנקס צ'קים פתוח לאולפני אפקטים. אבל למה להיות מעורפלים? למה להגיד "אולי תתפוצץ סופרנובה", "אולי ינחת אסטרואיד", "אולי מערכת השמש תשאב לתוך חור שחור"? אי אפשר לקבל תרחישי אימה קצת יותר ספציפיים?
הנה שלוש אפשרויות שרירות, חמות וקונקרטיות לסופו של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, או לפחות חלק ממנו.
הר הגעש בילוסטון
האם הר הגעש הצהוב יתפרץ? לא, לא מדובר בהר הגעש של אצטדיון טדי, מהתיאור המיתולוגי של השדר המיתולוגי לא פחות אליהו בן און. למעשה, שום דבר לא צהוב בהר הגעש הזה, חוץ משם הפארק שבלבו הוא עומד – ילוסטון. החדשות האחרונות מציבות את הר הגעש ברמת סיכון גבוהה להתפרצות קטלנית בסדר גודל יוצא דופן.
פארק ילוסטון, הפארק הלאומי הראשון בעולם, ששוכן בצפון מערב ארצות הברית, מאכלס את הקלדרה (לוע התפוצצות) הגדולה והגעשית ביבשת אמריקה. משהו בגודל של ניו יורק, כפול שלוש. למעשה, מחצית מהאתרים הגיאותרמיים ושני שליש מהגייזרים בעולם נמצאים בפארק. זה הופך את המערכת הגעשית בילוסטון למה שמכונה "סופר הר געש".
הפארק ידע במהלך ההיסטוריה שלוש מגה-התפרצויות, האחרונה שבהן לפני 600 אלף שנים, שכל אחת מהן פיזרה אפר שהחשיך את מרכז היבשת, ואולי אף השפיע באופן קריטי על האקלים והביא להכחדת בעלי חיים.
החוקרים, שמנטרים את הפעילות בהר הגעש באופן קבוע מאז 2001, צפו שינויים בגייזרים ב-2003, שהביאו לסגירה זמנית של חלק מהשבילים. ב-2004 נרשמה עלייה בפעילות הסיסמולוגית, כשבאותה שנה נמצאו פגרי ביזונים שמתו משאיפת גזים רעילים. גם בשנים הבאות נרשמו סימנים מדאיגים בפעילות הגעשית באזור.
רעידות אדמה הן עניין שבשגרה בילוסטון, אם כי רובן אינן מורגשות על ידי האדם. הרעידה המשמעותית האחרונה הורגשה ב-1959, אז נספו 28 בני אדם ברעידה בדרגה 7.5 בסולם ריכטר. מה שמדאיג את החוקרים הוא העלייה המתמשכת מאז 2004 בגובה פני הקרקע, בשיעור הגבוה ביותר מאז 1923. בנוסף, נמצא כי ההתפרצויות הגדולות בילוסטון מתרחשות בממוצע כל 600,000 שנים. מה שמביא אותנו לנקודת זמן מצוינת להיות מודאגים.
וממה מודאגים? ובכן, בואו נאמר שליד התפרצות בילוסטון, הר הגעש האיסלנדי שהתפרץ בשנה שעברה יראה כמו כחכוח מהארובות של רידינג. האגודה הלונדונית לגיאולוגיה, שפיתחה ב-2000 מודל לחיזוי השפעת התפרצות סופר הר געש והתמקדה בילוסטון, מציעה ממצאים מדאיגים. היקף הנזק יכול להגיע לכחצי עד שני שלישים משטח ארצות הברית, שיכוסו באפר וולקני כבד. הענן, בגובה של כ-40 ק"מ, יגיע עד מרכז אירופה. הטמפרטורות יצנחו בכ-10 מעלות למשך מספר שנים. חצי כדור הארץ העליון יכוסה שלג. המערכות האקולוגיות באזורי קו המשווה יושמדו. החקלאות במזרח אסיה – 40% מאספקת המזון לאנושות – תחוסל. האוזון יפגע באופן חמור. איך זה בשביל אפוקליפסה?
שפעת החזירים
זוכרים את שפעת החזירים? אולי המעטים מביניכם שהתחסנו נגדה זוכרים. ומי זוכר את שפעת העופות? או את האבולה? או האנתרקס? או הסארס?
מגפות הולכות ובאות, והאנושות לעולם עומדת. אבל לא כדאי לזלזל. חלקן כבר עשו בנו שמות בעבר, ורק אלוהים יודע אילו מוטציות עוד עלולות להתפתח ולאכול במין האנושי כמו חיידק טורף בצאת יום כיפור.
בעצם, לא צריך ללכת רחוק. שפעת החזירים, מסתבר, עדיין כאן. השבוע (יום שלישי ה-26.1) נפטר בישראל האדם הרביעי כתוצאה מהמחלה. בבריטניה נפתחה השנה במצב גרוע בהרבה. עשרה בני אדם כבר נפטרו מהמחלה בששת השבועות האחרונים, בתי החולים קורסים תחת העומס, ורבים מהמרכזים הרפואיים הודיעו על "קוד שחור", לפיו אינם יכולים לקבל חולים נוספים. בשאר העולם המצב טוב יותר, אך דיווחים על נפגעי השפעת ממשיכים להגיע מכל מקום, מרוסיה דרך הונג קונג ועד ארצות הברית.
