אני זוכרת שבילדותי דווקא חיכיתי לחג הפסח בכליון עיניים, ובמיוחד לליל הסדר – כל המשפחה היתה יחד, גם מצד אמי (הצד המארח) וגם מצד אבי; בני הדודים, דודות קרובות ודודים רחוקים – כולם הגיעו במיטב מחלצותיהם; סבי ניהל את הסדר ביד רמה תוך כדי הערות בפולנית של סבתי "שיזדרז, כי הילדים רעבים"; המאכלים המיוחדים שכל משפחה הביאה, כל ענף במשפחה היה אחראי על מאכל אחר (מנהג שקיים אצלנו עד היום). אחרי האוכל, כשכולם כבר היו מלאים עד אפס מקום, ישבנו סביב השולחן לשיר את שירי ההגדה. זכרונות ילדות אלה יישארו איתי תמיד.
את המסורת המשפחתית של הסרוויס שיוצא מהארון פעם בשנה, במיוחד לפסח, ואת המאכלים שכל משפחה מביאה אין בכוונתי לשנות. במקום זה אני מציעה כאן אירוח ליום שלמחרת ליל הסדר למי שלא יכול להגיע לסדר עצמו. "השנה אנחנו בצד השני" – אין משפחה שלא מכירה את המשפט הזה.
תפאורה ואווירה: ספות ופרפרים
היות שפסח הוא גם חג האביב ערכתי את האירוע בגינת הבית. מי שאין לו גינה יכול בהחלט להכניס את האביב הביתה בעזרת פרחי אביב בעציצים או בזרים.
סידורי ישיבה: אפשר לסדר בחוץ כסאות נוחים, ספות, ערסלים, כריות ומחצלות ולשבת לנוח אחרי ליל אמש המפרך. תנו לילדים לרוץ ולהשתולל בחוץ יחפים, בדשא.
פרחים: אפשר לגשת לשדה הסמוך ולקטוף שלל פרחי אביב. אני סידרתי סידור אביבי בסלסילת קש גדולה - חרציות, בבונג ונוריות, ועל הסידור הגדול הוספתי פרפרי פלסטיק בצבעי סגול לבנדר.
שולחן ערוך: למחרת ליל הסדר כולם יוצאים מ"עבדות" לחירות. ארוחת צהריים נינוחה בחוץ באווירה משוחררת וכיפית מתאימה כאן במיוחד, ובהתאם לא עורכים שולחן מסודר אלא בּוּפֶה (מזנון). כל אחד לוקח אוכל מהשולחן ויושב איפה שנוח לו. השולחן יכול להיות מאוד צבעוני או בצבעי פסטל בהירים ונקשט אותו באווירה אביבית.
מפה: מפת ניילון חד פעמית בצבע לבנדר עם פרפרים, כדי שבסוף האירוע ניתן יהיה להשליך לפח.
כלים נאים: כלי האוכל גם הם חד פעמיים בצבעי פסטל פרחוניים, אך כלי ההגשה הינם כלים לבנים מקרמיקה.
כוסות: חד-פעמיות (רצוי ידידותיות לסביבה) בצבעי אביב: תכלת, ירוק וצהבהב.
כיבוד: כל שאריות יום האתמול יתקבלו בברכה. בכדי לטרוח כמה שפחות, אני מציעה להכניס לתנור עוף גדול שיספיק לכולם עם תפוחי אדמה קטנים מסביב. בנוסף הגשתי מרק עם קניידלך (האחריות לקניידלך בליל הסדר נפלה בחלקי, ואני תמיד דואגת להכין מנה כפולה, כדי שיישאר ליום המחרת), גפילטע פיש (עם חזרת כמובן), סלטים שתמיד טובים לעיכול ביום שאחרי ושלל מנות אחרונות: תותים טריים ישר מן השדה, עוגת שוקולד מיוחדת לפסח ללא קמח וקאפקייקס וניל מצופים, גם הם כשרים לפסח, ועליהם קישוט פרפרים.
ואפשר גם לקשט עם אגוזי מלך עם קליפה, פרחי אמנון ותמר, סלסילות עם כריות, משחקי כדור לילדים, פיקניק בטבע, שמיכות ומחצלות.
הכתבה מתוך הספר: "מעצבים אירוח", מאת גלית ריס