"נאבקתי בכותונת כי לא רציתי שהרבנים יראו אותי עירומה"

  במוזיאון על התפר מתארח מיזם אמנותי חברתי יחיד מסוגו: מעשה באשה וחלוק, שמתעד את הקונפליקט ההלכתי של נשים הנדרשות לטבול במקווה לעיני בית הדין.

בית דין משקיף על הטבילה | צילום: נורית יעקבס ינון - "סרטי אלומה", mako יהדות

מעמד זה המלווה בתחושות של התעלות לצד תחושות השפלה וחשיפה, שימש מצע לפרויקט רב מדיה הכולל מיצג וידאו-ארט, תערוכה, קטלוג וסרט תיעודי בשם מעשה באשה וחלוק: טבילת נשים מתגיירות. במיצג משולבת עדותה של חה"כ לשעבר אורית זוארץ, שבגיל צעיר התגיירה יחד עם אמה:
"על מנת להשלים את הגיור כהלכה נדרשתי גם אני, ילדה בת שש, להגיע עם אמי ולטבול במקווה במעמד שלושה רבנים שהתבוננו בי ובחנו אותי...אמי היתה הראשונה לטבול, רק כתובת לילה דקיקה כיסתה את גופה היא נכנסה למקווה וטבלה עד שהמים כיסו לחלוטין את ראשה, חזרה וטבלה כמה פעמים כפי שהורו לה שלושה רבנים שעמדו מעל ראשה לבושים בחליפות שחורות הדורות, והסתכלו על כל תנועה שהיא עשתה...
אמי אותתה לי שהגיע תורי להיכנס למים. התבוננתי בפחד באותם גברים לבושי שחורים דבריה של אמי הדהדו בראשי וחזרו על עצם שוב ושוב: "אם לא תעשי מה שהם יגידו, ייקחו אותך ממני ואותי יגרשו". צעדתי פנימה וירדתי במדרגות לתוך מקווה המים עד שהמים כיסו את גופי והכותונת שלי החלה להתרומם. נאבקתי בכותונת כילא רציתי שהרבנים יראו אותי ערומה ואז נתבקשתי לטבול. לא הבנתי מה הם מבקשים. הרי אני כבר בתוך המים רטובה כולי. אמי לצידי בתוך המים ורק כותונת מכסה את גופה. "היכנסי לתוך המים כמו דג" אמרה לי אמי, "עם כל הראש". לא הבנתי מה היא מבקשת והתמהמהתי. אמי משכה אותי פנימה עמוק לתוך המים. התנגדתי. לא הבנתי למה היא מנסה להטביע אותי. הטקס לא הסתיים, היה צריך לחזור על כך שוב. תחושת המשיכה של היד פנימה לתוך המים חזרה על עצמה, חוסר היכולת להתנגד, והחרדה מגזר דינם של הרבנים שעמדו כל הזמן למעלה, בוחנים, מתבוננים ולא מפסיקים למלמל"

טבילת מתגיירת במקווה. מתוך "מעשה באשה וחלוק" | צילום: נורית יעקבס ינון - "סרטי אלומה", mako יהדות

המיצג "מעשה באשה וחלוק" הוא כאמור חלק מתערוכת 'לא תעשה לך' במוזיאון 'על התפר' בירושלים. זוהי תערוכה קבוצתית שאצר מנהל המוזיאון, רפי אתגר, על אומנות, דת והיחסים המורכבים שביניהם.
בין האמנים המציגים בתערוכה קן גולדמן, אנדי ארנוביץ, חגית מולוגן, יאיר גרבוז, עדי נס, חנה גולדנברג, יעל ברתנא, הלן איילון, מיכה אולמן, פורת סולומון, רפי לביא ונורית יעקבס-ינון.

עבודתה של יעקבס-ינון היא מיצב וידאו ארט בשם 'מדרש הגיורות': "כאשה הפסולה לעדות, ודאי לדיינות, מעשה האומנות הוא מעשה העדות היחיד המותר לי, מחוץ ולא מבית" מוסיפה יעקבס-ינון, ואכן עבודה זו בתוך מגוון העבודות פותחות צהר למורכבות החיים היהודיים בעת הזו.