1. היא מבינה אסיאתים כמונו
מאן נולדה באוקלהומה, אבל בילתה את רוב שנות ילדותה ביפן בגלל צרכי העבודה של אביה. היפנים לא יכלו להוריד ממנה את העיניים כשהפכה לדוגמנית מתחילה בגיל 16, והיא למדה מהם את כל מה שצריך לדעת על גיבורי על, מדע בדיוני וגרביים עם סנדלים. השילוב הזה יהפוך אותה בעתיד לשילוב המנצח בין גיקית-על לפנטזיה סקסית, כזה שרואים רק בקומיקס ביפן.
2. יום אחד היא תחליף את יונית
"חדר החדשות" של אהרון סורקין לא הייתה הדבר הכי מבריק ששודר בטלוויזיה שלנו השנה. עזבו, אנחנו סתם עדינים, היו שם קטעים שסטודנטים לקולנוע היו מקבלים עליהם החזר כספי מלא והרחקה נצחית מעיסוק בתחום. אבל איכשהו דווקא הדמויות ההזויות שלה הפכו אותה להצלחה, כשאחת המוצלחות יותר היא סלואן סאבאת, כלכלנית בכירה נטולת כל כישורים חברתיים, שמנסה להשתלב בחברת החדשות המוזרה. חכו ותראו, היא עוד תקבל את המהדורה המרכזית.
3. היא מבינה בכדורסל
כמו כל שחקנית מתחילה, גם מאן עברה ללוס אנג'לס ב-2004 כדי לפתח את קריירת המשחק, אבל גילתה מהר מאד שהשנים הראשונות מלאות בהרבה פחות זוהר. העבודה הראשונה שלה הייתה בתור שדרית קווים של רשת פוקס במשחקי ליגת המכללות. "הם הלבישו אותי בז'קטים הענקיים האלה, שהיו גדולים עלי בשתי מידות", סיפרה בראיון ב-2006, "הייתי צריכה לרוץ בין האנשים הכי לא קומוניקטיביים בעולם ולשאול אותם דברים בנאליים כמו: 'מה חשבת על המחצית הראשונה?', הרגשתי מאד לא בנוח, אבל למדתי מזה הרבה".
4. היא מופיעה על הפוסטרים של כל חנון באמריקה
מעט מאד דברים טובים יצאו מ-G4, ערוץ הטכנולוגיה שהוקם ב-2002 על ידי רשת NBC. אבל כל המיליונים שירדו לטמיון היו שווים את המצאת הפורמט הגאוני: "Attack of The Show!". על הנייר מדובר בתכנית בידור יומית, שעסקה בסיקור חדשות התרבות, הדיגיטל והטכנולוגיה בעולם. בפועל היא הפכה מהר מאד למפעל לייצור קאלט. ככה זה כשהמנחה הראשי, קווין פריירה, בילה יום יום על הסט עם החנונית הכי לוהטת על המסך, פתאום אפילו שיחה על מלפפונים הופכת חומר לאספנים.
5. בגלל הסרט הכי מפחיד שלעולם לא תראו
"Attack of The Show!" אמנם בוטלה בתחילת 2012 (אנחנו עדיין בוחנים צעדי נקמה), ומאן חצתה כבר מזמן את גבולות עולם הגיקים, היא ממשיכה להוכיח הבנה לדברים שהרשת אוהבת באמת. בשנה שעברה היא הצטרפה לצילומי טריילר לסרט אימה פיקטיבי בשם "Ghost Tits". העלילה היא הדבר הכי מצמרר שיכולתם להעלות בדעתכם: לקום בבוקר יום אחד ולגלות ששני הדברים החשובים ביותר בחיים שלכם נעלמו.
6. היא מכירה את אחוזת פלייבוי מבפנים
ב-2009 הפך יו הפנר ליקיר קהילת החנונים אחרי שקיבל את הסכמתה של מאן לככב על שער מגזין הגברים המפורסם בעולם. "אני מאד גאה בשער הזה כי הוא בטעם טוב", סיפרה מאן בראיון לאחר מכן, "לא רואים כאן פטמות או יותר מזה ולשם רציתי להגיע". רק שלוש שנים לאחר הסתבר שהסטנדרטים של מאן השתנו. בסרט החשפנים "מג'יק מייק" (שלא ראינו, נשבעים), מסתבר שלא רק מת'יו מקונהיי וצ'אנינג טייטום מורידים פרטי לבוש, גם למאן יש בו סצנת טופלס בלתי נשכחת.
7. היא אוהבת את כולם
היינו רוצים לספר לכם שביררנו לעומק מה הקטע של אוליביה מאן, אבל האמת היא שפשוט נוח לנו להשאיר את זה ככה סתם תלוי באוויר. למה לנו להתעסק עם כל ההגדרות האלה, כשאוליביה בסך הכל רוצה להתנסות קצת לעיני המצלמות. הנה עוד רגע למזכרת מתוך Attack of The Show, שמוכיח כמה כדאי לעבוד איתה על הסט, בכל תפקיד אפשרי.
8. כי היא לא לוקחת את זה כמובן מאליו
אנחנו אוהבים סיפורי אנדרדוג. זה גורם לנו להמשיך ולהאמין שגם לנו יכול לקרות פעם משהו חיובי. המקרה של מאן הוא בדיוק כזה: מעריצה שרופה שזכתה להשתלב בתעשייה שאותה העריצה, דברים כאלה לא עוברים כל כך מהר. תראו מה קרה כשהיא הגיעה בפעם הראשונה לתכנית האירוח של אלן דג'נרס.
9. היא יותר יצירתית מכם
בינינו, ספרי זיכרונות הם ז'אנר די משעמם. החיים שלנו מדכאים מספיק מכדי שנתעניין במה שקורה אצל אנשים אחרים. אבל ספרי זיכרונות של מצחיקות לוהטות הם היוצאים מן הכלל, בעיקר כשהם מגיעים עם שם כמו: "קפצי לי וונדר וומן: המזל הרע של גיקית מהוליווד". בין היתר תוכלו למצוא שם מדריכים לפלישה רובוטית, תהיות על סקס ואיך אפשר להשיג ממנו יותר ועל חלקים אינטימיים של חברות למקצוע.
10. בגלל המשרתת והעוגה
עוד אחת מפיסות הנוסטלגיה שהפכו את Attack of The Show לזיכרון, שחנונים כמונו ייקחו אל הלילות הקרים מתחת לפוסטר של מלחמת הכוכבים. באחת התכניות סיפרה מאן לפריירה על האהבה הגדולה בחייה, עוגות קרם, שאותן היא מסוגלת לאכול בכל יום. מכאן הייתה הדרך קצרה לאתגר שהוצב בפני צופי התכנית: השיגו 5,000 חתימות בתוך שלושה ימים על עצומה שתקרא לכונן "יום פאי לאומי", ובתמורה אוליביה תקפוץ במדי משרתת צרפתייה אל תוך עוגת קצפת ענקית. זה היה ממש צמוד: באמצע היום השישי כבר נאספו 60,000 חתימות, וכל אחת מהן שווה זהב.