אז כולנו מכירים רמזורים ורובנו גם חיים איתם בשלום, חוץ מכמה מכם שהחליטו לתהות מדוע הצבעים אדום וירוק מסמנים "עצור" ו"סע". בשביל זה אני מוותר על חוג זומבה כל שבוע? כדי לענות על שאלות מהסוג הזה? תתחילו להעריך.
שאלה מגניבה שנשאלה על ידי מספר אנשים אבל חן המכונה "יקי" הספיק לשאול ראשון ולכן אני מקדיש לו את התשובה. הרעיון פשוט מאוד: פעם לא כל כך אהבו עיוורי צבעים וכל הזמן חיפשו דרכים למגר את התופעה מבלי שאף אחד ישים לב.. סתם אני צוחק, אבל בקטע רציני יותר, אבל אם יש בינכם קוראים שהם עיוורי צבעים, רק שתדעו שאנחנו עוקבים אחריכם..
בקשר לצבעים ברמזור, הסיבה הרבה יותר פשוטה: כלי התחבורה הראשונים בהם הנחילו סוג של סדר ומתן זכות קדימה היו הספינות. (מבחינה הגיונית הן היו הרבה לפני כל השאר..) ככל שהתרבו הספינות והתחיל להיות לחץ בכניסה לנמלים, כל הספינות החליטו לשים על צד שמאל שלהם אור אדום ועל צד ימין אור ירוק. זה גם עוזר מאוד בלילה לדעת מה יש מולך ולאיזה כיוון הוא שט. בכל מקרה, בשביל לעשות סדר במים הייתה החלטה שמי ששט לו ומזהה ספינה מולו לוקח נשימה ומביט עליה. אם הוא רואה את האור האדום שלה הוא חייב להאט או לעצור לגמרי, פשוט לתת זכות קדימה והספינה השנייה שרואה מנגד את האור הירוק של הראשונה יכולה להמשיך לשוט כי היא יודעת שהראשונה תאט. והנה בצורה פשוטה מאוד מנענו הרבה התנגשויות של כלי שיט.
הרעיון שדווקא הצבע האדום נבחר לסמן את העצור הוא די ברור, מאז ומתמיד אדום סימן "סכנה" עם קונוטציה של דם, אש, ארסי, מלחמה, בני האדם פשוט מושרשים על הרעיון הזה. וירוק, אני חושב ש'ירוק' נחשב לדבר מרגיע וזורם מאז ומתמיד.. אבל חוץ מזה הוא גם פשוט ניגודי לאדום. רעיון הצבעים המשיך לעולם היבשתי והותקנו רמזורים לרכבות שהיו עשויות מעששיות כאשר האדום המשיך לסמן 'עצור' גם ביבשה, ירוק סימן 'להיזהר' ולבן (אור עששית חשוף) סימן המשך נסיעה כרגיל. תוך כמה תאונות שבהם נהגים התבלבלו בין האורות החשופים של העששית לכל אור אחר שיש (הכול לבן!!) הוחלט להוסיף את הצבע הצהוב המהבהב כסימן זהירות (כי הוא היה מנוגד לשני הצבעים האחרים יחסית) ושהירוק יעבור לסמן 'סע'. הרמזורים כפי שאנו מכירים כיום הגיעו לכבישים ולכרכרות שדהרו בהם בלונדון 1868, הם כמובן אימצו את שיטת הרכבות ומאז הם דואגים לגרום לנו להרהר בכל רמזור "מה אם הייתי יוצא מהבית 2 דקות קודם? האם הכול היה ירוק?..." אבל זו כבר שאלה לשבוע אחר.
לפני כשבועיים קיבלתי SMS מחברה טובה העונה לשם טלי בו היה כתוב "המרצה שלי לא מפסיק להגיד לנו שהוא מרים את הכפפה. מאיפה מגיע הביטוי הזה? אמן שתענה".
נו טלי, למרות שאת לא יראת שמיים כפי שאני מכיר אותך, משאלתך התגשמה! הנה אני עונה: מקור הביטוי להרים את הכפפה נמצא עוד מימי הביניים העליזים. טוב ,הפחות עליזים.. אבל רק רציתי לקשר את אנשי הקהילה שחגגו במצעד הסופ"ש. בכל מקרה, בשביל להרים את הכפפה (פירוש מילוני שכולנו מכירים: להיענות לאתגר מסוים) צריך שמישהו יזרוק את הכפפה קודם נכון? וכאן נכנסים לנו הקודים האצילים של אבירי ימי הביניים.
בואו נניח שיש אביר שלא אוהב במיוחד אביר אחר בגלל שהוא שם לו עין על הנסיכה או משהו כזה שאבירים עושים. אז הוא רוצה להזמין אותו לקרב ולסגור חשבון כמו אבירים, איך הוא יעשה את זה? אתם אומרים עכשיו שהוא פשוט יגיד לו את זה, אבל מה עם זה אביר שלא מדבר את שפתו? במיוחד בשביל זה הוחלט על קוד שבו כאשר אביר זורק את הכפפה (טוב, לא בדיוק כפפה, מעין שריון לכף היד) כלפי אביר אחר הוא בעצם מזמין אותו לדו קרב עד שמישהו יריח את הפרחים מלמטה. כך שבעצם ברגע שהוא זרק לו את הכפפה הוא אתגר אותו. ובכדי שהאביר השני יענה לאתגר הוא צריך להרים את הכפפה, עד שהוא לא מרים כולם מביטים עליו עם גבות מורמות ושואלים את עצמם האם יש לו את האומץ?! שזה נשמע די מלחיץ, אז כנראה האביר השני ירים את הכפפה, משמע שהוא יסכים לאתגר ומרגע זה הולך להיות בלאגן וכדאי לפזר מגבות, אם כך טלי, כאשר המרצה שלך מרים את הכפפה הוא בסך הכול נענה לאתגר שלכם, או שהוא פשוט מחכה שמישהו עם חרב יבוא לנסות אותו. אני מעריך שאת יודעת יותר טוב ממני מה מבין האופציות מתאימה לו יותר.
