בית הכנסת האיטלקי הובא לירושלים בשלמותו, היכל יהודה בתל אביב מכונה גם קרמבו ובית התפילה אבוהב בצפת מרהיב בצבעוניותו; לכבוד השנה החדשה, בחרנו בעשרה בתי כנסת מיוחדים ומרגשים שכדאי לבקר בהם, לא רק בחגים
עוד חוזר הניגון ושנה עברית חדשה בפתח. בחודש תשרי נוהגים רבים מאזרחי ישראל, חילונים ודתיים, לפקוד את בתי הכנסת ולשאת תפילה אישית ומשותפת. למרות שבית התפילה היהודי אינו מתהדר בפסלים מפוארים או בצריח שנראה למרחקים, אפשר למצוא בארץ לא מעט בתי תפילה מעניינים ומעוצבים. חלקם נראים כמו ארמונות של ממש, ומאחוריהם סיפורים מרתקים מנבכי ההיסטוריה של העם היהודי. "בתי הכנסת הראשונים נבנו למטרות כינוס ולא לתפילה", מסביר פרופ' דוד קאסוטו, מרצה במוסדות גבוהים לארכיטקטורה. "הם היו מיועדים לעולי הרגל כמקום להתאכסן בו. מקום המאפשר שירותי רחצה, ולימוד תורה ומצוות".
לתכנון בית כנסת אין קוד אדריכלי מוגדר וההלכה אינה מתייחסת כלל לארכיטקטורה של המבנה, ובכל זאת, ישנם כמה עקרונות מנחים בתכנונם: כיוון התפילה (בחו"ל בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל, בארץ הם מכוונים לירושלים, ובירושלים הם מכוונים להר הבית). ונוכחותם של ארון הקודש, או ההיכל שמאכסן בתוכו את ספרי התורה, והבימה עליה עומד החזן. בשל היעדר הנחיות ברורות, רשאי למעשה כל בית הכנסת להיבנות לפי תפיסתו. אי לכך, כל בית כנסת מעביר מסר עצמאי משלו, בין אם הוא מספר סיפור, מעניק תחושה של אחווה ושקיפות, או יוצר חוויה. לכבוד החגים והשנה החדשה, בחרנו עשרה בתי כנסת מעניינים ויפים.
צימבליסטה, אוניברסיטת תל אביב: מבנה שמזכיר ספר תורה
היסטוריה: המרכז למורשת יהודית, השוכן באוניברסיטת תל אביב ידוע בשמו "צימבליסטה", על שם נורברט ופולט צימבליסטה, שהגו ומימנו את הקמתו. המבנה הייחודי והמסקרן שניצב בתוך קמפוס האוניברסיטה, תוכנן על ידי האדריכל השווצרי מריו בוטה, שהתבקש לבנות שני חללים נפרדים מבחינה פונקציונלית, אך זהים עיצובית, אשר ישרו אווירת רוחניות שמשותפת לכלל האנשים. פרופ' קאסוטו מתאר אותו כ"מבנה מאוד מעודן ועשוי בכישרון ארכיטקטיוני גדול".
המבנה: שטחו כ-760 מ"ר והוא מורכב משתי צורות גיאומטריות זהות, שבסיסן ריבוע המתעגל בהדרגה אל על. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמגדל המערבי - אולם הרצאות וכנסים, שנועד להביא לקירוב לבבות ולדו שיח בין הזרמים השונים ביהדות. אולם מבואה מלבני מחבר בין המגדלים ומקנה למבנה מראה שדומה לספר תורה. הציפוי החיצוני של המבנה עשוי מאבן בגוון אדמדם שהובאה מאיטליה. מושבי בית הכנסת ניצבים בשורות משני צדי ארון הקודש, ומחיצה מבדילה את עזרת הנשים מיתר האולם.
