כמעט כולנו מתאספים יחד בערב שבת עם המשפחות או החברים לחגוג את סוף השבוע. דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, צעירים ומבוגרים ומי שביניהם. עם קידוש או בלי. כי בערב שבת יש אווירה מיוחדת, וגם כי ארוחה בצוותא תמיד טעימה יותר.
עוד באתר לעיצוב הבית:
בחגיגיות מרגשת או מול הטלוויזיה
יש כאלה שמקדשים את המאכלים המוכרים, דבקים במנות המדויקות ובטקסים המסורתיים, יש כאלה שקצת יותר זורמים, מנסים ארוחות חדשות או בכלל מזמינים טייקאוויי. יש משפחות שעורכות את השולחן בכלי השבת, עם פמוטי כסף והסכו"ם המיוחד, מה שמוסיף לתחושת החגיגיות ולריגוש. יש גם משפחות שאוכלות על הספה מול הטלוויזיה בלי הרבה עניינים מסביב.
ערב ראש השנה עוד רגע כאן, וגם אתם תיפגשו עם בני המשפחה, אלה שלא ראיתם זמן רב ואלה שלא ראיתם מאז הסופ"ש הקודם. לקראת החג הזמנו את עצמנו לכמה משפחות ישראליות מוכרות לארוחת שישי - אלה של ננה שרייר, מסרט וולדמיכאל-קסביאן, חמיס אבולעפיה, נעמי רגן וקורין אלאל. חיטטנו להם בסירים, ביררנו מי מבשל ומהי משמעות השישי עבורן, בחנו איך הם עורכים את השולחן ובאילו כלים הם משתמשים ואפילו קיבלנו מתכונים מפתים. אתם יותר ממוזמנים להצטרף.
חגיגה של אוכל, משפחתיות ורוחניות: מסרט וולדמיכאל-קסביאן
כוכבת "מאסטר שף", מעצבת הפנים והשפית מסרט וולדמיכאל קסביאן, נהנית לבשל לבני משפחת בעלה. כל שבוע שני מתארחים אצלה בסביבות 14 אנשים. "אנחנו פעם אצלנו ופעם אצל אמא של בעלי", היא מסבירה. "האחים של בעלי ואחיינים שלו והבת של בעלי שנשואה ויש לה ילדה באים וגם ההורים שלו מגיעים כך שמדובר בכ-14 אנשים. זו המשפחה הקרובה, ולעתים רחוקות יש חברים. אנחנו רוצים להישאר בתוך התא המשפחתי בימי שישי".
השולחן של וולדמיכאל-קסביאן מסודר באופן מיוחד ומשלב כמה תרבויות ומסורות. "השולחן הוא שילוב של המוצא החדש שלי, הישראלי, וזה של אתיופיה. יש לי כלים מסורתיים שאני מגישה בהם סלטים ודברים קרים, השולחן מכוסה מפה, ויש כלי כסף לקידוש, כך שזה שילוב של שני עולמות. הכלים המסורתיים שעשויים מעץ כהה ישנים אפילו במובנים אתיופיים, ואני אספנית שלהם. את המפיות והנרות מחזיקים כלי כסף".
בביתה של מסרט עושים קידוש. כל אחד מהגברים מקבל הזדמנות לעשות את הקידוש, הבעל, אחיו והאחיינים. מנהג נוסף שהם לא מוותרים עליו הוא סידור השולחן מחדש אחרי הארוחה כדי להגיש קינוחים. "אחרי האוכל אנחנו מסירים הכל מהשולחן ועורכים שולחן מאוד יפה למרות שפחות מושקע, אבל עם אקססוריז אחרים ועם קינוחים ופירות".
סביב השולחן: הבעל, צ'יריץ' קסביאן, איש עסקים. שני הילדים: אמיר מיכאל (8) ואביגיל ריין (4), עוד הצטרפו: אח שלו איתן ושלושת ילדיו: בן (26), ירדן (21) ועומר (15). בדרך כלל מגיעים גם האמא של הבעל, יפה קסביאן, ואחיו משה.
