בשבועיים האחרונים נרשמה מתיחות בגבול הדרום, ונדמה כי שני הצדדים בוחנים אחד את גבולותיו של השני: החמאס משגר פצצות מרגמה וטילים, וישראל שולחת כלי טיס ומפגיזה בארטילריה. בשנתיים מאז סיומו של מבצע עופרת יצוקה החמאס ניסה לבסס את יציבות שלטונו ומעמדו הצבאי, קנה כלי נשק חדשים, הגדיל את מלאי הרקטות ועשה כל שביכולתו כדי להתכונן לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. כמה זה הצליח לו? התייעצנו עם מומחים כדי לבדוק מה התחדש במחסני הנשק של החמאס.
רקטות לטווח ארוך, קסאמים וגראדים
"אין ספק שלחמאס יש טילים שמגיעים לאזור תל אביב. מלבד העובדה שזה מאיים על העיר הגדולה ביותר בישראל, זה מהווה איום גם על שדה התעופה הבינלאומי בנתב"ג", כך לדבריו המעודדים של ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.
הטילים הארוכים של החמאס, שמסוגלים להגיע עד לאזור תל אביב, הם ככל הנראה מתוצרת אירן והטווח שלהם הוא כ-60 ק"מ. הם מסוגלים לגרום לנזק רב, והאפשרות של פגיעת טיל באזור גוש דן ללא ספק מדאיגה את גורמי הביטחון. בנוסף לטילים הללו, ברשות החמאס יש גם מלאי נרחב של טילי הקסאם המוכרים והישנים שמכסים את כל טווח יישובי הדרום, וכן טילי גראד שמגיעים עד לבאר שבע ואשקלון.
טילי קורנט נגד טנקים
"ברשות החמאס גם טילים מסוג קורנט, אותם טילים נגד טנקים שחיזבאללה השתמש בהם במלחמת לבנון השנייה", ממשיך ד"ר כרמון. טיל הקורנט הוא טיל נ"ט דגם ב' מתוצרת רוסיה, עם טווח של עד לכ-5 ק"מ, והוא בעל ראש קרב כפול. הרש"ק הכפול למעשה אחראי על כך שפיצוץ אחד חודר את המעטפת החיצונית, ואילו הפיצוץ השני אחראי על פיצוץ פנימי. במילים אחרות: לא מומלץ להיתקל בו, אפילו אם אתה נמצא בתוך כלי רכב ממוגן - במיוחד נגמ"שים שנושאים תחמושת וטנקים.
הנזק של הקורנט אינו נרחב אם הוא אינו פוגע באמצעים נפיצים, אולם יעילותו מוכחת בשדה הקרב. החיסרון המשמעותי שלו הוא שהוא אינו מגיע עם מערכת היגוי, דוגמת טילים דגם ג' וג' פלוס, ולא ניתן לתקן את מסלולו בזמן שהוא במעוף. מצד שני, את הקורנט ניתן לשגר כמעט מכל עמדה, כך שהוא עדיין מהווה איום קטלני ומשמעותי ביותר.
פצצות מרגמה
לאחרונה כוח של שייטת 13 תפס אוניית נשק שעשתה את דרכה לכיוון מצרים ומשם לעזה. בין היתר, נתפסו על האונייה כמויות גדולות של פצצות מרגמה, טילים ומערכות מכ"ם. הפצמ"רים הוותיקים הם נשק הרתעתי בעיקר, והם לא מסוגלים לגרום לנזקים כבדים. ברשות החמאס כמות אדירה של פצצות שכאלו, בדומה לאלו שנורו על יישובי הדרום בסוף השבוע.
הטווח של פצצות המרגמה הקטנות הוא מאות מטרים, ואילו הגדולות יותר מסוגלות להגיע למספר קילומטרים. היתרון המשמעותי של המרגמה הוא שניתן להפעיל אותה כמעט מכל מקום, ומלבד צינור, פצצה ואדם מיומן היא לא דורשת הכשרה נוספת. החיסרון של המרגמה טמון בכך שזהו נשק תלול מסלול וקשה מאוד לירות אותן בתוך שטח בנוי.
