הדיירים: איש עסקים בתחילת שנות ה-40 לחייו, שעלה לארץ לפני שלוש שנים, ושלושת בניו שבגיל הגן. את הבנים הוא וגרושתו מגדלים במשמורת משותפת.
הדירה: פנטהאוז בבניין W PRIM בשכונת שיכון צמרת בתל אביב. הפנטהאוז, המתפרש על חצי קומה (280 מ"ר), נמצא בקומה 39 ונהנה משלושה כיווני אוויר ומנוף מטורף: הים מצד אחד וגורדי השחקים של תל אביב מצד שני. הלוואי על כולנו. את הבניין סיימו לבנות רק השנה והוא עדיין בשלבי אכלוס. יש בו לובי מפואר, בריכה (מדהימה), חדר כושר, שומר, ושירותים נוספים 24/7.
החזון: בעקבות משבר הגירושים שעבר בעל הבית הוא ביקש ליצור לו ולילדיו קן חם ואוהב, מקום עוטף ומוגן שאפשר לקרוא לו בית (וגם מרגישים בו בבית). הוא ביקש ליצור בית יוקרתי וחדשני אך לא "נבורישי", בית מתוחכם ואינטליגנטי ובו זמנית מאוד צעיר ועדכני. הוא לא רצה את השטנץ הרגיל שכולם בונים עכשיו: בטון, עץ, ברזל ופסי תאורה שחורים בתקרה.
היו לנו שני אילוצים: לוח זמנים צפוף שהצריך עבודה מסביב לשעון 24/7, והעובדה שזה בית זמני ובעוד פחות משלוש שנים יעברו הדירים לבית הקבע שלהם. מחשבה תכנונית רבה הוקדשה לאיך לנתב את התקציב כך שנתח גדול ומשמעותי ממנו נעביר גם לתכנון ולשימוש בבית הבא.
משך השיפוץ: חודש וחצי.
עלות השיפוץ: 600 אלף שקל
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- קדימה, להסתער: כל הסיילים הכי שווים של סוף השנה
- הצבע של שנת 2018 הפתיע וריגש אותנו. כך תשתמשו בו בתבונה
מכיוון שמדובר בדירה לשלוש שנים, השתדלתי להשקיע כמה שפחות בקירות, ברצפה ובתקרה ואת רוב התקציב תיעלתי לפרטים ולחומרים שניתן לקחת בקלות לבית הקבע. שברנו מעט קירות והשתמשתי בריצוף 100X100 בגוון אפור כדי לתת עניין לרצפה - בכל זאת מדובר ב-280 מ"ר נטו. רכשנו הרבה מאוד שטיחים אפגניים יוקרתיים שאפשר כמובן לגלגל בקלות ולהעמיס ללוקיישן הבא. בבית הזה לרוב אוכלים בחוץ או מזמינים טייק אוויי (כמוני, גם הדייר לא חסיד בישולים) כך שלא היה צורך במטבח עצום. את הסלון הפכנו כך שהישיבה תהיה לכיוון הנוף המרהיב של כל תל אביב ולא לכיוון הקירות, כפי שרצה המשורר (המתכנן והאדריכל של הבניין).
אריחים זולים ורהיטים ניידים
עמוד נירוסטה עם כל חיווטי החשמל לטלוויזיה, למערכת הסטריאו, הסאונד ולחשמל החכם יוצא מהרצפה. תקרת גבס והנמכות מאפשרות גמישות גדולה במיקום נקודות תאורה וכלן רכשנו גופי תאורה מרשימים לחללים המרכזיים. המשקל של כל חומר, חפץ, ריהוט, תאורה או יצירת אמנות נלקח בחשבון כדי שלא נצטרך קונסטרוקציות מיוחדות שעלותן גבוהה. האריחים בחדרי הרחצה הם לא המילה האחרונה בשוק העיצוב ובהתאם גם מחירם הנמוך, אבל בשילוב יחידות אחסון והוספת אביזרים הצלחתי ליצור חדרים שלא היו מביישים אתרי ספא נחשקים. בחרנו רהיטים שאפשר להובילו בקלות ובבטחה וללא מנופים. לדוגמה, הספות המרכזיות ענקיות אבל מתפרקות לחלקים, ושולחן האוכל, שיכול להיפתח לאורך של כמעט ארבעה מטרים, ניתן להזזה בקלות.
המבואה: בבית יוקרתי מסוג זה הכניסה חייבת להיות רחבה ומזמינה. אישית אני אוהבת שכבר מפתח הדירה אפשר לראות את הנוף והמרפסת - זה נותן אשליה של מרחב עצום והופך את הנוף לחלק מהדירה. כדי לשמור על סדר וניקיון בבית שיש בו שלושה ילדים קטנים, מיקמתי ארון מאחורי דלת הכניסה. גם את יצירות האמנות בבית אפשר לראות כבר מהכניסה ואפילו מהמסדרון כשהדלת פתוחה.
מימין לדלת הכניסה נמצאים החללים הציבוריים והמרכזיים ומשמאל יש מסדרון ארוך המוביל לחדרי השינה והשירות, חלוקה מעולה להפרדה וליצירת פרטיות לדיירים שמארחים הרבה. על מנת לרכך את המסדרון הבלתי נגמר (10 מטרים) יצרנו בו תערוכת צילומים של תל אביב.