עיצוב מעודן ועשיר | צילום:
patrick jayne and thomasמחולק לשני חלקים נפרדים | צילום:
patrick jayne and thomas
זהים מבחינה עיצובית | צילום:
patrick jayne and thomas
בית הכנסת האיטלקי, ירושלים: ארון קודש מרהיב
היסטוריה: בית הכנסת האיטלקי מהווה חלק מהמוזיאון ליהדות איטליה בירושלים. "יש הרבה מה לומר על בית הכנסת שנבנה ב-1700, הובא לארץ בשנות ה-50 ושוחזר במדויק", אומר פרופ' קאסוטו. "הוא מזכיר את בתי הכנסת הוונציניאנים וזהו אחד מבתי הכנסת העתיקים והמרגשים". בית הכנסת נבנה בעיירה האיטלקית קונילאו ויניטו שנמצאת בין פדואה לוונציה. עם השנים נטשו היהודים את העיירה וב-1918 סגר בית הכנסת את שעריו באופן סופי ונותר עזוב. בית הכנסת המפואר הובא לארץ בשלמותו בשנת 1952 על ידי שלמה אומברטו, נשיא ארגון יוצאי איטליה דאז.
המבנה: בית הכנסת כולל ארון קודש מרהיב, מעוטר בגילופי עץ יפיפיים, כיסאות ישיבה מקבילים לקירות האורך של האולם ועזרת הנשים בקומה העליונה.
סגנון ונציאני מפוארהובא לארץ בשלמותו | צילום:
באידבות :מוזיאון ליהדות איטליה-בית הכנסת
הקונכייה, תל אביב: חלונות ויטראז' צבעוניים
היסטוריה: בית הכנסת היכל יהודה, ע"ש יהודה ליאון רקנטי שוכן בצפון תל אביב וזוכה, בשל מבנהו הארכיטקטיוני, לכינויים רבים, כגון: קונכייה, צדף ואפילו קרמבו. המבנה הוקם ב-1979 עבור יהדות סלוניקי, על ידי אברהם שמואל רקאנטי. "בית הכנסת הוא סוג של ניסיון להיות מיוחד, אך למעשה הוא כישלון מבחינה צורנית ותחושתית", אומר פרופ' קאסוטו. "בעידן המודרני ישנן דרכים אחרות להרשים את המתפללים והסביבה. יש בו משהו שמשדר זיוף".
המבנה: האדריכל יצחק טולדנו ביקש להקים בית כנסת חף מעמודים. הוא עשוי מיציקות בטון מיוחדות, חלונות ויטראז' וקיר חזית מבטון חשוף, מעוטר בתבליטים של סמלים יהודיים כמו מגן דוד והמנורה. עיצובו הפנימי של בית הכנסת מרהיב לא פחות: בימה מוגבהת, חלונות ויטראז' צבעוניים של פרופ' יוסף שאלתיאל, המתארים את חגי ישראל ומאות מושבים מעץ מסודרים באופן מופתי בתוך החלל המעוגל.
יציקות בטון מיוחדותתבליטים של סמלים יהודייםחלל פנימי מעוגל
בית הכנסת בעלז, ירושלים: אבנים מבית המדרש
היסטוריה: בית הכנסת של החסידות השנייה בגודלה, חסידות בעלז, ממוקם בצפון ירושלים. הוא פתח את שעריו בשנת 2002 ובזכות מיקומו הגבוה ניתן להבחין בו ממקומות רבים בעיר. המבנה תוכנן על ידי האדריכל, אהרון אסטרייכר, לפי צורתו של בית המדרש בעיירה בעלז שבגליציה, שנחרב בשואה. בנייתו ארכה כ-16 שנים. "זהו בית כנסת שמתיימר להיות בית מקדש", טוען פרופ' קאסוטו. "הציבור החרדי חסר מושג מהי ארכיטקטורה טובה ונכונה. הם בנו מבנה שנועד להרשים את מתפלליו בלי הגבלה. המבנה חסר פרופורציות וענק בגודלו. הוא בכלל מיועד לעם ולא לקהילה. יש משפט בגמרא שאומר 'מי שקורא לבית כנסת בית העם חוטא'".
