כשאנחנו פותחים אריזות מזון, ומופיעות עליהן התוויות המיועדות לאנשים הסובלים מאלרגיות שונות, לרובנו הן לא אומרות יותר מדי, אבל ישנם ילדים עבורם זה ההבדל בין חיים למוות. "מיתר אכלה ופל פרווה בגן ומיד התחילה להקיא. קראו לי לבוא לגן ולקחתי אותה מיד לבית החולים, אליו היא הגיעה עם קוצר נשימה חריף ובצקת בגרון. אם הייתי מגיעה איתה חצי שעה מאוחר יותר, היא לא הייתה היום בחיים". כך מספרת טל פרץ, 28, אמה של מיתר בת ה-5 שאלרגית לחלב, ולכל מה שעלול להכיל עקבות חלב, ממסטיקים, ופלים, במבה ועוד רבים.
"הנקתי את מיתר הנקה מלאה (חלב אם הוא פרווה), ובגיל 5 חודשים נתתי לה תחליף חלב רגיל, היא התחילה להקיא, והתנפחה. השתמשנו בתחליף חלב שהוא פרווה לחלוטין לילדים אלרגיים. בגיל שנה עשינו טסט אצל אלרגולוג, נאמר לי שהאלרגיה תחלוף בקרוב. אבל הרמה רק ממשיכה לעלות מסיבה לא ידועה. כל תגובה שלה הייתה יותר חריפה לאלרגן, גם אם זה בהרחה או דרך העור, לאו דווקא בבליעה. בגיל שנתיים הרמה עלתה לסכנת חיים. בנוסף, מיתר סובלת מאסטמה ריאתית ומאסטמה של העור", משחזרת טל את המסע שרחוק מלהסתיים.
מיתר יודעת היטב שעליה להסתובב עם מזרק בכל מקום בו היא נמצאת. "מה שקורה הוא שהגוף מזהה את מוצר החלב כרעל ומפריש היסטמין בגוף. ההיסטמין מנפח את הרקמות בגוף, נוצרת בצקת בגרון ויכולים למות מחנק. האדרנלין שבמזרק מוריד את הנפיחות ומציל חיים".
"כאשר ילד רק פותח שקית במבה בקרבתה, היא תפתח תגובה אלרגית"
גם מעין נחום, 29, אמא של לירון בת 3.7 שאלרגית לביצים ולבוטנים, מכירה את הסיפור מקרוב. לאחר שלירון נחשפה מספר פעמים למאכלים המכילים ביצים בגיל 4-5 חודשים, והגיבה בפריחות על העור והקאות, היא הופנתה לאלרגולוג שבדק ומצא שהיא אמנם אלרגית לחלבון וחלמון של ביצה, אך בטסט האלרגיה לבוטנים המשוב היה שלילי.
האלרגיה של לירון לביצים נמצאת במגמת ירידה ואילו האלרגיה שלה לבוטנים נמצאת ברמה גבוהה. רק ל- 20 אחוז מכלל הילדים האלרגיים זה עובר. אחת הבעיות היא שחברות משנות אזהרות מדי פעם, ולכן צריך לבדוק כל פעם מחדש. אפילו מוצר כמו ארטיק קרח עלול להכיל בוטנים. האלרגיה של לירון היא סביבתית: כאשר ילד רק פותח שקית במבה בקרבתה, היא תפתח תגובה אלרגית. לאחרונה, היינו יחד בחנות לממכר פירות יבשים ופיצוחים, כשנכנסנו לחנות היא החלה להתנפח בפנים בגלל שהיו שם בוטנים".
נחום מספרת שבגן עירייה ההתמודדות יותר קלה כיוון שיש לה סייעת צמודה 6 שעות ביום, וצוות שמקפיד על איסור של הכנסת האלרגן לגן. "רוב ההורים משתפים פעולה, גם בימי הולדת. הם לא מכניסים במבה לגן ונמנעים לתת לילדיהם גם לפני הכניסה לגן". כיוון שבצהרון לירון אינה זכאית לסייעת, היא אינה יכולה לשהות שם, ואמה, מעיין, נאלצה לצמצם את משרתה. "כאשר היא מתנפחת, ומופיעות שלפוחיות, צריך לשטוף את הפירורים ולתת לה פניסטיל. במקרה של בליעה, לוקחים אותה למוקד ונותנים סטרואידים. יש לנו מזרק אפיפן שמלווה אותנו לכל מקום".