מי אחראי על הבישולים: "אני עושה את כל הבישולים כל שבוע שני כשמתארחים אצלי. כשיש ארוחה אצלי בבית רק אני מבשלת ואף אחד לא מביא אוכל. אנחנו נצמדים לשלושה סוגי מזון במהלך השנה: מה שאנחנו לרוב מבשלים, שני מאכלים פרסיים, ארוחות חלביות, ואם אני מזמינה אנשים מבחוץ אני מכינה אוכל הודי, מקסיקני או איטלקי. כך התחלתי ללמוד בישול. הארוחה הפרסית מורכבת מגורמה סבזי, שזה תבשיל בשרי עם שעועית ועשבי תיבול, וגם תבשיל פרסי דומה עם יותר עשבי תיבול שעליו מוסיפים חומוס. מדי פעם אוכלים אוכל חלבי איטלקי, עם סלמון וגבינות והרבה מוצרלה, לזניות וריקוטה מבושלת עם עגבניות בגריל ורוטב בלסמי. אבל בדרך כלל כולם מחכים לתבשיל הפרסי ורוצים בשר, אז החלבי זה רק כשרוצים לגוון".
מתכון לגורמה סבזי: "150 גרם שעועית אדומה מושרה במים 24 שעות, שלושה בצלים גדולים, 700 גרם בשר כתף או שריר, שתי שקיות פטרוזיליה, שקית כוסברה, שקית שמיר, שקית תרד, חפיסה של כרישה ירוקה. שוטפים היטב את עשבי התיבול וקוצצים דק. גם את הבצל קוצצים לקוביות קטנות. שמים בסיר גדול חצי כוס שמן ומכניסים את הבצל, מזהיבים את הבצלים ומוסיפים את הבשר ומזהיבים אותו כך שיקבל צבע בכל הצדדים. מכניסים את השעועית עם שתי כפיות כורכום ומבשלים 20 דקות, כך שכל מה שהכנסנו לסיר יתערבב היטב. לאחר מכן מכניסים את כל עשבי התיבול ונותנים לזה להתבשל. אחרי חצי שעה מוסיפים כליטר מים רותחים. התערובת צריכה להיות סמיכה. נותנים למנה להתבשל כשעתיים, מוסיפים מעט מים אם צריך, ובשביל החמיצות גם לימון פרסי. החמיצות תלויה במספר הלימונים ואפשר להוסיף 10-7 לימונים פרסיים יבשים. מבשלים עוד חצי שעה".
מה מסמלת ארוחת השבת בשבילך: "הארוחה מסמלת סיבה למפגש עם המשפחה פעם בשבוע ואת האפשרות לקיים ארוחה מפנקת שאי אפשר לאכול כל יום שבה אוכלים מה שרוצים. זו חגיגה של אוכל, משפחתיות ורוחניות. זו ארוחה כיפית, משהו שהוא אקסקלוסיבי למשפחה".
שישי אישי: ננה שרייר
המסעדנית בעלת ננוצ'קה וכוכבת "מחוברות", שהפכה לאחרונה לטבעונית, לא מוותרת על טקס הדלקת הנרות אבל הופכת אותו לבעל משמעות אישית יותר מאשר דתית. ולמרות שהיתה יכולה לאכול כל שישי מאכלים מהמסעדה שלה, היא לרוב מבשלת. "אנחנו עושים ברכות ומדליקים נרות", היא מספרת. "זה קידוש חופשי וכל אחד אומר מה הוא רוצה שיהיה לו השבוע ומברכים כל ילד בדברים ספיציפיים. מדובר בברכות אישיות וקונקרטיות. אנחנו עושים את זה לפני האוכל כחלק מטקס הדלקת הנרות".
סביב השולחן: עדן (14), אמילי (3), החברים סופי, אמא של אמי, חברה של אמילי ואורי, חברה של עדן, הבייביסיטר מורד.
