לא הולך, אבל רוקד
הכוכב הגדול של השבוע האחרון בתחום הגנגנאם הוא בן שבעה חודשים. הוא אמנם עוד לא יודע ללכת, אבל זה ממש לא עוצר אותו מלרקוד במקום, ולחקות במדוייק את תנועת הרכיבה המפורסמת מהסרטון. הגולשים משתוללים מהתינוק העליז הזה, ואומרים: "הנה הרגע בו ההורה מבין שהתינוק שלו יודע לרקוד יותר טוב ממנו".
אחים לגנגנאם
הפעם אלו אח גדול ואחותו הקטנה, בני שנתיים ושנה, שלקחו את אהבתם לגנגנאם סטייל רחוק והצטיידו בתחפושות של PSY ו'סקסי ליידי', ובמקרה זה, כפי שרשום 'סקסי בייבי'. גולש שנון אחד הציע לקרוא לסרטון 'פמפרס סטייל', וגולשים אחרים התחננו בפני ההורים שישימו כמה בגדים על הילדה.
טוב נגד סרבני אוכל
האהבה לגנגנאם לא תמיד נמדדת בריקודים. בסרטון שלפנינו לשיר יש יכולות מהלכות קסם ואף תזונתיות: תינוק לונדוני בן עשרה חודשים בשם בנג'מין, המסרב בתוקף לשידולי אביו לאכול מחית ירקות, מתחיל לאכול בתיאבון כמהופנט, כשהשיר הקוראני עולה על מסך המחשב הניצב לפניו. ברגע שהאב מכבה את הסרטון וחוזר לשידוליו, שוב חוזרים הבכי, הסרבנות והעצבים.
מתעלה על המקור
אם כל העולם השתולל מהגנגנאם הזה, אפשר רק לדמיין מה הלך בקוריאה בחודשים לאחר פריצת השיר שהפך לנצפה ביותר בהיסטוריה של יוטיוב. בקטע מתוך תכנית טלוויזיה מקומית, ניתן לראות ילד שרוקד את הריקוד טוב יותר מהמקור ומטריף את הקהל, מה שמוכיח שגם אם אתה קטן, ואפילו אם חסרות לך בפה כמה שיניים, אתה עדיין יכול להיות כוכב.
גרסת הפרודיה ההורית
גנגנאם הוא למעשה המקבילה הקוריאנית לבברלי הילס, ולכן קבוצת אמהות ואבות מלוס אנג'לס, הנפגשים בבקרים עם פעוטותיהם החליטו ליצור קליפ מחווה לשיר. זה מתחיל כשכולם שרים את 'על הקיר טיפס לו עכביש קטן', ואז אמא אחת מבקשת שישירו את השיר הזה 'שמשגע את כל התינוקות'. נראה שגם ההורים קצת איבדו את זה בדרך, בעיקר האמהות הלוהטות, אבל ניכר שכולם מאוד נהנו מהתהליך.
"הילד מרגיש את האווירה החיובית שבשיר"
אז מה יש בשיר הזה שכל כך מתחבב על תינוקות ופעוטות? "השלב ההתפתחותי בו נמצאים התינוקות הללו הוא השלב הראשון. הלמידה בשלב זה היא אינה שפתית ועוברת בעיקר דרך החושים". הסביר לנו בעבר דני עמית, פסיכולוג ילדים ומשפחה, כשנשאל על השפעת הלהיט הקוריאני על פעוטות. "כלומר ילד בגיל הזה לומד דרך מעטפת הגוף שלו המכילה את החושים הוא אינו מבין את התוכן המילולי של העולם, אך כן מצליח להתרשם מתנועה ואינטונציה".
עמית הבהיר כי מעבר להתרשמות מהעולם הילד גם סופג את האווירה הכללית ומנתח אותה. "כששרים ורוקדים אז בדרך כלל האווירה חיובית והילד יכול להרגיש את זה, המוסיקה מאפשרת להם להרגיש שהם שותפים לאווירה ותורמים לה. אני פחות חושב שמשנה סגנון המוזיקה אלא מה שהוא מציג ובמקרה הזה שיר פופ קצבי עם ריקודים ואנרגיות גבוהות שכנראה יגרמו להורים לחייך ובעקבות כך גם הילד יחייך".
עמית ממליץ מאוד לכלל ההורים לילדים בגילאים האלו להשמיע לילדיהם מוזיקה. "צלילים ותנועה הם דברים שמאוד מתאימים לשלב ההתפתחותי הנ"ל ואף משפרים את ההתפתחות".