במשך דורות על גבי דורות גדלו ילדים על אותם סיפורי אגדות. לא משנה היכן בעולם ובאיזו תקופה, הכירו כולם את שלגיה, סינדרלה, כיפה אדומה ועוד כוכבים וכוכבות רבים שזכו לרייטינג גבוה יותר משל דורה ויובל המבולבל גם יחד. מחקר חדש ומפתיע שנערך בבריטניה מגלה שהמניה של יצרי דמיונם של האחים גרים והאנס כריסטיאן אנדרסן יורדת במהירות, ושבאחד מתוך חמישה בתים כבר לא מספרים את הסיפורים הללו בכלל, משום שההורים חשים שהם מפחידים וקודרים מדי.
"הורים צריכים לסגל את הילד למציאות"
את הסיפור על רפונזל (פעמונית) כמחצית מההורים כבר מסרבים לקרוא, מאחר שהוא עוסק בחטיפה, גם הסיפור כיפה אדומה בעייתי בגלל טריפת הסבתא שנראית להורים מאיימת מדי, ושליש מההורים שכן סיפרו את הסיפור דיווחו שהוא הותיר את הילדים בדמעות. הספר זהבה ושלושת הדובים נשאר בהרבה מהבתים על המדף כי הורים מאמינים שהוא מעודד גניבה ופריצה לבתים זרים. האגדות האחרות גם הן סובלות מנידוי, כאשר 52 אחוזים מההורים חשים שהסיפור על סינדרלה כבר מיושן ושוביניסטי, ורבים חשים אי נוחות לספר על הגמדים של שלגיה.
מתוך 2,000 זוגות ההורים שהשתתפו במחקר שנערך על ידי ערוץ טלוויזיה בריטי לילדים בשם WATCH, כרבע הצהירו שלפני גיל חמש לא יקראו לילדיהם את האגדות הקלאסיות הללו, וזאת בעיקר מאחר שהתכנים עשויים לעורר בילדים שאלות מורכבות וקשות שעליהן עוד אינם מוכנים לענות. את מקומם של ספרי האגדות תופסים ספרים בעלי תמות עדינות יותר. "כמבוגרים, האגדות הללו נראות לנו תמימות למדי ובלתי מזיקות", אומר סטיב הורנסי, מנהל ערוץ הטלוויזיה. "אך אנו שוכחים כיצד פועל דמיונו של ילד קטן, שעובד שעות נוספות ועשוי לקחת את הדברים באופן מילולי למדי ולדמיין לו תמונות קשות".
"כדאי לזכור שהתפקיד של ההורים הוא לסגל את הילד למציאות, ולא לסגל את המציאות אל הילד", אומר גדי רוזן, מאמן משפחתי, זוגי ואישי. "הורים עם כוונות טובות שרוצים עולם מושלם יגדלו ילדים שיום אחד יחטפו שוק. סודות סופם להתגלות וככל שעובר יותר זמן עד רגע הגילוי, התוצאה קשה יותר. אין ברירה אלא לפגוש את המציאות. כשהכלב הולך לאיבוד, חלק מההורים יספרו שהוא הלך לבקר אצל חברים כדי לחסוך מילדיהם כאב שנראה להם מיותר, אבל הפרידה היא חלק חשוב מהחיים. כשנפגשים בדברים שמעוררים אצל הילד פחד, ואפילו בכי, חשוב לתמוך בו רגשית. חשוב לחבק, להיות נוכחים, להזכיר שאוהבים. הצורך של הילד הוא שירגיעו אותו. הפחד בא מהבטן, לא מהראש. מאוד חשוב לדעת מי הילד, ומה הוא מסוגל להכיל.
"היום נחשפים להכל בגיל צעיר מאוד, אבל אני הייתי ממליץ לחכות עם דברים שמכילים תכנים של מוות עד גיל שש או שבע, כשיכולת ההבנה של ילדים משתנה. סביבות גיל חמש מהווה את שיא החרדות והפחדים בילדים ולא כדאי לנו לחשוף אותם לתכנים מפחידים שעשויים ליצור נזקים. היום יש כזה שפע של תוכן לילדים שהייתי מחכה עם חלק מהדברים. לא יקרה כלום".
לפניכם רשימה של האגדות שירדו מגדולתן, והקושי של ההורים איתן לפי הסקר:
1. עמי ותמי – הורים חוששים שסיפור החטיפה יערער את תחושת הביטחון של הילדים.
2. ג'ק ואפון הפלא – ההורים חשים שהוא לא מספיק ריאליסטי.
3. כיפה אדומה – ההורים חושבים שהזאב אוכל את סבתה של כיפה אדומה מאיים מדי.
4. שלגיה – יתומה, והמונח 'גמדים' נחשב כיום לא מקובל.
5. סינדרלה – ההורים רואים בכך שהיא זאת שעושה את כל עבודות הבית כמסר שובינסטי.
6. זהבה ושלושת הדובים – מעשה הפריצה מעביר מסר מסוכן לילדים.