המבנה: המבנה מכיל שש קומות (ללא מעלית) וגובהו כ-20 מטרים ושולבו בתוכו אבנים שהובאו מחורבות בית המדרש הישן. מלבד בית הכנסת, קיימים במבנה ספרייה גדולה, אולם חתונות וחדרי לימוד וחצר גדולה, המסוגלת להכיל אלפי אנשים, מקיפה אותו. היכל התפילה מונה כ-2,000 מקומות ישיבה ומואר בתשע נברשות, שמשקל כל אחת מהן מגיע ל-750 ק"ג. מעל ההיכל גלריות המשמשות כעזרת נשים. ארון הקודש המפואר שמעוטר בשתי מנורות בנות ארבעה קנים, שוקל כ-23 טון וגובהו כ-12 מטרים והוא עשוי מעץ שהובא מברזיל. תשומת לב רבה הוקדשה לנושא האקוסטיקה, כדי שניתן יהיה לשמוע את שליח הציבור בכל היציעים.
מואר בתשע נברשות כבדות משקל
החורבה, הרובע היהודי, ירושלים: ציורי קיר משוחזרים
היסטוריה: במשך שנים עמדה במקום מושבו של בית הכנסת שברובע היהודי בירושלים קשת, לזכר שני החורבנים שידע. בפעם הראשונה הוחרב ב-1721 בשל אי תשלום חובות. הוא נבנה בשנית ב-1862 ותוכנן על ידי האדריכל הטורקי, אסעד אפנדי, בסגנון שאפיין את מבני הציבור והדת של האימפריה העותומנית. כשנכבש הרובע במלחמת העצמאות הפך בית הכנסת לחורבה בפעם השנייה בתולדותיו ולאחר שחרור הרובע במלחמת ששת הימים - שוחזרה קשת הקיר הצפוני והפכה לסמל בית הכנסת. ב-2003 הוחלט לשחזר את בית הכנסת כפי שהיה.
המבנה: שרידי הקיר המזרחי שנותר מהתקופה העותמנית שולב במבנה מבלי לגעת בו, ובולט בין קירותיו החדשים. חלק מציורי הקיר שוחזרו בטכניקה מיוחדת. עזרת הנשים נמצאת בגלריה ומעליה מרפסת בסיס הכיפה, המשקיפה אל חלל בית הכנסת. כיפת בית הכנסת מעוטרת בשמותיהם של 12 השבטים. ארון הקודש שוחזר לפי צילומים, אלא שהוא גדול יותר בנפחו הפנימי מן הארון המקורי. טרם עבודות הבנייה התקיימו באתר חפירות ארכיאולוגיות אשר ממצאיהן מוצגים במרתף המבנה. "שחזור המבנה ההיסטורי הוא טעות", טוען פרופ' קאסוטו. "היה צריך לבנות משהו מודרני, כי בכל זאת אנחנו במאה ה-21. אך אם כבר בחרו בשחזור, אז ללא ספק בחרו את הטוב ביותר. העבודה שעשו במקום היא מופתית".
הקשת ששרדה, סמל בית הכנסתשמות 12 השבטים מעטרים את הכיפה
בית הכנסת הגדול, מזכרת בתיה: שורות של עמודים
היסטוריה: בית הכנסת המרשים מהווה את אחד מסמליה המרכזים של המושבה מזכרת בתיה. הוא נחנך ב-1927 בעזרתו האדיבה של הברון רוטשילד ואף שימש כסליק של ההגנה, כשבחלל הבמה המרכזית ומאחורי ארון הקודש הוחבאו כלי הנשק של התנועה. במלחמת העצמאות היה בית הכנסת לבית חולים שדה, אליו הגיעו בעיקר פצועי קרבות לטרון.
