בעלי הבית השוכן בסביון הגיעו אל האדריכלים הילה ודן ישראלביץ, עם פרוגראמה סטנדרטית למדי, ללא גחמות פרועות - כל רצונם היה בבית מודרני עם פתיחות אל החוץ, פונקציונאלי ונוח להתנהלות יומיומית, שיתאים לאורח חייהם כמשפחה עם שלושה ילדים. הכימיה שנוצרה במפגש הייתה מיידית, וכך גם הסקיצה הראשונה שהגישו האדריכלים ישראלביץ, הייתה היחידה. "רצונם של בעלי הבית עלה בקנה אחד עם תפיסתנו שהבית צריך בראש ובראשונה לשמש נכונה את החיים בו" הסבירו האדריכלים. "ובה בעת לייצר ולהדגיש תחושות אשר עומדות מעבר לכל היבט של זמן, אופנה, או ארכיטקטורה בלבד".
ברוכים הבאים למרחב
הבית הדו קומתי, חציו של דו משפחתי השוכן על מגרש פינתי מלבני, תוכנן כגוש אחד, אף הוא בתצורת מלבן, וחזיתו הקדמית נחשפת כקומפוזיציה מאופקת ואטומה למדי, בה משתלבות חגורות בטון אנכיות עם שבכות עץ ארז אופקיות הנמשכות לכל גובהו. משער הכניסה לחצר מובילות מספר מדרגות רחבות אל הדלת המוטמעת בתוך שבכות העץ, אך פתיחתה מפתיעה: שכן במקום להיכנס אל תוך הבית פנימה כמצופה, מקבל את פני הבאים חלל עטוף עץ ופתוח לשמים, כעין שלב נוסף בתהליך הכניסה ופרק מקדים למרחב הפנים.
"פרט ארכיטקטוני אינו עומד בפני עצמו, אלא נועד לשרת פונקציה, וכך גם חלל זה נועד לנצל את השטח הקדמי הסמוך לרחוב, אשר בבתים הממוקמים בקרבת רחוב אינו מנוצל בדרך כלל. בדרך זו השטח אינו מתבזבז, אלא משתלב בתכנון ומייצר סוג של פטיו/ גינת בוקר נעימה ומאווררת להסב בה", אומרים האדריכלים ישראלביץ, "הבחירה בשבכות העץ, אינה נעוצה באסתטיקה בלבד או במגמה עכשווית, אלא בשיקולים אקלימיים, ומגלמת אינטרפרטציה עכשווית של בנייה מדברית מסורתית, בה נהגו לבנות קיר זרדי עץ ולהרטיב אותם במים כדי שהאוויר החם העובר דרכם יחדיר לחות ויקרר את הבית".
ויטרינה גדולה החוצצת בין גינת הבוקר לחלל הפנים מעניקה הצצה ראשונית למזומן בו, אך רק עם פתיחת הדלת האמיתית מתחלפת האינטימיות העוטפת של העץ בתחושת פתיחות, כשהמרחב מתגלה במלואו - אוורירי ורחב ידיים, תחום בוויטרינות גדולות החושפות בריכה מקורה הזורמת במקביל אליו, ולמעשה, נושקת לו. האדריכלים ישראלביץ: "התחושה הנוצרת היא של בית מתגלה, שאינו נקרא באחת, אלא בשלבים, תוך יצירת חוויית גילוי ועניין משתנה".
מיקום הבריכה היישר מאחורי הוויטרינות ובצמוד אליהן הינו תוצר של גריעת מסה בחזית זו של הבית (החזית הרחבה שפונה לרחוב הסמוך), אשר בתוך כך אף משנה את מופעו החיצוני ובמבט אליו מן החוץ מייצרת מעבר חד מסגירותה המאופקת של חזית הכניסה לשקיפות ופתיחות. בקורת בטון המקרה את הבריכה נפרצו שלושה פתחים עגולים וגדולים למדי, שנועדו לבקרת אור וקרני השמש החודרים בעדם, ואגב כך מייצרים מעין טבעות אור ה"נזרקות" מטה, תוך יצירת מראה קסום.
שפה לבנה ומינימליסטית
חלל קומת הכניסה מכיל בשטחו את הפונקציות המשותפות וירידה למרתף, ושפתו לבנה ומינימליסטית, נסוכת ממד של ריחוף: מרוצף באריחי אבן קוורץ לבנים בגימור משי המקנה ברק כלשהו, תקרותיו המנותקות כמו מרחפות, והפנלים בתחתית קירותיו הלבנים שוקעו פנימה ונצבעו בגון שחור ה"מעלים" אותם ומשווה לקירות חזות צפה.
