הדיירים: משפחה בת חמש נפשות - הורים ושלושה ילדים צעירים בגילי גן ובית ספר יסודי.
הדירה: הבית נבנה בהרחבה של קיבוץ באזור עמק חפר. המפגש שלי עם דיירי הבית החל כפרויקט תכנון שינויי דיירים לבית קבלן טיפוסי שאמור היה להיבנות בשטח הזה ממש. אחרי שאפיינו צרכים ואהבות, אחרי שכבר גיבשנו כיוון ואפילו תוכנית מפורטת לחלוקת החלל והצבת הריהוט בתוכו, הפרויקט קיבל תפנית, והיה צורך לתכנן בניית בית מן היסוד. לצורך כך פנו בני הזוג לאדריכלית סמדר בר-ששת, והיא תכננה איתם את הבית. אני חזרתי לפגוש אותם ואת הפרויקט בגמר בניית השלד, כשהחל שלב הבחירות של חומרי הגמר והעיסוק בעיצוב הפנים.
גודלו של הבית 220 מ"ר, והוא כולל בקומת הכניסה סלון מטבח ופינת אוכל רחבי ידיים שמתפקדים כחלל אחד, גדול ומואר. עוד בקומה זו: שלושה חדרי ילדים, חדר אמבטיה, שירותי אורחים ופינת משפחה. בקומה העליונה – יחידת הורים הכוללת חדר שינה שצמודים לו חדר אמבטיה וחדר ארונות, וכן פינת עבודה שבנויה כגלריה המשקיפה על החלל הציבורי בקומת הכניסה.
_g.jpg "מירב אשל, סלון מלמעלה (צילום: הגר דופלט)")
החזון: אחת הבקשות החשובות שניתנו לי כמעצבת עוד בשלבי העבודה הראשוניים הייתה לייצר בית שידע להכיל בלגן של חמישה אנשים. שיהיו בו מספיק מקומות אחסון ייעודיים לחפצי היומיום, שניתן יהיה בהתראה של רגע על הגעת אורחים להכניס הכל לארונות ולמגירות והבית ייראה מסודר ומוכן לאירוח.
אחד התהליכים המשמעותיים שעברו בני הזוג לאורך תקופת היכרותנו היה מעבר הדרגתי מאהבתם לעיצוב בכלל וריהוט בפרט במראה כהה, כבד ומאוד נוכח להעדפת עיצוב בהיר ואוורירי ורהיטים שמשדרים קלילות.
בכל הבחירות שעשינו בתהליך עיצוב הפנים שאפנו ליצור מראה בהיר, נקי, ומסודר – תוך שמירה על חמימות ורכות שבאות לידי ביטוי באריחי ריצוף מעוטרים בחדרי האמבטיה ובמטבח, בדלת כניסה בדוגמת משרביה – שיוצרה בהזמנה מיוחדת, בפרטי נגרות שיוצרו בהתאמה אישית והם בעלי הרכות המיוחדת שמאפיינת רהיטים בעבודת יד, בשילוב זכוכיות סבתא בחלונות הבית ובחלק מפרטי הנגרות, ואפילו בשימור חלק מן הרהיטים הקודמים של בעלי הבית וצביעתם כך שיתאימו לבית החדש.
משך הלבשת הבית: מרגע שהתחלנו לעבוד על בחירות חומרי הגמר, צבעים, תכנון פרטי הנגרות, המסגרות והלבשת הבית ועד שנכנסה המשפחה להתגורר בבית חלפו שבעה חודשים.
עלות הלבשת הבית: כ-50, אלף שקל שכללו רק את הסטיילינג (לא כולל את השטח, עלויות תכנון הבית, בניית שלד ופיקוח).
עוד באתר לעיצוב הבית:
נוף לעץ לימון עמוס פירות
כאמור הצטרפתי מחדש לפרויקט בגמר בניית השלד. בשלב זה לא נעשו שינויים בחלוקת החלל או בתשתיות השונות. דיירי הבית ואני כבר היינו אחרי היכרות מוקדמת, אני הכרתי את צורכי המשפחה כפי שתוארו בפני בעבר, והם הכירו את השפה העיצובית שלי ואת אופן העבודה. שיתוף הפעולה עבד טוב לכל אורך הדרך. עבדנו במסגרת תקציב מוגדר ומחולק לשלבים ולצרכים השונים ועמדנו בו.