המבנה: המבנה תוכנן על ידי הארכיטקט התל אביבי פנחס היט, בסגנון אקלקטי (סגנון הבנייה שרווח בתל אביב באותה העת). צורתו החיצונית של המבנה מזכירה מצודה אירופאית והקירות החיצוניים מקושטים בלוחות הברית והחנוכיה. משני צדדיו של היכל התפילה שורות של עמודים, המחלקים את האולם לשלוש ותוחמים את אזורי הישיבה משני צדי האולם. במרכז האולם בימת עץ מוגבהת וארון הקודש שנבנה על ידי רבי אהרון זליג לויטה, מראשוני המושבה.
בסגנון מצודה אירופאית | צילום:
מתוך האתר -www.midrasha-m-b.org.i
סגנון אקלקטי
בית הכנסת הגדול, תל אביב: קיר קרמיקה מפוסל
היסטוריה: בית הכנסת הגדול ידע מספר גלגולים ותוכניות שנפלו בזו אחר זו, עוד בטרם הוקם. תחילה יועד בכלל לקום ברחוב יהודה הלוי, אך בשל עיכובים בבנייה ועם התפתחותה של תל אביב הוחלט להקימו באלנבי פינת אחד העם. בשנת 1928 נפתח לבסוף בית הכנסת הגדול והמרכזי בתל אביב למבקרים. 44 שנים לאחר מכן הוחלט להפיח בו חיים בעזרתו של האדריכל אריה אלחנני ובמהלך השיפוץ הוענק לו מראה מודרני עם רמיזה למראה של בית הכנסת "החורבה" שבירושלים. בשנים האחרונות פעיל בית הכנסת בעיקר באירועים מיוחדים כמו חתונות.
המבנה: במהלך שיפוצו נוספו לחזית הבניין קשתות בטון וקיר קרמיקה מפוסל של האומן הישראלי שרגא וייל ובתוך החלל נערכו שינויים רבים. החלל הפנימי בעל הכיפה הגבוהה, חלונות הויטראז' של האמן בצלאל רבן, ארון הקודש המפוסל והריהוט הכבד, מעניקים למבקריו תחושה מלכותית.
קשתות בטון | צילום:
מתוך האתר -www.regaim.co.iחופה חגיגית | צילום:
מתוך האתר -www.regaim.co.ilבמה לאירועי תרבות | צילום:
מתוך-www.regaim.co.il
מגילת אור, קיסריה: משחקי אור מתוחכמים
היסטוריה: בית הכנסת שבקיסריה תוכנן על ידי האדריכלים דוד קנפו ותגית כלימור, שרצו להעביר מסר אדריכלי חדש. הוא עומד בזכות עצמו, אינו מתכתב בצורתו עם בתי הכנסת הקונבנציונלייםומעביר את מבקריו חוויה של שקיפות ופתיחות.
המבנה: בית הכנסת בנוי כספירלה, בצורה שממחישה את המעבר ההדרגתי בין חול לקודש. החלל הפנימי מוצף באור כבר בכניסה. המבואה נפתחת מצד אחד אל חצר פנימית ומצד שני מתפרס אולם בית הכנסת לאורך החלל, כשהוא תחום בקיר זכוכית שקוף לחלוטין. אולם התפילה בעל תקרות גבוהות ללא חלונות, אך פתחים נסתרים בגג המבנה ומשחקי האור המתוחכמים, גורמים לחללים לזרום זה לזה ולהפוך את החלל כולו לשטוף אור. הקיר המזרחי עשוי מזכוכית שקופה למחצה המוסתרת מאחורי המעטפת האטומה של המבנה ואינה מורגשת למתבונן מבחוץ. עזרת הנשים מופרדת אף היא מהאולם באמצעות מחיצת זכוכית שקופה.
בנוי כספירלה | צילום:
עמית גורןקיר זכוכית שקוף תוחם את החללים | צילום:
עמית גורןחלל שטוף אור | צילום:
עמית גורן
בית הכנסת אבוהב, צפת: צבעוניות עשירה
היסטוריה: בית הכנסת העתיק והמפואר הוקם במאה ה-16 והוא קרוי ע"ש רבי יצחק אבוהב, חכם ספרדי מהמאה ה-15. ב-1837 החריב רעש אדמה את המבנה, אך באורח פלא, קירו הדרומי וארונות הקודש שרדו. המבנה שופץ ונבנה מחדש וביקור בבית הכנסת מבטיח חוויה אינטימית, עליזה ורוויית היסטוריה. "הוא ייחודי במבנהו", מוסיף קאסוטו, "יש לו כיפה אובלית מאוד מיוחדת ואל החלל חודר אור מחלונות המבנה ומחלונות הכיפה. אין ספק שהוא אחד מבתי הכנסת המרגשים".
