אין וודאות בחיים, אבל אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים לומר לכם בוודאות מלאה הוא זה: לעולם, אבל לעולם, אל תגידו למושבניקית שהיא קיבוצניקית. בעצם, בכלל לא כדאי להגיע למושבניקית משהו שהיא לא רוצה לשמוע. לעולם אי אפשר לצפות את תגובתן.
את סיבוב הפיק אפ שלנו שהתחיל בתל אביב ונמשך בחיפה, ירושלים ואילת – אנו מסיימים בקיבוצים. הלכנו לשלושה פאבים בהם מבקרות קיבוצניקיות, ושאלנו אותן מה מיוחד בהן לעומת העירוניות. אנו יודעים שכל מה שמעניין אתכם לשמוע הוא על אהבת הארץ והציונות של אותן בנות משוחררות, אז את זה נאמר כבר עכשיו: הן אוהבות את הארץ. מי שמעניינים אותו גם דברים אחרים, שימשיך לקרוא.
"קיבוצניקיות מרגישות בנוח עם גברים"
הראשונות שאנו פוגשים בפאב הברברוסה שברמת ישי הן עופרי (30), יעל (33) והדס (27). "הקיבוצניקיות רגילות לגדול עם גברים מגיל אפס", אומרת עופרי. "לכן הן מרגישות בנוח לדבר איתם. כולם ידידים של כולם". יעל, בהסבר שנקבל הרבה בהמשך, מדגישה: "בשביל כתבה כזאת לא מתראיינת". אחרי שדאגה לציין את זה, היא מסבירה לנו: "ההתפתחות של הקיבוצניקיות נמשכת יותר זמן". אוקי, אז אחרי שהבנו שיש כאן בוגרות פסיכולוגיה, הדס אומרת שלקיבוצניקיות יש יותר מודעות לעצמן.
אוקי. מידע חשוב, ללא ספק.
הערב נפתח חלש, ואנחנו כבר מרגישים צורך לשתות. לפני שעושים זאת, אמרנו לעצמנו, בכל זאת באנו לעבוד. אז המשכנו לדבר עם רימון (24), אורית (25), לחן (24) ומעיין (24) שישבה איתן, לא אמרה מילה, אבל מאחר והן ישבו ברביעייה אנו מציינים גם אותה. לחן הייתה האחראית המרכזית לדיבורים, כשמדי פעם חברותיה הפריעו לה (לחן, מצטערים על הקיזוז). קודם כל, פרט חשוב: הן לא קיבוצניקיות. נכתוב שוב כדי שלא יהיה כאן ספק. הן לא קיבוצניקיות. מושבניקיות, "בדת ובנשמה" לפי לחן. מסתבר שלא יחסי ערבים יהודים, חרדים חילונים, עשירים עניים הם הבעיה של החברה הישראלית. קיבוצניקיות – מושבניקיות, זה המאבק האמיתי. רימון מסבירה: "זאת מלחמה של שנים".
"הסביבה שבה גדלנו תרמה לאישיות שלנו. הקשר האישי", היא אומרת ומסבירה על מה שמייחד אותן. החיים סובבים סביב ערכים, תנועות נוער, אדמה חקלאית. פשוט אפשר לעלות ולרכב על סוס הן אומרות. לא לקנות עכשיו עוד שמלה. "לא אקנה ג'ינס ב-1,000 שקל", אורית מוסיפה.
לחן אומרת שהקיבוצניקיות רדודות יותר, לצד הערה של אורית שהן – לצד רדידותן – גם קלות יותר. קלות זה שם קוד שאין צורך שנסביר. אחרי שהן מסבירות על זה שלמושבניקיות יש תפקידים טובים יותר בצבא ועוד משהו על החתונה הציונית שלחן עשתה – אנו ממשיכים בדרכנו. ניסיונותינו להציג לכם את הרביעייה המופלאה גם בתמונות כשלו, במה שיכול ללמד אותנו ממקור ראשון על עיקשותן של המושבניקיות. אה, ועוד דבר, נכון שאתם מעריכים אותנו על כך שהתגברנו על הנטייה הילדותית להעיר משהו על השמות השגרתיים שלהן?