מי אחראי על הבישולים: "אני מבשלת או שאנחנו מזמינים מבחוץ או מהמסעדה. תמיד יש סלט ממש עשיר מירקות אורגניים, וכל האוכל טבעוני לחלוטין ולא אוכלים בשר או דגים". שולחן האוכל של ארוחת השישי בביתה של שרייר תמיד מסודר בצורה מעוצבת. "תמיד יש כלים יפים וחגיגיים ששונים מאלה של אמצע השבוע. הכלים אקסטרה מיוחדים. שמים פרחים על השולחן והרבה סלטים".
מתכון לסלט עם 15 מרכיבים: "בשביל הסלט הזה צריך כרוב לבן, כרוב אדום, זוקיני מגורד, גזר, מלפפון, עגבנייה, נבטים, גמבות, שום, בצל סגול, בצל ירוק, כוסברה, פטרוזיליה ונענע. מערבבים הכל ביחד עם זרעי שיאה ויש בסלט את כל הוויטמינים לכל השבוע לילדים. מתבלים עם שמן זית טוב, לימון מהעץ של השכנים ומלח אטלנטי".
מה מסמלת ארוחת השבת בשבילך: "ארוחת שישי היא מפגש משפחתי. לא תמיד נפגשים כל שישי, אבל לפעמים אני מארחת במסעדה ולפעמים בבית. לעתים רחוקות אני מתארחת אצל אחרים בשישי. אנחנו אני והבנות שלי, אנחנו מדברות ושרות שירים שהקטנה למדה בגן, ותמיד יש אורחים שמפתיעים, חברים של הבנות".
משפחתיות במיטבה: חמיס אבולעפיה
הפרשן לענייני ישראל ברדיו קהיר, המשפטן ובן למשפחת האופים הידועה אבולעפיה מספר על הדרכים המסורתיות שבהן הוא ואשתו מארחים את המשפחה בימי שישי. "הארוחה נועדה לשם התלכדות המשפחה, ואנחנו נפגשים משוחחים וחולקים חוויות ממהלך השבוע", הוא אומר. "אנחנו מנסים לנהל דיון בצורה חברית ונינוחה. הארוחה לובשת איצטלה של חגיגיות. הנכדות מחכות ליום שישי כי הן נפגשות עם בנות הדודה והדוד והסבא והסבתא, וזה חג בפני עצמו".
בני המשפחה, המתגוררים ביפו, משלבים הרבה מהיופי של המקום בעיצוב שולחן האוכל שלהם. "אנחנו מתגוררים בסמוך לים, ולרוב המפות בצבע תכלת ובאמצע השולחן יש אגרטל פרחים. יש אווירה ממש מיוחדת כי במהלך השבוע לא מתאפשר לכולנו להיפגש".
סביב השולחן: ענאייאת וחמיס אבולעפיה, שני הבנים טארק וזיעד, ושתי הכלות אייאת ועיתף, פלוס ארבעה נכדים: נאני, למיס, ג'ורי וחמיס.
מי מארח: "לרוב אני ואשתי מארחים את הילדים, שני בנים, שתי כלות, שלוש נכדות ונכד. לפעמים כדי לשבור שגרה הולכים לאחד הבנים. אנחנו אומרים את ברכת המזון בשפה הערבית ומודים לבורא עולם על האוכל ואז מתחילים לאכול, ועד המנה השנייה מתחילים לשוחח על כל מיני נושאים".
מי אחראי על הבישולים: "אשתי מנצחת על הארוחה ויש עוזרת בית שמסייעת לה שלוש פעמים בשבוע. אשתי טורחת להכין לפעמים בשרים ולפעמים דגים. המאכל הקבוע זה סלט ירקות, כי כולנו משתדלים לשמור, וגם יש לחם קל ובקבוקי מים ושתייה מוגזת למי שרוצה. הארוחה משתנה מדי שבוע, שלא תשלוט השגרה. בשבוע שעבר, למשל, היה תפוח אדמה ממולא בבשר, קישואים ואורז, ולפעמים עושים על האש של בשר או דגים במרפסת".