המבנה: בית הכנסת מקורה בכיפה סגלגלה הנישאת על ארבעה עמודים. החלל הפנימי מציג צבעוניות מרהיבה. בקיר הדרומי שלושה ארונות קודש, בימה מוגבהת במיוחד צבועה בטורקיז וסביבה פזורים ספסלי ישיבה, אשר משווים לחלל תחושה אינטימית ונינוחה. הבימה ניצבת במרכז הכיפה האליפטית, עליה מאוירים בצבעוניות עשירה כלי נגינה קדומים ששימשו את בית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים.
חלונות סביב הכיפה | צילום:
גיל ירום
ארבעת בתי הכנסת ע"ש יוחנן זכאי, ירושלים: קומפלקס ייחודי
היסטוריה: מתחם שכולל ארבעה בתי כנסת בעיר העתיקה בירושלים, הפועלים כיום כמקשה אחת, אך בעבר התנהלו כבתי כנסת נפרדים. הם הוקמו במהלך המאה ה-16. תחילה קם בית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי", אחריו קם בית הכנסת " אליהו הנביא", אחריהם נבנה בית הכנסת "האיסטנבולי" ובחצר הפנימית שנוצרה בין המבנים התהווה עם הזמן בית הכנסת הרביעי. במהלך מלחמת העצמאות הוצתו ונבזזו בתי הכנסת על ידי הירדנים ושימשו כאורוות וכמכלאות. לאחר שחרור ירושלים עברו בתי הכנסת סדרת שיפוצים מקיפה בפיקוחו של האדריכל דן טנא.
המבנה: "זהו קומפלקס מאוד ייחודי ובו שני בתי כנסת עם כיפה למעלה ושני בתי כנסת אורכיים", מסביר פרופ' קאסוטו. "הכיפה שהיתה עשויה מפחונים נבנתה מחדש בתקופתו של איברהים פחה, מצביא מצרי, שנתן לקהילה הזדמנות לכסותם בכיפה קבועה. המבנים הראשונים נבנו בסגנון ביזנטי והאורכיים בסגנון נורמני". בתי הכנסת נמצאים במפלס שנמוך כשלושה מטרים מתחת לפני הרחוב. תשמישי קדושה שהיו שייכים לקהילות יהדות איטליה שנספו קיבלו חיים חדשים במתחם. בבית הכנסת "אליהו הנביא" הוצב ארון הקודש מהעיר פדואה ובבית הכנסת האיסטנבולי תיבה מבית הכנסת בפיזרו.
בית הכנסת "יוחנן בן זכאי" נבנה בסגנון גותי ספרדי, מבנה מלבני בעל תקרה גבוהה במיוחד, שצורת הישיבה היא כ"ח" סביב בימת החזן שמקורה בגגון שעשוי מפיתוחי מתכת. בעת השחזור הוחלף תחריט העץ המקורי שהיה מעל ארונות הקודש בציורו של ז'אן דוד. ארונות הקודש עוצבו מחדש על ידי בוריס שף, שדלתותיו מעוטרות בעיבודים שונים לסמלים יהודיים כמו לוחות הברית ומגן הדוד.
בית הכנסת האיסטנבולי נבנה כמיטב המסורת האדריכלית של האימפריה העותומנית. כיפתו נישאת על ארבעה עמודים, חלונות צבעוניים מקיפים אותה ומאירים את בית הכנסת.
