כמעט כל ילד עובר את השלב בו הוא לא מוכן ללכת לשום מקום בלי חפץ מסויים שיקר לו. בין אם מדובר בחיתול בד, בבובה רכה או בצעצוע מיוחד, כמעט כל הורה ימצא את עצמו, לפחות פעם אחת, בסיטואציה בה הוא מתרוצץ בכל רחבי הבית בעיניים לטושות וציפורניים שלופות, הופך כריות ומתכופף תחת ספות בחיפוש נואש אחר אותו חפץ איקוני, שמשמעותי לילדו יותר מהסבתא שלו, ובלעדיו הוא לא מסוגל להירגע ולהירדם. באנגלית זה נקרא "חפץ נחמה", או "שמיכת ביטחון", ובעברית: "חפץ מעבר". לאותם חפצים חשיבות גדולה בהתפתחות הרגשית, ולפעמים גם המנטלית של ילדים.
ל-70 אחוז מהילדים יש חפץ מעבר
המונח "אובייקט מעבר" הוטבע במקור על ידי פסיכיאטר הילדים הבריטי דונלד ויניקוט, שהסביר כי הוא מסייע לתינוק להיפרד מאמו, והאובייקט מסמל את האם הנעדרת כשהיא אינה בסביבה. התינוק, שמתחיל להבין שהאם אינה חלק ממנו לקראת גיל שנה, חש תסכול וחרדה עקב הפיכתו לישות נפרדת, ואז הוא מאמץ חפץ כלשהו שמסמל עבורו את נוכחותה המרגיעה של האם. על החפץ ישליך התינוק את הרגשות שיש לו כלפי האם.
לפי מחקרים שנערכו בנושא, כמעט 70 אחוזים מהילדים משתמשים בחפץ מעבר. לאלה שלא, יש דרכים אחרות להרגיע את עצמם, כמו מציצת אצבע או התנדנדות אחורה וקדימה. רוב התינוקות יאמצו את חפץ המעבר בין גיל 4 חודשים לשנה, וייפרדו ממנו בגילאי הגן.
יש ילדים שמעניקים לאובייקט המעבר שלהם שמות, חולקים איתו חוויות ומספרים לו סיפורים, ועל פי ויניקוט, לעולם החצי מדומיין שמקיים הילד עם האובייקט, אותו כינה "מרחב פוטנציאלי", יש משמעות רבה בהתפתחות הילד, בביטויו העצמי, ביצירתיות שלו וגם בבריאותו הנפשית. על פי דבריו, המרחב הפוטנציאלי ממשיך להתקיים בילד גם כשהוא גדל והופך למבוגר, ואנשים שאין להם מרחב מפונטז כזה הם נוקשים יותר, מקובעים, ומתקשים להזדהות עם אחרים.
"לא לדחוף סתם חפץ מעבר"
"לפי גישתי, אם יש משהו שעושה לילד טוב, מעצים אותו ומקל עליו, אין סיבה לא לאפשר לו אותו", אומרת סיגל מיכאלי, מלוות הורים ומחברת הספר 'הסוד בגידול קטנטנים'. "מצד שני, אני לא בעד לתת לזה יותר מדי מקום. יש הורים שדוחפים לילדיהם חפץ מעבר, שקונים אותו עוד לפני הלידה ומציעים אותו לפני כל יציאה מהבית. אם הילד לא ביקש את החפץ לפני שהלך לגן, למשל, כנראה שאינו זקוק לו שם. אם כן ביקש, אני בעד לאפשר לו. זה כמו שחלקנו אוהבים להביא מהבית בקבוק מים מינרליים פרטי לעבודה, למרות שיש בעבודה מים. זה נותן לנו תחושה טובה. אני כן ממליצה לתאם את עניין חפצי המעבר עם הגננת, שתאפשר לילד לבלות עם החפץ כמה שהוא צריך ורוצה, ושלא תיקח לו אותו ותניח בצד בתחילת היום".
חפצי המעבר הפופולריים ביותר הם שמיכות, כריות, בובות, דובונים וחיתולי בד. דברים רכים שנעים לילד להתכרבל איתם. גם מוצץ יכול להפוך במקרים מסויימים לחפץ מעבר, ועוד חפצים שנמצאים הרבה בסביבתו.