את הרקמה הלבנה והאוורירית מפר באורח דרמטי קיר מחופה באבן שחורה מחורצת בתצורת פסים, היוצק לתוכה ממד שונה בתכלית. "מעבר לעניין הוויזואלי, קיר זה, הנמשך מקומת המרתף עד רום התקרה העליונה ומלווה את גרם המדרגות, מהווה ציר תנועה ומוקד הקושר את שלוש קומות החלל, וחיפוי האבן נועד להדגישו ככזה", אומרים האדריכלים ישראלביץ, אשר יצירת מערכת קשרים הייתה מוטיב מוביל בתכנון שיצרו - הן בין החוץ והפנים, והן בין חלקי הבית השונים.
ואכן, תחושות קשר וזרימה הן ממאפייניו של המרחב, שזורות בו בתצורות שונות של שימושי חומרים, פרטים וצירי מבטים ארוכים שתוכננו להשגתן. כך, למשל, צורתם העגולה של פתחי האור בקירוי הבריכה שבה ומצוטטת בעיצובם של גופי תאורה צמודי תקרה ששולבו בחללים השונים וכמו מושכים את המבט מעלה, שימוש נכבד בזכוכית ששקיפותה מאפשרת קיום קשרי עין ישירים, או שימוש מעניין במיוחד שנעשה בשבכות עץ המהדהדות את החזית הקדמית: קיר מחופה שבכות עץ שפונה אל הבריכה, ובמקביל חודר לחלל הפנים ומשתלב בו כאלמנט המכיל בתוכו מסך טלוויזיה וקמין בנוי.
האדריכלים ישראלביץ: "על רקע שפתו הלבנה של המרחב אלמנט העץ הוא אלמנט דומיננטי, ומה ש"על פניו" נראה אולי פשוט, היה כרוך בעבודה מורכבת במיוחד, ובהתקנה של כל לייסט בנפרד כדי לוודא את הדיוק הנדרש במעבר בין החוץ והפנים ולשילוב הומוגני של המסך והקמין". פרט מעניין נוסף ששולב בחלל זה רתם את חזיתות ארון חשמל גדול המכיל את תשתיות מערכת הבית החכם לטובת העיצוב: החזיתות הסוגרות עליו תוכננו עם דיגום אופקי רנדומלי שבוצע בחיתוך לייזר, וגופי תאורת לד שהותקנו בתוכו ומפיצים לעת ערב תאורה אדומה, הופכים אותו לאלמנט אסתטי ייחודי.
חוץ ופנים – הקשר הזורם
תאורת החלל מושתתת בעיקר על גופים שקועים, עם תוספת מדודה של גופי תאורה תלויים - שלושה גופים תלויים המשתלשלים מתקרת הקומה העליונה עד חזיתו של קיר האבן בקומת הכניסה ומעצימים-מדגישים את הקשר בין הקומות, וגופים קטנים יותר ששולבו מעל יחידת האי במטבח. סוג של מקור אור נוסף מגיע מכיוון הבריכה כתוצר של השתקפות מימיה, וככלל, נוכחותה בחלל שובה את העין, ועיצובו המינימליסטי המשמר את תחושת המרחב ונמנע מעומס פריטים אכן מעניק לה במה ראויה ואינו מתחרה בה.
גרם המדרגות המלווה בקיר האבן תחום במחיצת זכוכית שאופן התקנתה באמצעות מחברים בלבד, ללא כל אביזרי עזר נוספים, משמר את שקיפותה "נטו", והמדרגות הקונסוליות- מרחפות עשויות עץ מולבן. שתי מדרגות רחבות בתחילתו מובילות אל שירותי האורחים, שעיצובם הדרמטי משהו נשען על גון שחור בדומה לקיר האבן, ויחידת הכיור המורכבת משלוש תיבות המותקנות בהזחה זו לזו תוכננה על ידי האדריכלים ישראלביץ ייעודית עבור חללם.
בקומה העליונה שוכנים חדרי השינה - יחידת הורים בקדמתה, ושלושה חדרי ילדים הממוקמים לאורכו של מעבר תחום במעקה זכוכית. במעבר ובחללים הפונים אל הגינה והבריכה תוכננו הפתחים לכל גובהו החלל, כך שהם צופים אליהן ישירות, והשקיפות המודגשת בחזות הקומה כולה מגלמת המשך ישיר של שפת הבית.
היציאה לגינה מעומק חלל המגורים מובילה לדק עץ המשתרע בפתחו ותוחם אף את הבריכה. שטחה שתוכנן לשהייה מפנקת כולל מערכת ישיבה ודלפק בר, כאשר מטבע הדברים הבריכה היא המוקד המרכזי בו, מה גם שכאשר משתכשכים במימיה וצופים ישירות אל המטבח ואל הסלון, התחושה היא שנמצאים, למעשה, בחוץ ובחלל הפנים כאחד- תחושה המגלמת אולי יותר מכל את מוטיב הקשר שעמד בבסיס התכנון ותורגם כאן בבית לחוויית מגורים הרמונית.
תכנון ועיצוב: אדריכלים הילה ודני ישראלביץ, "ישראלביץ אדריכלים".
במדור הקודם בבתים יפים: מאסם לבית מגורים מינימליסטי
לפורטל עיצוב מבית מגזין "בית ונוי"