בית הכנסת "אליהו הנביא" החל כבית תלמוד תורה שהפך עם הזמן לבית כנסת. את שמו קיבל בזכות מבקר פלאי שפקד אותו ערב יום כיפור, כשהיה חסר אדם אחד למניין, ונעלם מיד לאחר תפילת הנעילה. בעת שיקומו של בית הכנסת מצא אחד המתפללים את אחד מספסלי העץ המקוריים בחנות מקומית. הספסל המקורי ניצב על הבימה המוגבהת ועל פיו שוחזרו הספסלים ביתר בתי הכנסת של המתחם.
תשמישי קדושה מהקהילות היהודיות באיטליה | צילום:
מירב כהן -ראשית ירושלים
כמה זה עולה לנו? תעריפי אירועים בבית הכנסת והשכרת כסאות בחגים
בית הכנסת אבוהוב, צפת: בבית הכנסת כ-100 מקומות ולא ניתן לשכור או לקנות כיסא. אירועים: ניתן לקיים במקום חופה או עלייה לתורה עם כיבוד קל ל-100-120 איש לכל היותר. המחיר: 1,500 שקלים.
בית הכנסת צימבליסטה, תל אביב: לא ניתן לשכור או לקנות כסא במקום ובית הכנסת משמש בעיקר את עובדי האוניברסיטה ואת הסטודנטים שלה. אירועים: ניתן רק לשכור את המקום לחופה או עלייה לתורה, עד 100 איש, המחיר: כ-2,000 שקלים.
בית הכנסת האיטלקי, ירושלים: לא ניתן לשכור או לקנות כיסא אלא להגיע על בסיס מקום פנוי. אירועים: בקיץ ניתן לשכור את המקום לאירוע, עד 120 איש ובחורף - עד 70 איש. שכירת בית הכנסת בלבד לחופה או לעלייה לתורה - 5,500 שקלים. קיימת גם אופציה לשכור את האולם הצמוד ולקיים את כל האירוע במחיר 8,000 שקלים.
בית הכנסת הגדול, מזכרת בתיה: ניתן לשכור כסאות במחיר של 300 שקל לזוג. אירועים: עלייה לתורה וחופות קטנות, עד 150 איש, המחיר: כ-1,000 שקלים.
הקונכיה, תל אביב: ניתן לשכור כיסא לעזרת הנשים בלבד (אצל הגברים בדרך כלל יש מקום) ב-220-350 שקלים, תלוי במיקום. אירועים: חופה או עלייה לתורה, עד 80 איש, המחיר: כ-3,000 שקלים.
מגילת אור, קיסריה: ניתן לרכוש כיסא לתפילה בסכום של 200 שקלים. אירועים: מתקיימים אירועים עד 150 איש, סירבו לתת הערכת מחיר.
בית הכנסת הגדול, תל אביב: לא ניתן לשכור או לקנות כסא אלא פשוט להגיע. "יש די והותר מקום", טוענים במקום. אירועים: אינם גובים תשלום, אלא מבקשים תרומה. בר מצווה עולה כ-1,000 שקלים, חתונה כ-2,500 שקלים, עד 600 איש.
ארבעת בתי הכנסת, ירושלים: לא מוכנים לספק פרטים בנוגע לתפילות או להשכרת כסאות מכיוון שאינם מעוניינים שאנשים שאינם שייכים לקהילה יגיעו. אירועים: חופה או עלייה לתורה, עד 120 איש, המחיר: 3,500 שקלים.
החורבה, ירושלים: ניתן לשכור כיסא ב-500 שקלים לאדם וב-250 שקלים לאדם נוסף (מהמקום נמסר כי בעזרת נשים לא נותרו יותר מקומות), אירועים: ככלל לא מתקיימים אירועים בבית הכנסת עצמו אלא על גג בית הכנסת הצמוד. לשם ניתן להזמין עד 200 איש, המחיר: 10,000 שקלים.
בית המדרש בלעז, ירושלים: בבית הכנסת קיימים כ-6,000 מקומות הכוללים שלוש גלריות של עזרת נשים. ניתן לשכור כיסא ב-300-400 שקלים, תלוי במיקום.