למקם את המשרד בסלון
הסלון: ספריית עץ ענקית באורך ארבעה מטרים מובילה לסלון ולפינת האוכל שבהמשכה ממוקם המטבח. הסלון ענקי - 50 מ"ר - וצריך הרבה רהיטים כדי למלא חלל כל כך גדול. לכן חילקתי אותו לשני חללים מרכזיים. חלל אחד מוקדש לישיבה בחברותא וכולל טלוויזיה 75 אינץ' (במהלך שנות ניסיוני כמעצבת גיליתי שגברים אוהבים טלוויזיות כמה שיותר גדולות ואילו נשים יעדיפו לתת את הפוקוס במקומות אחרים), שתי ספות ענקיות שהצבתי זו מול זו כך שיהיה נוח גם לשכב ולנוח, ושתי כורסאות שרופדו בבדים הכי עכשוויים וטרנדיים. שולחנות קפה עגולים והדומים בצורת בולי עץ מפוזרים בחלל לנוחות המשתמש.
רציתי שבעל הדירה ייהנה במקסימום מהיתרונות שלה ולכן שכנעתי אותו ליצור את המשרד הביתי בחלל המרכזי, ולכך מיועד החלק השני הסלון. על ידי מיקום נקודות החשמל ברצפה ובקירות יצרנו משרד שמסווה ברובו בשטחי אחסון שמסתירים את הבלגן והניירת. בחזית שולחן העבודה הצבתי שזלונג לקריאה שעוצב במיוחד לדיירים. מולו הצבתי כיסא נדנדה של רון ארד שהוספתי לו כריות שנתפרו במיוחד. כך נוצרה פינה שאפשר לשבת בה לשיחה. יצירות של אמנים ישראלים נרכשו לכל חללי הבית.
פינת האוכל והמטבח: לפינת האוכל נבחרו שולחן זכוכית איטלקי עם רגלי עץ וכיסאות בעיצוב פיליפ סטארק. דיירי הבית לא מבלים הרבה במטבח ולכן לא היה צורך לתת לו מקום מרכזי, והוא צבוע בצבעים ניטרליים שאינם משתלטים על החלל.
למרפסת הראשית, שגודלה 24 מ"ר, אפשר לצאת גם מפינת האוכל וגם מהסלון. יש בה פינת אוכל שהדייר קנה בעבר, ופינת ישיבה עם ספת חוץ בצורת רי"ש ושולחנות קפה עגולים. את האדניות העברנו מדירתו הקודמת של בעל הבית.
במדור הקודם: הדירה שעברה מחושך לאור
לכל הכתבות במדור בשיפוץ
סגנון גברי ואופנתי
חדרי השינה: חדרי הילדים מוקמו זה לצד זה וחדרו של הילד הצעיר ביותר סמוך לסוויטת השינה של האב. חדרי השינה משמשים בעיקר לשעות הערב, ואת רוב שעות המשחק הם מבלים בחדר המשחקים.
סוויטת השינה המרכזית, בגודל 40 מ"ר, כוללת שני חדרי ארונות, חדר רחצה גדול וכמובן אזור שינה. המיטה מרופדת בעור הפוך בגון בקבוק שיוצר קונטרסט מוצלח לגון הקירות האפרפר. שידות צד מנירוסטה, ספסל ברונזה וכורסת קטיפה יוצרים חדר מראה גברי ואופנתי. בגב המיטה ממוקם חצי קיר המפריד בין אזור השינה לאזור ההלבשה והרחצה. בעל הבית קורא הרבה בחדר השינה ופחות צופה בטלוויזיה, לכן המכשיר הוצב בצד המיטה, על זרוע מתכווננת כך שלא תסתיר את הנוף עוצר הנשימה הנשקף מהחלונות הענקיים.
<< רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
דבר המעצבת: נהניתי מאוד לעצב את הפנטהאוז הזה ומהעבודה מול הלקוח. לוח הזמנים היה מאוד אינטנסיבי ומאתגר אבל אני מוצאת שזה מאוד מספק לשני הצדדים כשהתהליך הוא קצר וממוקד.
טיפ: כששולחן העבודה לא צמוד לאחד הקירות נפתחות אינספור אפשרויות עיצוביות. חשוב לתכנן איפה מעמידים את המחשב והציוד הנלווה ואז אין בעיה למקם את נקודות החשמל ברצפה (היום ניתן למצוא קופסאות חשמל לרצפה מנירוסטה או מפליז או ליצור אחת מאריחי הרצפה). שמרו כמה אריחים מהריצוף כך שאם תחליטו בהמשך להזיז את פינת העבודה תוכלו להוציא את האריח שעליו עומדת נקודת החשמל ולהחליפו בחדש.
רשימת מכולת:
וילונות פשתן בכל הבית, כולל האפלה בחדרי השינה – 40 אלף שקל, רוניז וילונות
צילומים של תל אביב – 1,800 שקל ליחידה, הצלמניה
ספריית עץ – 20,0645 שקל, טולמנ'ס
כורסאות פרחוניות – 6,500 שקל ליחידה, ריהוטים
תמונות בחדר המשחקים – 65 שקל ליחידה, בנדיט
שטיח אפגני 350X250 ס"מ - 19,000 שקל, צמר שטיחים