מגפת שפעת החזירים נעצרה בשנה שעברה, ורבים לעגו לפאניקה שנזרתה בציבור. אולם כעת חוששים חוקרים כי הנגיף עשוי לחזור, לאחר שעבר מוטציה, קטלני מבעבר. המדענים ציפו לכך; הם חזו את שובו של הנגיף בחורף. ובכל זאת, הממדים מפתיעים גם אותם.
הבדיקות עד כה מעלות שהנגיף לא השתנה, כך שהחוקרים לא צופים מגפה קשה. אבל אנחנו כבר יודעים שלנגיפים היצירתיים יש תוכניות משלהם, ובדרך כלל אנחנו מגלים אותן כמה עשרות אלפי הרוגים מאוחר מדי.
על הרקע הזה, ארגון הבריאות העולמי – שכבר הכריז על חיסול המגפה בשנה שעברה – מפעיל שוב, בטון שקט, צופרי אזהרה. אחרי קיתונות הבוז שנשפכו עליו בעקבות מה שהוגדר בידי רבים כיצירת היסטריה המונית על לא מאומה, אפשר להבין את הזהירות. אבל האם היא במקום? או שאולי ארגון הבריאות העולמי הוא הילד שצעק "זאב, זאב" ב-2009, ואחרי שבמקום זאב הופיע שועל קטן, הוא כבר מפחד לקרוא שוב?
סביר בהחלט להניח ששפעת החזירים לא תהיה המגיפה השחורה החדשה שתאיים על המין האנושי. השאלה היא אם ארגון הבריאות העולמי יודע מי כן תהיה.
צונאמי בקסקדיה
קסקדיה הוא אזור לחופי ארצות הברית וקנדה, מצפון קליפורניה ועד ונקובר, בו מתנגשים שני לוחות טקטוניים – לוח חואן דה פוקה, והלוח הצפון אמריקני. הגיאולוגים מכירים את קסקדיה כבר מזמן, אבל הם מעולם לא חששו מפניה כפי שהם חוששים מאז 2004, עת הכה הצונאמי באוקיינוס ההודי.
הנתונים הגיאולוגיים כמעט זהים, ולכן גם התרחיש הקטסטרופלי זהה – לוח שוקע, לוח מתרומם, רעידת אדמה אימתנית שמתרחשת ביניהם, קו החוף שוקע, וצונאמי בגובה 20 מטרים, אם לא למעלה מכך, שוטף את הכל. ערי החוף באורגון, וושינגטון, קליפורניה וקנדה יוצפו בתוך דקות.
דווקא השקט הארוך באזור מקשה על החוקרים לחזות את רגע השבר. ההערכות הן כי שילוב של רעידת אדמה וצונאמי בקסקדיה התרחש במחזורים של בין 200 ל-1,000 שנים. לפני שנים אחדות התגלו עדויות לצונאמי אדיר, שחירב את קו החוף המערבי בינואר 1700. בתוך כעשר שעות הוא הגיע להונשו, יפן, ובתוך כעשרים שעות – לניו זילנד.
ארצות הברית ערוכה כמובן לצונאמי טוב יותר ממדינות החוף באוקיאנוס ההודי. רצועת החוף פחות מאוכלסת, הבנייה עמידה יותר, ולרשותה עומדת מערכת התראה מתקדמת. אך גם זו עשויה שלא להספיק. אזור קסקדיה מגיע, במקומות מסוימים, למרחק של כ-160 ק"מ מהחוף. המשמעות היא שהצונאמי יכול להגיע אל החוף בתוך דקות, לפני שהתושבים יספיקו להגיב ולהימלט.
ארצות הברית כבר הוכתה בעבר. הצונאמי הגבוה ביותר שתועד בעולם, עלה על חופיה. זה קרה ב-1958, באלסקה. רעידת אדמה בעוצמה של 8.3 דרגות בסולם ריכטר הקימה קיר מים בגובה בלתי נתפס של 570 מטרים (לשם השוואה, הצונאמי בסומסטרה הגיע לגובה של כ-6 מטרים). בדרך נס מספר ההרוגים עמד על ארבעה בלבד. שש שנים מאוחר יותר, ידע כבר החוף המערבי כולו צונאמי קטלני בהרבה. ב"רעידת האדמה של יום שישי הטוב" נספו 131 בני אדם, והיא הורגשה מהמוקד בדרום אלסקה, לאורך קליפורניה ואורגון, ועד דרום אפריקה. במידה רבה הציל יום שישי הטוב, שהוא יום שבתון נוצרי, את חייהם של רבים. צונאמי בקסקדיה לא יהיה כל כך סלחן.