מכיר את זה שלפעמים גברים ממציאים לעצמם מבחני מצ'ואיזם אינפנטיליים כדי להוכיח שהם שווים באמת? בעינינו זה קצת טיפשי. לא צריך לטפס על האוורסט, לקפוץ בנג'י או לעשות את זה עם תאילנדית שאתה לא סגור על המגדר שלה, רק כדי להוכיח שאתה גבר. אבל בכל מה שקשור לקולנוע, כל העניין הזה לא תופס. על הכל אנחנו יכולים לסלוח לך, אבל אם לא ראית את עשר הסצנות הבאות, תרגיש חופשי לקבוע תור לגניקולוג.
להציל את טוראי ריאן
מלחמה הייתה מאז ומעולם עסק מצ'ואסיטי, כזה שהקולנוע המגויס לעידוד המלחמה צייר תמיד בצבעים של גבורה, ניצחון ותהילה. מאז חלפו השנים ותהליך ההיפרדות של היוצרים מן הממסד הלך והתפתח. הרבה סצנות מלחמה מצמררות נוצרו לאורך השנים בקולנוע, הרבה כאלו שהראו איך נראים באמת חבורה של חיילים שיוצאים לקרב בלתי אפשרי. אבל אף אחת מהן לא הייתה כל כך מוחשית, כל כך גרפית, כל כך גברית – דווקא בגלל שהפעם הכדורים דווקא לא שרקו ליד הגיבורים, אלא עברו דרכם.
אפוקליפסה עכשיו
דקה אחת, מונולוג אחד ומשפט אחד לפנתיאון, זה כל מה שצריך כדי להגדיר את האבסורד של המלחמה. בסצנה שמגיעה מהכיוון ההפוך לסצנה שזה עתה ראית, הגדיר קולנל ביל קילגור את הלוחם הגבר-גבר הקלאסי, זה שמסתובב חצי עירום בין הפגזים, מריח את ריח הנפאלם ומתאהב. בתוך הגיהינום שהוא "אפוקליפסה עכשיו" ישנן מעט מאד סצנות שיכולות להעלות חיוך, הרגע הזה הוא אחד מהיוצאים מן הכלל. בעצם, עכשיו אנחנו נזכרים בעוד סרט מלחמה גדול עם סצנה כזו בדיוק.
הסנדק
הבחירה הטבעית שלנו לסצנה מתוך הסנדק הייתה אמורה להיות המשפט האלמותי: "I'll Make Him an Offer He Can't Refuse", זה שמגדיר יותר מכל את המשמעות של בעל הבית. אבל הרגע הגברי יותר מבחינתנו ב"סנדק" מתרחש דווקא בסוף, אחרי שכל הנקמות וחיסולי החשבונות מסתיימים. זהו הרגע שבו נולד גיבור חדש, כזה שלא רצה בתהילה אבל קיבל אותה בגלל הכבוד המשפחתי. הרגע שבו הגבר המלומד ונעים ההליכות הופך לאיש שכולם עושים לו כבוד.
הטוב, הרע והמכוער
ככל שחושבים על הסצנה הזאת יותר מבינים שסרג'יו ליאונה הוא פשוט גאון שהקדים את זמנו. ב-1966, בסרט עם תקציב של קייטרינג בקומדיה רומנטית מודרנית, הוא הגדיר מחדש את תדמית הגבר כפי שמעולם לא נראתה לפניו או אחריו. היו בו רגעים מכוננים כאלה ודמויות שכל אחת מהן הייתה התגלמות המצ'ואיזם בדרכה. אבל שום דבר לא יכול להשתוות לקרב המשולש של בלונדי, טוקו ו"עיני מלאך" בבית הקברות. כל קלוז אפ, כל תנועת יד, כל שניה בקטע הזה היא לא פחות ממושלמת.