אם הילד עוד לא בחר בעצמו את החפץ שלו, אפשר לעזור לו, ולעשות לעצמכם את החיים יותר קלים. הנה כמה טיפים בנושא:
1. כדי שתינוק 'יינעל' על חפץ מסויים, השתדלו להציג אותו בפניו בשעות של הירגעות נעימה, על מנת שיקשר את אותו החפץ עם ביטחון וחוויה חיובית.
2. כדאי לבחור חפץ שקל יהיה לשחזר, במידה והוא נשכח, נפגם או הולך לאיבוד. חיתול בד הוא קלאסי מהבחינה הזאת, אך אפשר גם לקנות שתיים או שלוש בובות מאותו הסוג ולאכסן את הכפילים בארון גבוה, רחוק מעיני הילד, ליום גשום. השתדלו לא לקנות משהו יקר או חד פעמי. יש היום בשוק המון מוצרים שמיועדים להיות חפצי מעבר, בדרך כלל מדובר בראש של בובה, שבמקום גוף מוצמד לו חיתול בד. כל אלה מקסימים, אך אם אתם מחליטים להכניס אותם לחייכם, דאגו לכפילים מראש, כי לכו תדעו אם בעוד שנה או שנתיים תוכלו להשיג את אותה בובת בוטיק מיוחדת.
3. כדאי שתבחרו בחפץ שאינו גדול מדי, כי בעתיד, סביר שתגיע תקופה בה ישרוך אחריו הילד את החפץ לכל מקום אליו ילך.
4. אל תעיזו לכבס את חפץ המעבר ללא רשותו של הילד. הריח המוכר של האובייקט הוא אחד הדברים החשובים ביותר שבו. אם החפץ נעלם, ויש צורך לשלוף חפץ חלופי, מומחים ממליצים לאם לישון עם החפץ, כך יהיה לו את הריח שלה, מה שיכול להרגיע את הילד.
5. חפץ המעבר נחוץ ביותר לילדים כשהם חרדים, כועסים וכאשר הם מגיעים למקום לא מוכר וחשים מאויימים. ודאו שיהיה זמין במידה וירצה בו הילד, במצבים אלה.
6. הורים רבים פוחדים שילדיהם יהפכו תלותיים יתר על המידה בחפץ המעבר שלהם. כל המומחים בנושא מסכימים פה אחד שאין ממה לחשוש: רוב הילדים ידעו בעצמם מתי הם לא זקוקים יותר לחפץ, וייפטרו ממנו, וכדאי לתת לילד להחליט בעצמו עד מתי הוא זקוק לחפץ, ולא להפריד אותו ממנו בכח. במקרה והילד מגיע לגיל בית ספר ועדיין חש חוסר ביטחון ולא רוצה להיפרד מהחפץ, רצוי ללכת לייעוץ מקצועי, מאחר שמדובר במצוקה רגשית שיש להתייחס אליה.
7. חשוב לדעת שרוב הגנים מאפשרים שהילד יביא איתו את חפץ המעבר, כל עוד הוא אינו ייחודי, ואם יקרה לו משהו זה לא יהיה אסון.
סרט: האושר הוא שמיכה חמה
נושא חפץ המעבר אף פעם לא מפסיק להעסיק הורים וילדים מסביב לגלובוס, והוכחה לכך אפשר למצוא בסרט "האושר הוא שמיכה חמה, צ'ארלי בראון", סרט שיצא השנה מבית היוצר של חבורת 'פינאטס' ו'סנופי', צייר הקומיקס צ'ארלס שולץ ז"ל. שולץ הוא גם היוצר של הדמות המקסימה ליינוס, ילד שמסתובב תמיד עם השמיכה הכחולה שלו. בסרט החדש מחליטים צ'ארלי בראון ויתר החברים של ליינוס שהוא כבר לא תינוק, ושהגיע הזמן לגדול ולהיפרד מהשמיכה. ליינוס נאלץ להתמודד עם העניין, ולהסביר, לעצמו ולחבריו, שהשמיכה גורמת לו לאושר, ומה שעושה אותך מאושר לא יכול להיות כל כך נורא.