לאהבה אין חוקים, אומרים, אבל כנראה שיש לה מגזרים. יש הבדל בין האופן שבו גברים מחזרים אחרי נשים במגזר הדתי, ביחס לאלה במגזר החילוני. יש הבדל מסוים בין תל אביבים לירושלמים וחיפאים, יש הבדל בין פיק אפ בעיר ובקיבוץ ויש גם הבדל בין הגבר הרוסי, לאתיופי, לצבר. כך, לפחות, לפי סדרת הכתבות שעשינו בנושא ומי שהתראיינו אליהן. הפעם בדקנו את מה שקורה במגזר הערבי. המיקום הנבחר: המושבה הגרמנית בחיפה. חלק ניכר מהמרואיינים עושה זאת בעילום שם, מסיבות מובנות, אבל היו גם את האמיצים שדיברו בשמם ובכנות על סוגיות רגישות במגזר.
גם ערבים מכירים בפייסבוק
את שאדי (26), סטודנט באוניברסיטה העברית שעונה על שאלות בסגנון אקדמי, מצאנו מבלה בבית הקפה במושבה הגרמנית. "יש הבדלים בין העיר לבין הכפר ובין כפר אחד למשנהו", הוא פותח לאחר ששאלנו אותו איך גברים ערבים מתחילים בחורות. מצד שני, הוא מוסיף במה שיפתיע את חלקכם, שלבי ההיכרות במגזר הערבי דווקא דומים למדי לאלה של המגזר היהודי, וחלקם נועזים ממש כמו יהודים. "חלק מתאהבים לאחר היכרות - אם באוניברסיטה, בעבודה או בכל המסגרת חברתית שבה אנשים נפגשים. בדרך כלל הבחור יוזם את הקשר עם פנייתו אל הבחורה. אלה המקרים השכיחים". הוא מוסיף שגם פייסבוק מהווה כלי וגם המושבה הגרמנית היא מקום היכרות מצוין". מועדוני לילה, מנגד, אינם מקום שכיח להיכרויות.
לדבריו, שידוכים עדיין קיימים, אבל "בגרסה מעודכנת שמשאירה הרבה מרחב לרצונותיהם של הצדדים. זה מורגש יותר במספר כפרים בצפון; במקומות בהם הקהילה יותר מסורתית ודתית, עדיין יש נורמות חברתיות המחייבות התנהלות בהתאם למוסר שהדת מכתיבה. בעיר המצב שונה בהרבה, ואחיזת הנורמות האלה הינה רפה יותר". מה ההבדלים אז, שאלנו. "אני חושב שרוב ההבדלים בין יהודים לערבים בהקשר הזה מתבטאים בשלב שלאחר כינון הקשר. לרוב, אין מגורים משותפים ובמיעוט מהמקרים מקוימים יחסי מין מלאים. אבל שוב, ברור שניתן למצוא מקרים שאינם עומדים בהכללות האלו".
אחרי קורס המבוא שקיבלנו, המשכנו ושאלנו את יושבי בתי הקפה במקום על ההרגלים האישיים שלהם ועל האופן שבו הם רואים את הדברים. למשל פייר (27), ערבי נוצרי שמרשה ללשונו לגלוש מעט יותר. "לכאן באים יותר מהכפרים", הוא אומר. "והם מרשים לעצמם מעל ומעבר". נאמר מיד שמדובר בהכללה, שמטבעה אינה נכונה, אבל עם הדברים הנאמרים (לעיל ולהלן) אי אפשר להתווכח לגמרי.
איך במגזר הערבי מרשימים בחורות?
"שמים את האוטו באמצע הכביש, מוזיקה פול ווליום. או זה או שעולים יורדים כאן בשדרה". אוקי, אמרנו. אבל גם אצל יהודים יש פוזות. המענה של פייר: כן, זה כמו הערסים היהודים.
"יש גם הבדל בין הנוצרים למוסלמים ובין העיר לכפר", הוא מוסיף ומביא כדוגמא את אימא שלו. "אימא שלי היא מהכפר. אם אני אלך לשם יגידו לי הומו בגלל הלבוש המודרני שלי. הנוצרים מהעיר לעומת זאת הם כמו אשכנזים. יש מנטאליות שונה. לחלק מהמוסלמים יש עדיין מנטליות משנות ה-60 של פעם. של ערבי צריך להיות רק עם ערבייה וכל החרא הזה. קח אותי וקח מוסלמי. אותי יכניסו למועדון, אותו לא".