הכניסה: דלת הכניסה עוצבה בהזמנה מיוחדת לפי שרטוט בדוגמת משרבייה (גיל פידל, דלתות כפר חוגלה). לבקשת בעלי הבית, החלק המאוורר של הדלת אינו מלבן צר וארוך כפי שמקובל בדלתות כניסה רבות, אלא בעל פרופורציות של ריבוע. מול דלת הכניסה ניצב עמוד רחב שהודגש באמצעות חיפוי דקורטיבי של קורות עץ המסתיים בחצי גובה בקרניז מעוצב ומעליו תמונה וגוף תאורה.
פינת המשפחה: מצדו השני של אותו עמוד תלוי קולאז' תמונות של בני המשפחה, המעטר את פינת המשפחה האינטימית. זו הפינה הבלתי פורמלית להשתרע, לצפות בטלוויזיה, לבלות עם הילדים. מחלון חדר המשפחה ניתן לראות את עץ הלימון העמוס פירות שמוסיף נוף מרשים ורענן. מעל הספה הרחבה נתלו מדפים צרים שיועדו להצבת תמונות.
_i.jpg "מירב אשל, תמונות בסלון (צילום: הגר דופלט)")
מימין לכניסה נפרש החלל הציבורי של הבית: מטבח גדול, פינת אוכל וסלון. זהו חלל רחב ידיים, בעל תקרת עץ גבוהה במיוחד (חלל כפול), מוקף דלתות ויטרינה גדולות הפונות לחצר. חלקה המרכזי של החצר כולל גינת תבלינים שעוטפת את פינת האוכל החיצונית ומשמשת את בני הבית שאוהבים מאוד לבשל.
המטבח: כיאה לבשלנים המטבח תוכנן בקפידה. כל רוחב וגובה של כל מגירה נבדק ועודכן והותאם לאחסון הספציפי שעבורו יועד. את המטבח ייצר דני אריקו מנגריית היסוד החמישי, והוא כולל משטח עבודה רחב, תנור עצמאי רחב ואי שמציע אחסון, ישיבה ומשטח עבודה נוסף עשוי עץ אלון בגוון טבעי. ארונות המטבח ניצבים על רגלי עץ מעוצבות, צבועים בגוון בהיר ומסתיימים בקרניז עליון מקושט.
הבית כולו מחופה פרקט למעט האזורים "הרטובים" (מטבח, חדרי אמבטיה וחדר שירות). שעבורם נבחרו אריחים מעוטרים בקווים אתניים רכים בגוונים שונים (נגב קרמיקה).
הסלון: בסלון נישה שעל קירותיה טפט (מטפטים) בהדפס עדין המזכיר הן את העיטורים על אריחי הרצפה והן את צורת המשרבייה בדלת הכניסה. בנישה שולבו מנורות קיר מיוחדות (גדעון קלאס) שמפיצות אור כתמתם אינטימי ומלא אווירה בשעות הערב.
ממלכת הורים על קומה שלמה
משמאל לדלת הכניסה גרם מדרגות המוביל לקומת ההורים העליונה, ועוד לפני כן – כניסה לשירותי אורחים.
שירותי האורחים: רוצפו באריחי בטון מצוירים בגוני שמנת-אפרפר-תכלת עז. ארון שירותי האורחים (הנגרייה של יניב ודניאל) נצבע בגוון תכלת עז התואם לנגיעות הצבע ברצפת הבטון, עם משטח עליון מעץ מלא בגון אלון טבעי.
מול דלת הכניסה נפרש מסדרון ארוך ורחב שמוביל לחדרי הילדים.
חדר הבת: נצבע בגוון ניטרלי של קפה בהיר, והרהיטים נצבעו בלבן. דגשים של צבע ניתנו בבדים מודפסים שנמתחו על חישוקי רקמה מעץ ונתלו על הקיר מעל המיטה, בצבעי המצעים וכריות הנוי, בצבעי השטיחון הקטן למרגלות המיטה, ובאמצעות מגוון בובות צבעוניות ומקסימות שכל ילדה רוצה ( LALO– להלו רגעי ילדות). החשיבה הייתה לייצר רקע ובסיס ניטרלי, על זמני, ושמדי כמה שנים, כשטעמה של הילדה ישתנה ויתחלף מוורוד-סגול לצבעים אחרים, השינויים יהיו ברי ביצוע בתקציב מינימלי ובאופן עצמאי.