טילי חוף-ים
על הספינה "ויקטוריה" שנתפסה בשבוע שעבר נמצאו, לראשונה, טילי חוף-ים מונחי מכ"ם שמסוגלים לפגוע בספינות טילים ממרחק 35 ק"מ. "זהו נשק בעל חשיבות אסטרטגית", מזהיר ד"ר כרמון. "לא ברור עדיין אם זהו המשלוח הראשון, או שהספיקו כבר להחדיר את הנשק בדרכים אחרות. ייתכן שכבר כיום יש לחמאס טילי חוף-ים מתוצרת סינית שמיוצרים באירן". בחיל הים מגדירים את הנשק כ"שובר שוויון", וחוששים כי פגיעה יעילה של טיל כזה עלולה לגרום נזק כבד לספינות הטילים.
טילי כתף נגד מטוסים
ד"ר שלמה ברום, חוקר בכיר וראש התכנית ליחסי ישראל-פלסטינים במכון למחקרי ביטחון של אוניברסיטת תל אביב, סבור כי החמאס מנסה להתחמש גם בתחום טילי הנ"מ. "לפי דיווחים כאלו ואחרים ומקורות שאני מסתמך עליהם, אפשרות נוספת היא כי החמאס מצטייד גם בנשק נגד מטוסים ובטילי נ"מ אישיים. למרות זאת, לעת עתה עדיין לא מדובר בכמויות משמעותיות".
טילי הנ"מ האישיים, שבהם לוחמי אל קאעידה משתמשים הרבה באפגניסטן, הוא כלי נשק מסוכן מאוד בידיים הלא נכונות, בלשון המעטה. טיל כתף נגד מטוסים הוא טיל שמתביית על חום והטווח שלו יכול להגיע עד 8 ק"מ לרוב. היתרון המשמעותי של טילי הכתף הוא העובדה כי חייל אחד יכול לתפעל אותם, ופגיעה שלהם היא קטלנית. החיסרון של טילי הכתף הוא המחיר, וכן יעילותם נגד אמצעי מיגון של כלי טיס מערביים, אשר אינה גבוהה במיוחד.
ד"ר ברום מוסיף כי מאז מבצע עופרת יצוקה "החמאס השתפרו מאוד במספר הרקטות שבאמתחתם ובטווחים שלהם".
בדרך לעופרת יצוקה 2? גיורא איילנד: "ישראל לא תוכל שלא לפעול"
אלוף (במיל') גיורא איילנד, יו"ר המועצה לביטחון לאומי לשעבר, זונח את האופטימיות לטובת פרקטיקה, ומאמין שאין מנוס ממבצע צבאי ברצועת עזה. "בעזה יש שליט מוגדר שנושא באחריות - החמאס. זה טוב כיוון שיש כתובת. לאן כל זה מוביל? אני מניח שבמוקדם או במאוחר ישראל תיאלץ לעשות פעולה דומה לעופרת יצוקה". איילנד מאמין שההסלמה הנקודתית שארעה בסוף השבוע לא הייתה ניסיון לחמם את הגזרה, אלא ניסיון להשקיט את הוויכוחים הפנימיים בתוך רצועת עזה. "החמאס כרגע נמצא במתח שבין אי הרצון שלו להגיע לעימות כולל עם ישראל, דוגמת עופרת יצוקה, לבין הרצון שלו לפעול באופן נקודתי שמשרת אינטרסים פנימיים", הוא מסביר. "הירי האחרון, לדוגמה, קשור לדיאלוג הפנים פלסטיני".
"לפעמים החמאס טועה בהערכה שלו לגבי כמות הירי שאפשר לבצע מבלי לגרום לישראל לפעול כנגדו", ממשיך איילנד. "אם אירוע כמו שהיה בסוף השבוע, כשנורים חמישים פצמ"רים, וטילים נוחתים באשקלון ובבאר שבע, יהיה פעם בחודש ולא פעם בשנה, ישראל לא תוכל שלא לפעול. במקרה כזה לישראל לא תהיה ברירה אלא לצאת למבצע כמו עופרת יצוקה".