למה?
"מבחינת לבוש, דיבור, מנטאליות. מסתכלים על כל הדברים האלה".
"המוסלמי מתחיל עם בחורה כמו ערס יהודי"
פייר, בחור ישיר, גם מוסיף לנו על ההבדלים בפיק אפ בין ערבי מוסלמי לערבי נוצרי. "המוסלמי יתחיל לרוב עם פוזה. עם משפטים של ערסים. 'אבא שלך גנן', רק עם מבטא ערבי. אצלנו במשפחה יותר מתקדמים. נניח אח שלי אשתו יהודייה. אין לי בעיה לצאת עם יהודייה אבל הם לרוב לא יוצאות עם ערבים בגלל הסטיגמה". בהמשך, אגב, נפגוש גם את מי שמציגים עמדה הפוכה לחלוטין. לצד כל הדברים שהוא אומר, יש לו ביקורת גם על המגזר היהודי. "יהודים חיים לפי סטיגמות שיש בטלוויזיה", הוא אומר.
בחור ישיר, כבר אמרנו? קבלו את המשפט הבא. "לומר את האמת? כולם מחפשים אקשן. אצלנו כביכול הערביות שמרניות אבל אנחנו ב-2012. עולם משתנה. למדתי בטכניון והייתה לי אחת בכיתה מוסלמית הדוקה, מכוסה כולה, שהייתה עם חצי בית ספר. זה לא ככה אצל כולם, אבל סקס זה לא נדיר".
"לערבים חשוב הכבוד"
השולחן הבא אליו אנו ממשיכים הוא של רביעייה (בתמונה): איסלם (31), עלי (20), אמראת (28) ופתחי (20) שעבדו ביחד. "היום אין הבדל", איסלאם אומרת. "אנו גרים בעכו ולא רואים שיש הבדל". גם אמראת מצטרפת לכך. איסלם מוסיפה: "בכפר יש אנשים ששומרים על המנטאליות. אישה מהכפר בעלה לא ייתן לה לצאת עם העובדים שלה". גם אמראת מסייגת: "ערבים חשוב להם הכבוד". היא מתייחסת לחברתה ואומרת שבגלל שהיא גרה בעיר היא חופשייה ממנה. אני למשל לא יכולה לצאת עד שעה מאוחרת".
לגבי דייטים עם יהודים, הם אומרים, למרות הקדמה וחוסר ההבדלים עדיין זה ייצור בעיה קשה. "תעזוב את זה", אומר עלי, זה יעשה מלחמה. פתחי אומר שאין לו בעיה להתחתן עם יהודייה אבל שככל הנראה לא יעשה זאת כי זה לא ייראה לטובה אצל קרוביו.
איך מתחילים במגזר, שאלנו אותם. התשובות די דמו למגזר היהודי בפשטות שלהן, ללא הבדל יוצא דופן ("אלך אליה ואומר לה שאני מעוניין בה, אשאל אם היא פנויה ואזמין אותה", לשונו של פתחי).
"הגבר הערבי שמרני יותר, מחפש כלה בתולה"
השולחן האחרון אליו אנו ניגשים הוא של שמונה נשים בשנות ה-30 לחייהן. "הגבר הערבי שמרני יותר", הן אומרות. "הוא יעדיף לא להתחתן עם לא בתולה. הוא קנאי יותר". בצחוק הן מוסיפות: "רוצה יד ראשונה, לא משומשת". הן מסכימות שזה השתנה קצת, ושזה תלוי באזור, במנטאליות ובהשכלה. "אם הייתי מתאהבת ביהודי אז הייתי רוצה להתחתן איתו", אומרת אחת מהן ומתייחסת שוב ללחץ של החברה כשהיא נותנת כדוגמא את המגזר הדתי היהודי. "גם אצלכם במגזר הדתי היו עושים לבחורה דתייה את אותה הבעיה אם הייתה הולכת עם ערבי". בשלב הזה ניצת וויכוח סוער בשולחן, כשהדעות היו חלוקות האם אפשר או לא לצאת עם גבר יהודי. כל הוויכוחים והדעות השונות מעידות, ככל הנראה, על כך שמדובר בחברה שנמצאת בתהליך שינוי וגיבוש מחודש. בכל התחומים, וכך גם בתחום הרומנטי.