הם הגיעו לציריך עם שתי מזוודות ואופני הרים, התגוררו בדירת ארבעה חדרים ולפני שלוש שנים קנו בית מפנק על שפת הנהר. הילדים מעדיפים את חדר המשחקים במרתף, ההורים את המטבח המתוקתק והבילוי הכי ישראלי: מנגל עם החברים בחצר. בני משפחת לוי פותחים דלת לביתם, תהיו מנומסים
בני הבית: אילת, 42, עורכת דין; יואל, 42, בנקאי; יונתן, 13; אביגיל, 10 ואלכסנדרה, 4. חיים עשר שנים בשוויץ.
המשפחה בסלון: עיצבו את הבית לבד | צילום:
תומר ושחר צלמים
עיצוב הבית: את הבית, שגודלו כ-300 מטר בנוי,קנינו לפני שלוש שנים. לפני כן גרנו בדירת ארבעה וחצי חדרים. ידענו בדיוק איך אנחנו רוצים שייראה הבית ועיצבנו אותו לבד. היה לנו ארכיטקט שניהל את הפרויקט, אבל חוץ מלהעיר על התאורה במקלחת, הוא לא ממש התערב. חידשנו כלים סניטריים בחדרי האמבטיה והשירותים, החלפנו לפרקט את השטיח מקיר לקיר שהיה מונח על המדרגות ובחדרי השינה ושברנו קיר במטבח על מנת ליצור מטבח פתוח (המטבח הקודם היה חדר עם דלת). יש יציאה מהמטבח לחצר אחורית.
חדר האוכל: משפחה שאוהבת לאכול | צילום:
תומר ושחר צלמיםחדר השינה של ההורים ממוקם גבוה בעליית הגג | צילום:
תומר ושחר צלמים
פריטים שימושיים: מטבח פתוח מאוד מקובל בבנייה המודרנית ולהבדיל מישראל, בשוויץ המקררים קטנים ומוצנעים בתוך ארון. רצפות פרקט גם מאוד מקובלות כאן ולמעשה, כך בנו כאן מאז ומעולם. היום דווקא יש נטייה בדירות ובבתים גדולים וחדשים לרצף במרצפות 60/60 ורובם מעדיפים רצפה שחורה. מאחר שאין בעיית מים, מי שיכול להרשות לעצמו, משקיע במקלחות עם ראשי גשם ענקיים וזרמים מהקירות. לרוב המקלחות יש דלתות זכוכית, כי כמעט ואין אבנית וקל לנקות אותן.
החדר של אביגיל, צבעוני ומוצף אור | צילום:
תומר ושחר צלמיםאצל אלכס שולט הצבע הוורוד, כמובן | צילום:
תומר ושחר צלמיםכמו שאפשר לראות, יונתן אוהד את יונייטד | צילום:
תומר ושחר צלמיםאין בעיית מים, אז אפשר להתפנק באמבטיות ומקלחות עם ראשי גשם ענקיים | צילום:
תומר ושחר צלמיםגרם מדרגות לולייני מוביל לקומה התחתונה | צילום:
תומר ושחר צלמים
נמצא בכל בית: ברוב הבתים בשוויץ יש רצפת פרקט ומנורות עומדות. אין הרבה תאורה מהתקרה אפילו לא בפינת האוכל. בבתים ישנים נתן למצוא ריהוט עתיק ובבתים מודרניים - ריהוט שמזכיר ריהוט משרדי. שולחנות מזכוכית ושיש היו פופולאריים עד לא מזמן, היום ניתן למצוא יותר שולחנות אוכל מעץ.
בילוי: משפחות ישראליות אוהבות לאכול וכך גם אנחנו. כשמזג האוויר מאפשר, אנחנו מעדיפים לשבת בחצר הקדמית, שנושקת לנהר sihl.
מוטיבים של ים בסלון | צילום:
תומר ושחר צלמיםהמטבח הפתוח, שהיה פעם סגור ועבר שיפוץ | צילום:
תומר ושחר צלמיםעכשיו הוא צמוד לחצר ונהנה מנוף טבעי | צילום:
תומר ושחר צלמים
חדר אהוב: הילדים אוהבים לבלות בחדר המשחקים שבמרתף. ההורים - במטבח. אילת: אני אוהבת להיות קרובה לקפה. המטבח מאוד מואר ונעים. כשיושבים על הדלפק מצד אחד משקיפים על הגינה והנהר ומן הצד השני על החצר האחורית, שהיא אומנם מרוצפת, אבל עדיין רואים ירוק בעיניים. אני עובדת הרבה מהבית ולשבת במטבח עם המחשב במרכז הבית לא מרגיש מבודד.
מעבר דירה: זה אף פעם לא קל, לא משנה איפה. מעמיסים, מובילים, פורקים, שוברים, בוכים ומחייכים.
בחורף החצר מתכסה שלג והנהר הצמוד לבית קופא | צילום:
תומר ושחר צלמיםבימים יפים משתזפים על גדות הנהר | צילום:
תומר ושחר צלמים
שירות של בעלי מקצוע: יש בשוויץ הקפדה יתרה על הפרטים והגימור. אם הבורג לא מתאים הם לא יאלתרו, הם ידאגו להביא את מה שמתאים. בעל מקצוע אחד לא יקלקל לשני את מה שההוא כבר סיים ואם יש בעיה, לא צריך לרדוף אחריהם, הם יבואו לתקן. הם לא זולים בכלל, אבל נותנים שרות.
אם לא מכירים את הכללים של קניית הריהוט, יכול להיות שמי שעובר בית ימצא עצמו יושב על הרצפה: מינימום שמונה שבועות עד שמקבלים את הרהיטים. אם מזמינים סמוך לקיץ, אולי אפילו יותר, כי האיטלקים לא עובדים באוגוסט.
ועושים על האש כמו בישראל | צילום:
תומר ושחר צלמים_OBJהפינה הישראלית בבית? הספרייה של אילת ומדף ספרי הבישול המזרחי של יואל.
מזכרות מישראל: אין הרבה. הגענו לשוויץ עם שתי מזוודות וזוג אופני הרים.
דברים שמזכירים לנו את הארץ: ההתכנסות של החבר'ה על הדשא ל״על האש״.
הכי מתגעגעים: לאהבה והחיבוק של המשפחה והחברים בישראל, וכמובן - לחוף הים.
הבית הוא המקום שבו אתה חי או איפה שהלב נמצא? אילת: "הבית הוא איפה שהלב נמצא. שלי מקובע בישראל". יואל: "אני ריאליסטי יותר, בית זה איפה שאני חי. כרגע הוא בשוויץ".