מועדון קרב
למרות אלפי שנים של אבולוציה ועל אף שלמדנו לפתור את המחלוקות שלנו בדרכי נועם, תמיד יישאר בנו החלק שרוצה להוכיח למי יש יותר גדול. בדיוק בשביל הצורך הזה נוצר המקום שהפך למיתוס. הרגע שבו אנחנו נחשפים אליו לראשונה הוא תמהיל של גבריות מזוקקת: מרתף אפל מתחת למזללה קפיטליסטית, עשרות ז'לובים עם רצח בעיניים ושקט מוחלט. בתוך כל אלה עולה קול בלתי נשכח, ומכריז על שמונת החוקים שכל גבר חייב לדעת בעל פה.
גלדיאטור
יש הרבה רגעים בתוך גלדיאטור שהיו יכולים לשמש כסמל גברי. רובם כוללים חרבות, שפריצים בלתי הגיוניים של דם ואיברים חופשיים שמתעופפים בהנאה באוויר בליווי צרחות מקפיאות דם. אבל הרגע שאתה באמת צריך לזכור מתוך הטבח הפוטוגני של רידלי סקוט, הוא דווקא זה שבו אף אחד לא מאבד רקמות חיוניות. אלא זה שבו הגנרל מקסימוס מתגלה מחדש בקולוסיאום, באחד מהמונולוגים הכי עמוסי אדרנלין שהכרנו.
מטריקס
אם יש סצנה אחת במטריקס שמרכזת באופן הכי טהור את כל מה שגאוני ומופרך בחזון של האחים וושאובסקי, מדובר בזו שבה ניו ומורפיוס יוצאים לקרב קונג פו. יש בסצנה הזאת הכל: תנועות קונג פו מוגזמות, ריחופים הנוגדים כל היגיון פיזיקלי ודיאלוג שנראה כאילו הונפץ מספר פילוסופיה שמקבלים במבצע 1 + 1. מצד שני, היופי של הסצנה הזו הוא שאפשר לפטור את הכל ב"זאת תוכנת מחשב, הכל אפשרי שם", ומשם פשוט להישען לאחור, להרכיב את המשקפיים השחורות העגולות וליהנות מכל רגע.
מת לחיות
אין שום דבר שאומר "מת לחיות" יותר מקרב חסר כל היגיון בלוקיישן מטורף: על מטוס נוסע למשל. ג'ון מקליין, ספוג הדם ושבור השיניים, נאבק ב"מת לחיות 2" מול צבא של טרוריסטים שעומדים להימלט אל החופש על גבי מטוס. בתוך הסיטואציה הבלתי אפשרית הזו מצליחה הדמות הכי גבר-גבר של הקולנוע של תחילת שנות ה-90, להביס את האויבים בזה אחר זה, ולסיים את הכל ב-" Yippee ki-yay Motherfucker" בלתי נשכח.
שליחות קטלנית
כן, אנחנו יודעים, הכי פשוט וטבעי היה לשים כאן את "האסטה לה ויסטה בייבי" ולגמור עניין. אבל הפעם החלטנו ללכת למקום קצת יותר מרגש ולבחור דווקא בסיומה של הסאגה. הרגע שבו ה-T-1000 מוצא את מותו המתכתי והמחסל מסיים את תפקידו. אמנם מכונת הרג בצורת אדם עם מבטא אוסטרי שאי אפשר להרוג זה נורא מגניב, אבל מכונה עם מבטא אוסטרי שמקריבה את עצמה לטובת האנושות זה ליגה אחרת לגמרי.
ספרות זולה
אי אפשר לסיים רשימה על סצנות גבריות שאתה חייב להכיר בלי להזכיר פעם אחת את המילה טרנטינו. האמת היא שיכולנו לעשות כאן רשימה של סצנות גבריות שמורכבות אך ורק מיצירותיו של הגאון המטורף הזה, אבל זה יקרה כבר בפעם אחרת. בינתיים יש לך עוד הזדמנות ליהנות מאחת הסצנות שבשבילן גברים הולכים לקולנוע: נאום ההוצאה להורג של סמואל ל. ג'קסון. אם כבר להשתמש בדת כדי לתת תירוץ למעשים נפשעים, אז רק ככה.