המון קוראים מפנים לי שאלות בקשר למכשיר המיקרוגל שלהם, איך הוא עובד? כנראה ש'גלי מיקרו' זה לא תשובה מספיק טובה בשביכם, אז בבקשה הסבר פשוט ומובן:
אז מיקרוגל הוא המצאה די גאונית שנחשבת היום כדבר מובן מאליו, תחממו כמה ימים אוכל על גבי מדורה ותבינו את החשיבות שלו. איך הוא עובד? פשוט מאוד, המיקרוגל הוא קופסא ממתכת שבתוכה יש מגנטרון שזה מכשיר שמייצר גלי מיקרו. גלי מיקרו הם גלי רדיו אבל בתדר מאוד גבוה. הגלים האלה משוחררים לחלל שבו אתם מכניסים את האוכל ומקפצים מקיר לקיר עד שהם פוגעים באוכל עצמו. הגלים לא מצליחים לעבור דרך מתכת ולכן מכשיר המיקרו לא מסוכן כי הוא סוגר את הגלים בפנים.
אז אוקי, הגלים פוגעים באוכל, ואז מה? אז זה היופי, באוכל שלנו יש מים, גם אם זה לא תמיד נראה כך, כנראה שיש בו המון מולקולות מים. ומולקולות מים הן בעלות קצה אחד חיובי ואחד שלילי. אז כשגלי המיקרו שיוצרו מהמגנטרון עוברים ליד אותן מולקולות מים הם משמשים כמו מגנט שגורם למולקולות להשתגע כי הן לא יודעות איזה קוטב שלהן (השלילי או החיובי) נמשך יותר לגל אז הן פשוט זזות במהירות מטורפת של בערך 2.5 מיליארד תזוזות לשנייה. זהו. מפה אנחנו כבר יודעים שתזוזה יוצרת אנרגית חום וכאשר יש לנו מולקולות מים בכל האוכל שזזות בקצב מטורף זה יוצר הרבה חום, בדיוק אותו החום שגורם לאוכל שלנו להתחמם במיקרוגל. נכון פשוט? עכשיו שיהיה בתאבון.
אהלן לאון, רציתי תמיד לדעת מדוע נשים לובשות מחוך? מה הקטע? מי המציא את הדבר הנוראי הזה ומי האישה עם המותניים הכי צרות בעולם? תודה, מאירה.
מאירה שלום, אני בהחלט מסכים איתך שהמחוך הוא רעיון די חולה, במיוחד אם לוקחים אותו קשה מדי, המחוך החל כאופנה והתיעוד הראשון שלו הוא מציורים משנת 1530 בערך בהן נראות נשים עם גוף ושמלות שמחייבות מחוכים, אבל משנות 1550 לערך ואליך מחוך זה כבר דבר שלחלוטין נמצא במיין סטריים של אירופה החשוכה. המחוכים היו קשיחים מאוד בשביל ליצור צורה של שעון חול לגוף האישה (רק כי מישהו, בשלב מסוים, החליט שרירותית שזה מאוד יפה למרות שזה ממש לא נוח, בדיוק כמו סקיני ג'ינס). אותו האדם שהחליט לעשות קופה על חשבון אירופה הנאיבית כנראה שכח לציין שמחוך הוא גם מאוד מסוכן, זה הורס את צורת השלד לחלוטין, הצלעות נכנסות פנימה, האיברים הפנימיים נדחקים החוצה למעלה או למטה בדיוק כמו במצב של הריון ונשים שהיו הולכות עם מחוכים מהודקים מדי פשוט היו מתעלפות כל היום ממחסור בחמצן (מכאן הקטע הזה בסרטים של הליידי האירופאית המתעלפת אגב, תשובה בתוך תשובה, בום!).
הבחורה שלקחה הכי קשה את עניין המחוכים היא קתי ג'ונג', אמריקאית מבוגרת (בת 76) שהתחילה עם התחביב הנוראי הזה לפני יותר מ-50 שנה, קתי תמיד אהבה את האופנה הוויקטוריאנית לדבריה ועם הזמן היא פשוט הייתה לובשת את המחוך יותר ויותר שעות עד שב-27 השנים האחרונות היא כבר נמצאת בתוכו 24 שעות ביממה. הטירוף הזה גרם למותניים שלה להגיע להיקף של 38.1 ס"מ בלבד! שזה מעט יותר מגליל נייר טואלט ממוצע שיש לכם בשירותים. בכל מקרה, רק שכל התביעות ירדו מאתנו: אנחנו ממש לא מעודדים את האופנה הזו ואנחנו עוד יותר לא היינו רוצים להיות שם כשקתי מורידה את המחוך בפעם הראשונה מזה כמעט שלושים שנה.
40 מדורים עד עכשיו, ולאון קמלמן זורק את הכפפה ומבקש מכם לאמץ את המוח ולשלוח לו שאלות עוד יותר הזויות. מעיזים להרים אותה? שילחו לו שאלות בפייסבוק, השאירו שאלות בתגובות למטה או ב-men@mako.co.il ואנחנו כבר נדאג שהוא ימצא את התשובות בשבילכם.