מאז שהפכתם להורים, הם בכל מקום, על כל משטח, חבילות שלמות, פתוחות, ריקות, והמחשבה שיהיה בהם מחסור כה מזעזעת שלעולם לא תחלמו לקנות אותם בחבילות בודדות. המגבונים הלחים. דפי הקסם הריחניים שיכולים להסתיר כל כתם ולהחזיר את הסדר לכל תקרית, ולהעלים מזירת הפשע סימנים חשודים. מחקר חדש בא להרוס להורים את המסיבה, ופוסק: המגבונים התמימים הללו מכילים כימיקלים מסוכנים לעור, שעשויים לגרום לחלק מהילדים לפריחות קשות ומכאיבות ואלרגיות.
"להוריד את השימוש בבית"
הכימיקל הפושע שנמצא במרבית המגבונים הללו נקרא מתיליסותיאזולינון, ובשמו הקולע יותר: MI, חומר משמר להארכת חיי המדף של מוצרים שונים, והוא נמצא במוצרים רבים מתחום הקוסמטיקה והנקיון. הכימיקל מואשם עתה בגרימת עלייה גדולה בכמות התגובות האלרגיות בעור של ילדים. "בעבר שייכו, בעיקר בארה"ב, את התופעות האלה לאקזמה", מספרת ראש צוות החוקרים, ד"ר מרי וו צ'נג, פרופסור לדרמטולוגיה ורפואת ילדים מאוניברסיטת קונטיקט לרפואה. "זה הרבה יותר נפוץ ממה שאנשים חושבים".
במסגרת המחקר, בו לקחו חלק עשרות ילדים שהגיעו עם בעיות עור שונות, מצא צוות החוקרים שישה מקרים של ילדים שסבלו מתגובות למגבונים. הראשונה היתה ילדה בת שמונה שסבלה מפריחה בפנים ובישבן. הילדה טופלה במשחות אנטיביוטיות וסטרואידים, אך הפריחות שבו להופיע לאחר תום כל סבב טיפולים כזה. החוקרים חשדו שהילדה סובלת מתגובה אלרגית, ושאלו את האם כיצד היא מנקה את בתה. האם סיפרה שהיא מנגבת את פניה וישבנה של הבת במגבונים. ד"ר צ'אנג נזכרה שקראה על מקרה של גבר בלגי שהתגלה כאלרגי ל-MI, ועשתה לילדה מבדק דומה. התוצאה היתה חיובית. כאשר הפסיקה האם להשתמש במגבונים, הפריחות נעלמו כלא היו, ולא חזרו יותר. בשנתיים הבאות התגלו עוד חמישה מקרים דומים. מחקר מקביל מצא כי משנת 2005 עלתה בעשרה אחוזים כמות התגובות האלרגיות המדווחות לכימיקל.
על אף התגלית המעניינת, ד"ר צ'אנג לא חושבת שהורים צריכים להיבהל ולהפסיק את השימוש במגבונים. "המגבונים הלחים כל כך נוחים", היא אומרת. "לי יש שלושה ילדים, ואני יודעת עד כמה מסובך זה לעבור לחיים ללא מגבונים לחים, בעיקר כשנמצאים מחוץ לבית ובנסיעות. אולי כדאי להוריד את השימוש בהם כשנמצאים בבית, זו התחלה טובה. עדיף יהיה לשטוף את הפנים או הטוסיק במעט מים וסבון עדין, כך החשיפה לחומר תהיה מינימלית".
"כמות הילדים הסובלים מהתופעה כל הזמן עולה", מוסיפה חוקרת נוספת מהמחלקה, ד"ר רובין גריס. "יכול להיות שזה כי כמויות ה-MI שבמגבונים עלו ואני ממליצה להשתמש בהם רק כשנמצאים בטיולים, למשל. בבית, מגבת נייר עם מעט מים יכולה להחליף את המגבון בקלות".
"התגובה האלרגית לחומר נעשתה כה נפוצה", אומר ד"ר איאן ווייט, דרמטולוג בכיר בבית החולים סט. תומאס בלונדון, "עד שניתן להגדיר זאת כמגפה של ממש, וחייבים לעשות מעשה ולהוציא את השימוש בו מהתעשייה".
"צריך לבדוק את הרכב החומר במוצרים בארץ"
"מסתבר כי הפוטנציאל האלרגני של החומר ידוע כבר מזמן, אולם מעט מאוד תגובות נצפות כאשר הריכוז של החומר נמוך מ-0.01%", אומרת ד"ר מונה כידון, מומחית לרפואת ילדים, אלרגיות ואימונולוגיה בבית החולים תל השומר. "ההנחה כי ריבוי המקרים הקשורים לשימוש במגבונים לחים בארה"ב – היתה לאחר עלייה בריכוז החומר בחלק מהמוצרים, לכן יש בהחלט מקום לבדוק גם בארץ את ההרכב הכמותי של ה-MI של המוצרים הללו. אין בעיה לבדוק את הרגישות לחומר זה, אולם הבדיקה איננה בדיקת אלרגיה פשוטה כי אם דורשת הדבקה של טלאי המכיל את החומרים האלרגניים על הגב למשך 48 שעות".
"יש רשימה של משמרים וחומרים סינתטיים שנמצאים במגבונים שהם לא בריאים באופן כללי, וגם יש אנשים שרגישים אליהם", מסבירה ענבל בלך, קוסמטיקאית מסלון יפו – אסתטיקה לגוף ולנפש. "בחלק מהמגבונים הטבעיים אין את החומרים האלה, אבל זה שמשהו טבעי לא אומר שהוא היפואלרגני, וזה שמשהו הוא היפואלרגני לא אומר שלא משתמשים בו בחומרים לא מסוכנים, אלא בחומרים ממשפחת כימיקלים קצת שונה. מגבונים לחים זה לא דבר בריא. זה פונקציונלי, אבל זה לא טוב, במיוחד לטוסיק ולפה, לא של תינוק ולא של מבוגר. קשה מאוד להמנע מהשימוש בהם, אבל אני מציעה כחלופה, כמה שיותר לשטוף תחת מים, ולייבש טוב, ויש גם את טריק הסבתות של צמר גפן רטוב".