"בקיבוץ כולם יודעים עלייך הכול"
"זורמות, קלילות, קשוחות, לא מפונקות, יודעות ליהנות מהחיים ולא דופקות חשבון", אומרת שחר בורוכוב שנמצאת באמצע שנות ה-20 לחייה. לאחר מכן מוסיפה, "אלו לא דברים שמייחדים קיבוצניקיות". הסטיגמה שיש עליהן, לדבריה, נובעת מ"מה שהאוכלוסייה עושה מאתנו. בנים ישראלים אוהבים לשמוע על בחורה שהיא קיבוצניקית כי זה השיח בחברה - שאנחנו מופרעות, הזויות וזורמות ובהכרח נפתיע בשלב כזה או אחר". זאת הדעה הרווחת לדבריה בגלל שהחברה בקיבוץ רכלנית ולכן כל מה שקורה כולם יודעים. בחורה עירונית שהייתה עם גבר בתל אביב, אף אחד לעולם לא יידע על כך אם לא תרצה. כלומר, למעט חבריו ככל הנראה, אבל בטח שלא הוריה.
מה כן מיוחד בקיבוצניקיות, שאלנו? "הרבה קיבוצניקיות מגוונות מבחינת תחומי עניין ותרבות. כולנו גדלנו על ערכים שורשיים וציוניים ולכן כולנו מכירות את השמות הגדולים מהציונות, את ההיסטוריה והאידאולוגיה,. לצד זה אנחנו כולנו גם רוקיסטיות זרוקות וביקורתיות כלפי החברה - מראות פן שקצת מתנגד לערכים שהורינו הכניסו לנו כל הילדות".
"כדי להתחיל עם קיבוצניקית תדבר איתה על הצבא"
ערן טל (28), הבעלים של הפאב, נותן לנו את תובנותיו מערבים רבים של שתייה. "הקיבוצניקיות מרשות לעצמן לא במובן הרע להיות משוחררות. ג'ינס וגופייה נחמדה. לא חייבות לבוא עם נעלי עקב. העירונית יש לה יותר קלאסה. יותר מותגים". כדי להתחיל עם עירונית, הוא אומר, "סביר שצריך להזמין לה משקה ולעשות שואו. עם קיבוצניקית לא תתחיל בדרינק. תדבר על הצבא".
"בניגוד למה שחושבים הקיבוצניקית לא תקפוץ לערימת החציר ישר", הוא מסייג לאחר שאמר שהן זורמות יותר. טיפ מועיל לסיום? "יש להן סנוביות כלפי מה שהן לא מכירות. צריך לדבר איתן בקיבוצניקית". נו, מזל שלקחנו מבוא לזה בשנה א'.
השולחן הבא אליו אנו מגיעים הוא זה שיושבים בו אדם (24), אלון (24) ועמית (23). "ההבדל הכי גדול הוא בלבוש", אדם - קיבוצניק בעל חברה עירונית - מסביר. "עירוניות מתלבשות טוב יותר". בנוסף, הוא מסביר, אצל עירוניות הכסף חשוב יותר. לעירונית חשוב מה אתה לומד ולאן אתה הולך להתקדם. אצל קיבוצניקיות, בגלל שהקיבוץ הוא חממה, הן פחות שמות דגש על הנושאים האלה. עמית, בת זוגתו של אלון (בתמונה) מסבירה שהקיבוצניקיות פתוחות יותר.
"קיבוצניקיות נותנות יותר"
הפאב הבא, מרחק דקות הליכה משם, הוא השוקת, שם פגשנו את אורי (20), גבר שמח עם עוד ארבע בחורות: גילי, מאיה, ברית ונעם בלי ו'. כולן בנות 20 גם כן. את ההברקה של הערב אנו יכולים לתת בקלות לברית. מה ההבדל בין קיבוצניקיות לעירוניות, שאלנו. "לנו יש חדר", ענתה. הקיבוצניקיות איכותיות יותר, נעם מוסיפה, ומאיה דואגת להדגיש שהיא דווקא לא זורמת. אורי, נהנה מהסיטואציה, זורק גם הוא משהו על זרימה וגילי מוסיפה משהו על זה שקיבוצניקיות שולטות.
אם אחרי הסיבוב הזה תבקשו את ההמלצה שלנו אחרי שעברנו בכל הארץ, הנה היא: קיבוצניקיות לא קלות, מושבניקיות לא פשוטות ועירוניות לא קלות להבנה. בתל אביב מסובך, בירושלים מורכב ובחיפה יש להן גם את המשחקים שלהן. אם צריך מסקנה אחת היא זאת: בחורות, חברים, הן מין לא קל.