מתכון למאחשי בטאטה (תפוח אדמה ממולא): "קולפים את תפוח האדמה, ולאחר מכן מחוררים אותו. בהמשך מטגנים אותו עד שיתרכך מעט. ממלאים את תפוח האדמה בבשר חתוך לפיסות קטנות, לא לפני שעבר טיגון עם בצל מתובלן ועם צנובר. לאחר הליך עיבויו, מכניסים את המגש עם תפוח האדמה הממולא לתוך תנור לכ-40 דקות, לא לפני שמושחים אותו ברסק עגבניות מדולל במים. מתחת לתפוח האדמה במגש מורחים את תכולת תפוח האדמה שנפלטה מהחירור, זאת כדי למנוע את הידבקותו למגש, מה שעלול לגרום להתפוררות הממולאים".
מה מסמלת ארוחת השבת בשבילך: "הארוחה מסמלת את המשפחתיות במיטבה ואת התא המשפחתי במיטבו. המשפחה הפכה בעידן המודרני לקלישאה, ופה נוצר קשר ששומר על החמימות במשפחה שאינה וירטואלית. הרציונל שעומד מאחורי קיום הארוחה המשפחתית השבועית הוא שמירה על לכידות התא המשפחתי בצל התרופפות אותו תא, על רקע צמיחת הקשר האמצעי-אינטרנטי".
שלווה, משפחתיות ושפע: נעמי רגן
הסופרת נעמי רגן עמלה על ארוחת שישי מסורתית במשך זמן רב, ואפילו מחפשת מתכונים מגוונים באינטרנט שיאפשרו לה להשתמש במרכיבים שיש לה בבית. "בדרך כלל מגיעים אלינו לארוחות שישי משפחה או אורחים, ולפעמים אנחנו מתארחים", היא מספרת. "לפעמים הילדים באים, אבל לרוב זה רק אני, בעלי והבן הצעיר שלי שעדיין לא נשוי".
את שולחן השבת מסדרת רגן בצורה מוקפדת. "יש מפה במיוחד לשבת, וכל שבוע אני מחליפה למפה אחרת. לפעמים אני פורשת מפה לבנה שכתוב עליה באותיות זהב, ולפעמים משתמשת במפה צבעונית שקיבלתי מפרובאנס בצבע ירוק עם פרחים. אנחנו משתמשים בסט הכלים הכי משובח ובסכו"ם הכי יפה, שהם גם רק לשבת. כמו כן, אני שמה על השולחן גביעי כסף לקידוש וצלחת מיוחדת עם כיסוי לחלות וסכין מכסף שבה אנחנו חותכים את החלה. בדרך כלל יש גם את הכלים לשקדי מרק אם יש מרק, צלחות למרק ובחדר יש גם פמוטים מכסף שקיבלתי כשהייתי כלה ואני משתמשת בהם כבר כ-45 שנה. הם ממוקמים קרוב לשולחן אבל לא על השולחן, כדי שיהיה מקום לאוכל".
לפני כל ארוחה מבצעת משפחת רגן את הטקסים המסורתיים. "אנחנו עושים קידוש ויושבים על יד השולחן ושרים 'שלום עליכם' שלוש פעמים עם הגברים שהגיעו מבית הכנסת. אחר כך בעלי שר לי 'אשת חייל' ומחזיק את ידי תוך כדי, שזה מנהג שלו, ובהמשך יש את הקידוש. אנחנו עומדים ובעלי אומר קידוש ושופך יין לכוס, שותה מזה וכל אחד מקבל לגימה מהכוס. אז אנחנו נוטלים ידיים ומברכים על החלות 'המוציא לחם מן הארץ', ושמים קצת מלח על הלחם, שזה גם חלק מהריטואל, ויושבים ואוכלים את המנה הראשונה, בדרך קציצות ברוטב או גפילטע פיש או סלט. אחר כך יש לנו מרק שמשתנה מדי שבת, לפעמים אני עושה משהו מיוחד עם עדשים, מתכון מספר שקניתי כשהייתי באירלנד במסעדה צמחונית נהדרת. מרק עוף אני רק עושה כשמישהו חולה או כשזה חג, ולרוב המרק צמחוני. השולחן מלא בעוף, בשר, סלטים שונים שכוללים תפוחי אדמה או אורז, עדשים ובדרך כלל הרבה ירקות בגריל בתנור, פלפל ובטטה וכמובן יין טוב".