חדרי הבנים: גם הם עוצבו והולבשו על פי אותו קו מנחה - הקירות נצבעו בגון קפה בהיר, הרהיטים בלבן, הדגשים ניתנו בצבעי אפור בהיר, ולהשלמת המראה נוסף שטיח טריקו בעבודת יד בצבעי חרדל מעושן (לולאה – הדס סורגת).
חדר רחצה ילדים: ממוקם בין חדרי הבנים. גם הוא מרוצף באריחי קרמיקה מצוירים, מחופה באריחים חלקים בגוון בהיר, ומעל קו חצי גובה טויחו הקירות בטיח ערבה לבן של טמבור. ארון הכיור תלוי ומאפשר אחסון שרפרפי עמידה מתחתיו, והמשטח רחב ידיים, כדי לאפשר לשני ילדים להתארגן מול המראה בו זמנית.
ממלכת ההורים: מדרגות הבית מובילות אל הקומה העליונה שהיא כולה ממלכת ההורים. בקצה גרם המדרגות ישנה מבואה קטנה הבנויה כגלריה שמשקיפה על החלל הציבורי שבקומת הכניסה, ובה ממוקמת פינת העבודה של ההורים.
המבואה מובילה לחדר הורים רחב, עם יציאה למרפסת פרטית. חדר ההורים הוא חלל נקי מרהיטים ואביזרים מיותרים. זהו חלל בעל תקרת עץ גבוהה, ובמרכזו מיטת אפיריון גדולה שהיא לב לבו של החדר. המיטה עשויה עץ מלא עם עיטורים מגולפים בעץ. במקורה הייתה כהה מאוד, אבל עברה צביעה והתאמה למקומה החדש.
בצמוד לחדר השינה ממוקמים חדר ארונות וחדר רחצה רחב ידיים, הכולל אמבטיה גדולה, וארון כיור מסוגנן. מעל ארון הכיור נתלו גופי תאורה מיוחדים (גדעון קלאס) המזכירים קעריות מרק ישנות עשויות פורצלן. כשנכנסנו לחנות הקטנה והמטריפה בתל אביב הן בלטו מיד במיוחדותן, הסתכלנו אחד על השני והיה ברור לכולנו שזה גוף התאורה המנצח.
דבר המעצב: עיצוב הפנים של הבית הזה אפשר לי לעסוק בתכנון פרטי פרטים של נגרות לשימושים שונים, מסגרות, בחירות והתאמות רבות של חומרי גמר, צבעים, טפטים, רהיטים ואביזרים. זהו מבחינתי מרחב פורה של הבעה יצירתית ונהניתי מכל שלב של התהליך. דיירי הבית היו נפלאים, משתפי פעולה, מפרגנים, נלהבים מהדרך ומהתוצאות.
טיפ: כמעצבת פנים אני מאמינה שבית צריך להעביר תחושה של חום וחיבוק, להיות ולהרגיש מזמין, ועם זאת להישאר ברקע ולהוות במה ראויה לחיים התוססים המתרחשים בקרבו מדי יום, מדי שעה, בלי להשתלט עליהם ויזואלית. לכן הקפדנו לכל אורך התהליך להשאיר את הבית מספיק מאוורר, נקי, מסוגל לספוג לתוכו מגוון פעילויות, צבעים, חפצים של כל אחד מבני המשפחה (כולם יחד וכל אחד לחוד), ואת העומס הנוצר מכל אלה.
בניית הבית היא הגשמת חלום עבור דייריו, והוא נועד להיות ביתם לשנים רבות. אני מאמינה שהם ימשיכו לאבזר אותו, לקשט אותו ולהעשיר אותו לאורך שנים. ילקטו פריטים שמבטאים אותם, את טעמם, את אהבותיהם וייצרו פסיפס של חיים בין קירותיו. אם אחזור לצלמו בעוד כמה שנים התמונות אולי ייראו קצת אחרת.
פריט אהוב: דלת הכניסה אהובה עלי במיוחד. היא קבלת הפנים של כל באי הבית והיא ייחודית ומיוחדת. בוצעה בחיתוך לייזר על פי עיצוב שלי על ידי גיל פידל מדלתות כפר חוגלה.
עיצוב פנים: מירב אשל
במדור הקודם: דירה מרגשת ברמות צהלה
לכל הכתבות במדור בשיפוץ