יותר ילדים אלרגיים עם השנים
בישראל אחוז הילדים האלרגיים נע בין חצי אחוז ל-2 אחוז מכלל אוכלוסיית הילדים, לעומת ארה"ב למשל, שם חמישה אחוז מאוכלוסיית הילדים הם אלרגיים. ד"ר מיגל שטיין, מומחה באלרגיה ואימונולוגיה קלינית במכבי שירותי בריאות ומנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי וולפסון, מציין כי האלרגיה למזון עלתה בשנים האחרונים. יש לא מעט ספקולציות ותיאוריות הקשורות בזה, כמו היגיינה מוגזמת, גורמים גנטיים, חשיפה לחיידקים במערכת העיכול, חוסר בוויטמיןD . אך סיבה וודאית אינה ידועה עדיין. תינוק שנחשף לסוג מזון מסוים באופן רציף, כנראה יהיה פחות רגיש לאותו מזון, מאשר אם ייחשף לסוג מזון זה עם הפסקות.
האלרגיות השכיחות למזון יהיו לרוב אלרגיה לחלב, שומשום, ביצה, בוטנים, אגוזים ולדגים - לכולן תגובות שעלולות להיות מסכנות חיים. כ-20 אחוז מאלרגיה לחלב וביצה, עוברים עד גיל 4. כ-60 אחוז עד גיל 12, אבל כ-20 אחוז נשארים אלרגיים לאחר גיל 16. באלרגיה לבוטנים ואגוזים יש סבירות גבוהה שאלרגיה זו לא ברת חלוף. ישנן גם אלרגיות לפירות טרופיים ומאכלי ים, אך הן פחות שכיחות בארץ.
איך אפשר לזהות אלרגיות? תגובה אלרגית למזון מהסוג המסכנת חיים היא מיידית", אומר ד"ר שטיין, "כאשר נותנים לילד תחליף חלב לדוגמא ומופיעה לו פריחה או נפיחות בשפתיים, נפיחות בעיניים או נזלת, התעטשויות או שלפוחיות, קוצר נשימה או שיעול, הקאות או שיהיה אפאטי (תגובה קשה יותר) זהו סימן קליני ראשון לאלרגיה. לעיתים חלק מהתסמינים הללו יופיעו יחד".
ממתי אפשר לבדוק אלרגיה? "זו טעות חמורה שאפשר לבדוק אלרגיה רק מגיל שנה, אפשר לבדוק תינוק בן יומו, וכאשר מופיעה תגובה אלרגית קלה, אין טעם לחכות עם זה וצריך לגשת ולהיבדק", אומר ד"ר שטיין, "תינוקות לא יראו לרוב תגובות אלרגיות קשות, שיופיעו בדרך כלל בגילאי 3-4. למעשה, ככל שהגיל עולה, הסכנה עלולה לעלות, גילאי 8-12 והלאה נמצאים ברמת סיכון גבוהה. לא תמיד אפשר לדעת על הימצאות של אלרגן בסביבה, ולכן ילד אלרגי, שגם סובל מאסטמה חייב להיות תמיד עם מזרק אדרנלין (אפיפן). כאשר יש חשש שילד נחשף לאלרגן, ומפתח תסמינים כפי שתוארו, הוא צריך לקבל מיד את מנת האדרנלין, בזריקה לשריר הירך, גם אם זה יינתן לו "בטעות", לא יקרה לו משהו חמור, אבל אם לא יקבל את זה, הוא עלול למות. ככל שהוא יקבל את המנה מהר יותר כך גם התגובה תעבור מהר יותר. אלמנט הזמן הוא קריטי".
כ-20 אחוזים מהילדים יישארו אלרגיים
"יש לעתים בלבול במושג מיהו "אלרגי"? אנשים שמעידים כי הם "אלרגיים לחלב" בגלל כאבי בטן או שלשולים עקב צריכת חלב, אלו לא סימנים לאלרגיה לחלב, אלא, חוסר סבילות ללקטוז", אומר ד"ר שטיין, "ילד יוגדר כאלרגי לאחר שיעבור טסט אצל אלרגולוג. כאשר הממצאים יצביעו או בתבחיני העור או ברמה מסוימת של נוגדן בדם, הדבר ינבא את סיכוייו להבריא מהאלרגיה, אבל לא ינבא עד כמה התגובה שלו תהיה קשה כאשר ייחשף לגורם האלרגני.
ד"ר שטיין מציין שלא כל הילדים יבריאו לאחר גיל שנה. עד 40-20 אחוז מהילדים האלרגיים עשויים להבריא עד גיל 4, וזה תלוי באיזה מזון מדובר. ובין 20-30 אחוז יישארו אלרגיים לכל החיים. כיום נעשים טיפולים ניסיוניים המנסים להוריד את סכנת החיים מהמזון. בטיפול ניתן המזון האלרגני ברמה מבוקרת, ותחת השגחה קפדנית, ועם הזמן מעלים את הרמה של החשיפה ומנסים להגיע לכך שהאלרגן לא יסכן חיים, אך הטיפול עדיין במחקר.