סביב השולחן: בעלה של נעמי אלכס רגן, עובד בחברת הייטק, הבן אשר (40), העובד ב"יד לנדיב", ואשתו ענת, שעובדת בסוכנות היהודית ומורה לעברית, כמו כן ארבעת ילדיהם, שלוש בנות ובן: אביה, 10, מתן, 8, אביגיל, 6 ולביא, 5. גרים במודיעין. לנעמי עוד שלושה ילדים - אחת מתגוררת בצרפת, אחת ברחובות, והבן עקיבא (28), שבדרך כלל בא בשישי בערב.
מי אחראי על הבישולים: רגן מבשלת גם אם בני הזוג מתארחים אצל אחרים, ואומרת שהיא לא אוהבת טייק אוויי כי יש בו יותר מדי שמן. "אני נורא אוהבת לשנות, משעמם לי לאכול אותו הדבר וגם לבשל את אותו הדבר. אני רואה מה שיש לי, מחפשת באינטרנט מתכון למה שיש לי, וכל שבוע אני מנסה לעשות משהו מעניין. כך למשל הכנתי מתרד, פטריות וקינואה סלט מאוד טעים".
מתכון לירקות בגריל: "חותכים בטטות ומשאירים את הקליפה, חותכים קישואים ופלפלים ושמים עליהם קצת שמן זית וקצת תבלינים שאוהבים. לשים בתנור חם עד שזה נהיה רך כמו אנטיפסטי. כל שבוע אני מכינה את זה וזה מאוד טעים".
מה מסמלת ארוחת השבת בשבילך: "ארוחת שישי בערב היא הסמל של שלווה, משפחתיות וגם כן שפע שיש כל טוב ולא חסר כלום".
תודה על כל מה שיש: קורין אלאל
אלאל מספרת שהיא ובת זוגה רותי מוותרות על קידוש אבל עורכות טקס רוחני אחר. "אנחנו לא עושות קידוש אבל אני מדליקה נרות שבת ומברכת עליהם", היא אומרת, "אני אוהבת לארח בימי שישי, אבל לפעמים זה רק אנחנו, רותי ואני והילדים שלנו עומר ויונתן, ולפעמים אנחנו מתארחים".
מסביב לשולחן: רותי אלאל, בת זוג ומנהלת אישית. הילדים עומר (12) ויונתן (6 וחצי).
מי אחראי על הבישולים: "רותי מבשלת, בכל פעם משהו אחר".
מתכון לדג של יום שישי: "לסדר במחבת גבוה נתחים צפופים של דג נסיכת הנילוס. לפזר מלמעלה על הדגים כפית אחת של פפריקה מתוקה, חצי כפית כורכום, מלח ופלפל. מעל, לפזר הרבה כוסברה קצוצה, ובין שש לשמונה שיני שום חתוכות קטן-קטן (אבל לא כתושות!) ולשפוך מעל הכל שליש כוס שמן. להוסיף מים עד לכיסוי של הדגים. להביא לרתיחה, לבשל עשר דקות על אש גבוהה, ועוד ארבעים דקות על אש בינונית. לקראת הסוף כדאי לעמוד ליד הדגים, כי יש רגע אחד שבו הרוטב הופך מדליל לסמיך, וזה הרגע לסגור את האש. זו גם סיבה מצוינת להגיש את הדג עם חלה מתוקה שתספוג את הרוטב. להגיש עם פלחי לימון, ובתיאבון!"
מה מסמלת ארוחת השבת בשבילך: "ארוחת השבת מסמלת את המשפחה שלנו. רותי אומרת תודה על כל מה שיש לנו, ואני מצטרפת אליה".
אלאל תופיע עם המופע "עבדים על סוסים, ושרים הולכים על הארץ", שבו היא שרה קוהלת, כמופע הפותח של פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים ב-6 בנובמבר בהפקת בית הקונפדרציה בירושלים, בניהולו האמנותי של אפי בניה.