"תספרו לילדים על הילדות"
החוקרים, מאוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, ארה"ב, יצרו מחקר שונה ממחקרי העבר בכך שבמקום לבחון ולראיין מבוגרים, הם החליטו לעבוד עם ילדים. "תיעדנו זכרונות של ילדים, ואז עקבנו אחריהם ובדקנו מתי הם שכחו ואיבדו את הזכרונות האלה", מסבירה החוקרת פטרישה באוור, פסיכולוגית. "למעשה יצרנו את התיעוד הראשון של אמנזיית ילדות".
83 ילדים השתתפו במחקר, שפורסם בכתב העת המקצועי 'מגזין הזיכרון', והתחילו בגיל 3. החוקרים שאלו את הורי הילדים על שישה מאורעות שונים ומשמעותיים, כמו נסיעה לגן החיות ויום הולדת, אירועים שהתרחשו חצי שנה לפני התשאול. החוקרים שמו לב שכאשר ההורים גירו את הילדים לקחת פיקוד בתיאור החוויה, הם הצליחו לשלוף זכרונות עמוקים ועשירים יותר. החוקרים חילקו את הילדים לחמש קבוצות, ושבו לפגוש אותם בגילאים שונים: 5, 6, 7, 8, 9.
המחקר מצא כי הילדים שאותם פגשו בגיל 5 ,6 ו-7 הצליחו לשחזר 63-72 אחוזים מהמאורעות שעליהם רואיינו בגיל 3, בעוד קבוצת הילדים בני ה-8 ו-9, הצליחה לשחזר רק 35 אחוזים מהמידע. מצד שני, איכות המידע היתה טובה יותר אצל הילדים הגדולים. "בני ה-5-7 זכרו הרבה יותר, אבל הנרטיב שלהם היה מבולבל", אומרת באואר. "ככל שהילדים גדלו, הם אמנם זכרו פחות מאורעות, אבל את מה שהם כן זכרו, הם זכרו ביותר פרטים ובאופן יותר מאורגן. ההבנה כיצד זיכרון אוטוביוגרפי מתפתח היא קריטית להבנה של עצמנו ומי אנו כאנשים בוגרים. עכשיו כשהצלחנו לתעד את האמנזיה של הילדות, אנו מקווים להתחיל להבין באיזה גיל רוכש האדם את מערכת הזכרונות הבוגרת שלו, שכרגע הטווח שמדובר עליו הוא בין גיל תשע ל-18".
"זכרון של ילד זה דבר מוזר, ויכול להיות מתסכל לפעמים", אומרת המטפלת מיכל בורבה. "אנו רואים הרבה הורים שמתגאים בכך שבן השנתיים שלהם למד ספרים שלמים בעל-פה, ואז שנה אחר כך לא נשאר מהיכולת הזו דבר, וההורים חשים שעבדו קשה לחינם. אותו הדבר נכון לגבי הצגות יקרות שהולכים אליהן עם הילד, או מסיבות יום הולדת מפוארות. חייבים לזכור שהילד אמנם מאבד את רוב המידע הזה, אבל לא את כולו, ושמה שנשאר, אם באמת היה מדובר בחוויה חיובית ונעימה, היא משענת חזקה. חוויות טובות, משמחות, שמלכדות את המשפחה, נשארות עם הילד רגשית, גם אם רוב הפרטים הולכים לאיבוד, וזה מה שחשוב.
"בימינו יש מצלמות, והורים שחוששים שילדיהם ישכחו צריכים פשוט לחזור שוב ושוב אל אלבום התמונות ולספר מתוכו סיפורים. ילדים משתגעים על זה, ותמיד ישמחו לשמוע סיפורים על עצמם. יש הורים שחוששים שהילד ישכח דמויות שהיו משמעותיות בחייו, למשל, ובמקרה כזה תמונות, סרטונים וסיפורים ישאירו את הזיכרון חי".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?