חוף הים הוא מקום נהדר. במיוחד בחורף כשאין אף אחד מסביב, השמיים קודרים והרוח השורקת מחרישה כל קול עד שלא ניתן אפילו לשמוע את פעימות הלב הדופק בעוצמה. סביבה מצוינת וזמן מושלם להעלים גופה. אלא אם כן אתה בישראל, מוקף בהמוני בני אדם וחושש שהמשטרה תעצור אותך סתם כי אתה נראה להם מחבל בפוטנציה. אם אתה בישראל ויש לך הפרעה קשה שגורמת לך להרוג אנשים באופן שיטתי, אתה תעשה זה הרבה יותר בשקט - או שלא תעשה את זה בכלל.
למרות שהם לא סקסיים כמו טד בנדי הידוע לשמצה ולא רצחו בכמות מסחרית כמו פי.ווי גסקינס, הרוצחים הסדרתיים בארץ הם לא פחות אמיתיים או אכזריים. כמו דומיהם בגולה הם מנותקים רגשית משאר העולם ואין בהם חמלה או רצון להבין את הרוע שבמעשיהם. הם רוצחים בברוטאליות, אונסים ושורפים את הגופות לאחר המעשה, ומסוגלים לענות את קורבנותיהם באכזריות ולאחר מכן לשוב בנונשלנטיות אל האישה והילדה בבית, שלא חושדות בדבר.
למזלם של תושבי ישראל, מכל הצרות שיש לנו פה, אף אחת היא לא מגיפת רוצחים סדרתיים. לדברי גיא בקר, קרימינולוג קליני, יש מעט רוצחים סדרתיים בארץ. מתוך שלושה מוכרים, אחד הורשע ברוב העברות שיוחסו לו והשני הורשע על רצח אחד בלבד והוסגר למדינה ממנה הגיע. "אנחנו לוכדים אותם לפני שהם מספיקים להפוך לסדרתיים“, מסביר בקר. "אנחנו נוטים לחשוב שכשאדם נרצח ואחר נכנס לכלא זה סוף הסיפור אבל האמת היא שבמקרים מסוימים סביר שהרצח הזה לא היה הראשון אלא פשוט האירוע בו הרוצח נלכד".
איך מגדירים רוצח סדרתי?
האם מתנקש של המאפיה נחשב רוצח סדרתי או פשוט כל אדם שרצח יותר משלושה אנשים? לפי הגדרת האף.בי.איי, רוצח סדרתי הוא "אדם שרצח שלושה קורבנות בשלוש זירות שונות בפערי זמן, כאשר מטרת הרצח היא סימבולית". אלמנה שחורה, אישה שמתחתנת ורוצחת את בעליה כדי לזכות בירושה, היא אינה רוצחת סדרתית לפי הגדרת זו מאחר ומטרתה אינה סמלית אלה מאוד חומרית.
"מקרי רצח דומים הם לרוב סימן לפעילות של רוצח סדרתי אבל צריך להבחין בין שיטת פעולה לבין החתימה", אומר בקר. "שיטת פעולה יכולה להתפתח ככל שהרוצח עצמו מתפתח ומשתכלל". לדברי בקר, רוצח יכול להשתמש בסכין ולאחר תקופה לעבור לאקדח, אבל החתימה היא זו שאינה משתנה. היא אינה הכרחית לרצח והיא יכולה להיות איסוף של פריט מסוים או איבר מסוים. "יש רוצחים שמספרים לקורבנות שלהם סוד פרטי מחייהם או אנסים שרוצחים את קורבנותיהם", מסביר בקר. ניקולא בונר, שהורשע בחיפה ב-2006, היה שורף את המבנים בהם רצח. השריפה יחד עם האלימות שהופעלה כלפי הקורבנות לפני הרצח בכל אחד מהמקרים היו הרמז שעזר לשוטרים לחבר בין המקרים ולחפש אחר רוצח סדרתי.
כמה קל להפוך לסדרתי?
לכמה מהרוצחים הנתפסים אחרי רצח אחד יש את מה שצריך כדי להפוך לסדרתיים? לפי בקר לא לרבים. לא פשוט לזהות את הסימנים המקדימים ולהכין פרופיל של רוצח סדרתי פוטנציאלי. המשולש של מקדונלד מוכר לכל מי שראה יותר משלושה פרקים של הסדרה מוחות מסוכנים: הצלע הראשונה במשולש היא התעללות בבעלי חיים, השנייה היא הצתה שלא גורמת לסיפוק מיני (בניגוד לפירומנים) אלא נובעת מרצון לגרום להרס והצלע השלישית השנויה במחלוקת היא הרטבת לילה עד גיל מאוחר יחסית. "הם לא מסוגלים להבין מה לא בסדר במעשיהם", אומר בקר. "הם יכולים לומר שהם מצטערים אבל יש ניתוק רגשי עמוק. הם יודעים את המילים אבל לא את המנגינה".
ולמה אין בישראל רוצחים סדרתיים?
אחת הסיבות לכך שאין לנו יותר רוצחים סדרתיים בין הרגליים היא צורת השלטון. רוצחים סדרתיים תוססים בשני אזורים: אזורי ספר בהן רשויות החוק אינן מפגינות נוכחות קבועה וערים גדולות בהן קל להיעלם בלי שמישהו ישים לב או ידאג. בארץ הפחד מפיגועים מקשה לרוצח סדרתי לפעול בחופשיות. "הוא יכול להידרש להציג תעודה, אפשר לעצור אותו די בקלות וגם אין לו יותר מידי לאן לברוח", מסביר בקר. "אם ניקח את הדברים האלו בחשבון ונוסיף לכך את העובדה שחיים פה בסך הכול כמה מיליונים, ברור שמספר הרוצחים הסדרתיים יהיה קטן, כמעט אפסי".
אז מתברר שיש רוצחים סדרתיים בארץ הקודש, רק שכנראה המשטרה טרם לכדה אותם או שלכדה אותם בתחילת הדרך. הם חיים בינינו, נראים כמו הטובים שבאנשים ולא משנה כמה אתם חדים, עדיין תמשיכו לחייך אליהם בחיבה מבלי לדעת מה הם עושים במרתפי ביתם.