בבית המתפרש על פני 250 מ"ר בשכונת עין כרם בירושלים מתגוררת משפחה בת חמש נפשות - זוג הורים ושלושה ילדים בני 6 עד 17. זו הייתה חירבה ערבית מסוף המאה ה-19 שחזיתה לשימור. בבית ארבעה חדרי שינה (אחד במרתף), סלון, חדר אורחים ומטבח. בעלי הבית, שאוהבים ומעריכים שימוש בחומרים בסיסיים, בלי יותר מדי פרטים וללא פלסטיקה, רצו לראות את מקור החומר דרך שימוש בטיח, אבן ובטון, ופנו אל האדריכל מתי רוזנשיין להגשמת חזונם.
"החירבה הייתה עם הרבה אופי, אבל אי אפשר היה לגור שם", מספר רוזנשיין. הוחלט להרוס את כל תכולת הבית מלבד קימרון (קירוי קשתי) ומרבית הקיר החיצוני, שהיו לשימור. חלק בקיר שלא היה לשימור נהרס ובמקומו נבנתה תוספת מודרנית יותר לסלון. השיפוץ נתקל בקשיים לאורך הדרך בגלל מצבו של הבית המקורי, שהיה צריך חיזוקים ואיטומים רבים. בזמן החפירות, למשל, הוא התמלא כולו מים.
שיפוץ הבית ארך שנה וחצי והושפע מהשכונה המיוחדת. "כשיש הקשר מאוד חזק, אפשר לסתור אותו או ללכת איתו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו", מסביר רוזנשיין. וכך, החוץ נכנס פנימה והשפה החדשה מנסה ליצור קונטרסט עם העבר דרך הריהוט, הריצוף והפרטים הקטנים. בנייה בשכונות היסטוריות בירושלים מלאה גם באתגרים ובמשאים ומתנים מול רשויות התכנון, הדורשים שימור של האדריכלות הישנה. בתוך כל זה, ניסה רוזנשיין לצד מעצבת הפנים צופית ויינפלד ליצור ארכיטקטורה מודרנית כקונטרסט לישן, "כי דווקא מבחינה של שימור, ארכיטקטורה חדשה צריכה לסתור את הישנה". כדי להדגיש את הבנייה המסורתית, נעשה שימוש רב בחומרים חשופים כמו זכוכית, אבן, בטון ועץ.
"בבתים ישנים ומסורתיים כמו הבית בעין כרם, הטכנולוגיות והאקלים הכתיבו פתחים קטנים וקירות עבים, לכן בתים מסוג זה נוטים להיות חשוכים", אומר רוזנשיין. "היום, כשיש אפשרות לשלב טכנולוגיות חדשות ניתן גם לחשוב על דרכים לשלב פתחים גדולים יותר או סקייליטים. האור, לפעמים גם ממקור חדש קטן יכול להפוך חלל חשוך לחלל מדהים. דוגמה לכך בבית הזה הוא תוספת של סקיילייט עגול – אוקולוס - למרכז הקמרון ההיסטורי. הפתח הוא קטן אך הוא מחיה את המטבח ויוצר עוגן מרכזי שנעים מאוד להיות בו. זהו אחד החללים האהובים עלי בבית".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
חוסר רחמנות בגימורים
בסלון שנבנה בתוספת החדשה לבית הותירו קיר מבטון חשוף "שכבר יש בתל אביב", מסביר רוזנשיין, "אבל הקונטרסט עם ה'ישן' עושה את זה מעניין יותר". קירות הסלון מלאים בפתחים ששוטפים אותו בשמש לצד תאורה מינימליסטית.
הפתחים הישרים עומדים בניגוד לקשת של המטבח, שצופה על הסלון מצדו השני של המרחב הפתוח בבית. אל המטבח, שעומד מתחת לקימרון שהיה בבית המקורי ופתח בקצהו שמזרים אליו תאורה טבעית, נכנסים דרך קשת נקייה. שתי קשתות נוספות במטבח - אחת התוחמת את החלון הקשתי הקטן ואחרת מעוטרת אבנים שהוטבעו בקיר בחוסר שלמות מכוון. "יש חוסר רחמנות בגימורים והבלגן יוצר קומפוזיציה מעניינת, לא הכל צריך להיות טיפ טופ בבית הזה. יש בזה משהו מאוד מקומי".
בחלקו הנוסף של המרחב הפתוח הוצבה פינת עבודה וספרייה, עם סלון קטן נוסף ופינת טלוויזיה. לצדם הירידה למרתף, המשמש כחדר שינה נוסף לאחד מילדי הבית. כשיורדים למרתף, ניתן לצפות על חוץ הבית, השמים והעצים בפתח הגדול שמול גרם המדרגות. אך למרות שהבית מאוד פתוח וחשוף, הפתחים הוכוונו בצורה כזו שיש הרבה פרטיות - הדיירים רואים ואינם נראים. "רצינו ליצור הבחנה ברורה בין הישן לחדש בירידה למרתף - קיר חדש מול קיר האבן המקורי", מספר המעצב. "חפרנו לתוך האדמה ויצרנו קיר תמך ובכוונה השארנו את הבטון משובש לחלוטין - רואים את הניסורים בעץ שהשתמשו בו כתופסן לבטון. זה נורא יפה בעיני, כמו תמונה. גם המדרגות המובילות למרתף הן מבטון אבל הוא חלק לגמרי ועומד בניגוד לקיר".
למצוא את הקסם במקום
אחד מחדרי השינה, הניצב אף הוא תחת קימרון, ממשיך גם הוא בקו הנקי של הבית לצד קשת אבנים "משובשת" נוספת המזכירה את זו שבמטבח. מעל הכל נתלתה נברשת מתכתית ייחודית וחשופה.
קירות השירותים, עשויים טדלקט, טיח מרוקני בעל מראה ותכונות של שיש. הטדלקט עורבב עם צבע וכך נוצרו טקסטורות וגוונים ייחודים. העניין המרכזי בחדר השירותים הוא הכיור הדרמטי שמואר בתאורה חשופה לחלוטין.
גם המקלחת המרכזית חופתה בטדלקט ומתחת לשני הכיורים הצמודים נבנו דלתות עץ בגובה וברוחב שונה. גם כאן התאורה חשופה ומעוטרת באהיל פתוח "מסוג שהיית מוצא במנזר", אומר רוזנשיין. גם המראה תלויה על הקיר ללא מסגרת, באופן מאוד ראשוני.
"שילוב של המקום, הקונטקסט והאור מובילים אותי בעיצוב", מסביר רוזנשיין, "אנחנו מנסים תמיד למצוא את הקסם שיש במקום. אני מחפש איך מקור האור חודר לחללים וחושף טקסטורות, איך הוא פוגע במקומות שונים בבית. בירידה למרתף פתחנו חריץ לשמים שמאפשר כניסה של אור ותוך כדי תנועה מבט אל החוץ. גם לקונטקסט של המקום, כאמור, יש השפעה רבה. הרבה מהלקוחות שלנו הם שמרנים שאוהבים את הירושלמיות הקלאסית. אנחנו מנסים למשוך אותם למקומות אחרים, קצת יותר מודרניים".
