הפעוט התחיל לדבר, וכולם עומדים סביבו נרגשים, מחכים למוצא פיו: "אור", "אמא", "אבא". הסבתא מתעלפת מהפנינים שיוצאות מהפה חסר השיניים, ואתם מאושרים עד הגג. הכל טוב ויפה עד שפתאום מגיעה לאיזור איזו ציפור לחשנית בדמותה של חברה טובה או דודה מעודכנת, ואומרת: "מה, אתם מלמדים אותו רק עברית? איזה בזבוז! המח שלו עכשיו כמו ספוג! זאת תקופה שלא תחזור בחיים, וזה מעולה להתפתחות!". פתאום כל ה"אור" כבה, הילד נראה קצת פחות חכם, ואתם נמלאים רגשות אשמה ותהיות.
עד גיל 7
"המהלך הטבעי והפלאי של רכישת השפה המדוברת על ידי ילדים רכים, ממחיש את כושר הלמידה שקיים בגיל הרך. ילדים קטנים מסוגלים לקלוט מספר שפות בו זמנית, כשרון ההולך ונחלש לקראת התקופה בה נהוג להתחיל ללמד שפה שנייה - סביב גיל 7", אומרת רונית מאור, מייסדת וכותבת תכנית ג'ימבוליש המפעילה חוגי אנגלית בגני ילדים. "הרבה הורים הבינו כי חשיפה מוקדמת לשפה שנייה הופכת את רכישתה בשלב מאוחר יותר קלה יותר ושואפים כי הילד שלהם ישלוט בשתי שפות מהר ככל האפשר על מנת לתת לו יתרון בנושא בשלב מאוחר יותר.
"למרות הטרנד ההולך ומתפשט עדיין יש הורים התוהים לגבי המקום והצורך לחשוף את ילדם לשפה שנייה בטרם רכשו את שפת אימם. מחקרים הוכיחו שלימודי אנגלית או כל שפה שנייה בגיל צעיר משפרת לאין ערוך את הסיכויים של אותם ילדים לשליטה טובה יותר בשפה זו מבחינת שטף הדיבור ומבטא נכון ורהוט. היתרון של קבלת זווית ראייה חדשה והתנסות בשפה אחרת הינה מתנה נפלאה לילד. למעשה, כל המחקרים מוכיחים כי לילד יש רק רווח מחשיפה לשפה שנייה בגיל צעיר".
עיכוב בדיבור? בסוף זה ישתלם
החשש העיקרי של מרבית ההורים כשהם שוקלים חשיפה לשפה נוספת בגיל הרך, הוא ששפה נוספת תבלבל את העברית של הילד, שמראש עוד אינה יושבת על בסיס יציב. יש אמת בחשש הזה, שכן ילדים שחיים בבתים הדוברים שתיים ואפילו שלוש שפות, נוטים לדבר בערבובייה של שפות בתוך משפט, אך על פי מחקרים שנעשו בנושא, מדובר בשלב שעובר לקראת גיל שלוש, כשהילדים עוברים לשלב שפתי מתקדם יותר.
"אין מדובר בבלבול, אלא להיפך", אומרת בנושא הפסיכולוגית פרופסור אלן ביאליסטוק, מומחית בתחום. "הילדים משלבים בין השפות כדי להפגין את כשרונם ואת הידע המיוחד שלהם. הם מראים לסביבה עד כמה הם חכמים, ומנצלים את היתרון של כל מה שהם יודעים על מנת לתקשר".
גם המומחים העולמיים להתפתחות שפתית, פרופסור קנדל קינג ופרופסור אליסון מק'קי, שחקרו היטב את הנושא, תמימי דעים לגבי יתרונותיה של שפה נוספת להתפתחות הילד. "אחת הסברות הנפוצות המוטעות היא שחשיפה לשתי שפות מובילה לעיכוב לשוני בדיבור. ילדים מתחילים לדבר את מילותיהם הראשונות בין גיל 8 ל-16 חודשים, שזהו טווח מאוד רחב, וחשיפה לשתי שפות או אפילו יותר אינה מעכבת נקודה זו. אין שום עדות מדעית ששמיעה של שתיים או אפילו שלוש שפות יוצרת עיכוב בתחילת הדיבור, ובממוצע, ילדים חד לשוניים ודו לשוניים מתחילים לדבר בערך באותו הזמן".
חשוב לציין שילדים דו לשוניים וחד לשוניים אכן רוכשים את אותה כמות של מילים, רק שאצל הדו לשוניים, הכמות תתחלק בין שתי השפות, ובכך יצטמצם אוצר המילים הייחודי לכל שפה. הפער הזה באוצר המילים בכל שפה יעלם בסביבות גיל 4-5, אז יעקפו הילדים הדו-לשוניים את החד-לשוניים, וירחיבו את אוצר המילים שלהם בשתי השפות.
לא רק דורה: דרכים ללימוד שפה שנייה
ישנן היום לא מעט דרכים ללמוד שפה. יש הורים שמחליטים, מסיבה ביוגרפית או אחרת, לדבר עם הילד רק בשפה מסויימת, יש הורים ששוכרים מטפלת דוברת שפה זרה ודורשים שתדבר עם הילד רק בשפתה, יש סרטי ד.וי.די, דיסקים לשמיעה, חוגים בגן או אחרי הגן ללימוד אנגלית שנחשבת היום לשפה המועילה ביותר לרכישה, יש תוכנות מחשב, ספרים ואינספור המצאות שמבטיחות להפוך את הבייבי לדו לשוני. הנה עוד כמה הצעות קלות ליישום, שיכולות להעניק לילד יתרון שפתי:
- תנו לילד לשמוע מוזיקה באנגלית. מוזיקה היא דרך בדוקה ומהנה להטמעת הצלילים של השפה. במקרים רבים, אם בוחרים בדיסק ילדים אנגלי או אמריקני עם שירים קלאסיים, הילד יכיר את מרבית השירים מתרגומם העברי, וכלל לא יהיה צורך לתרגם לו אותם.
- במקום לתת לילד לצפות בסרטים מדובבים לעברית, שימו לו סרטים של דיסני או אחרים בשפת המקור. תופתעו לגלות שכלל לא מטריד אותו שאינו מבין את כל המילים שבפי הגיבורים. בזמן שהוא יהנה מהסרט, הוא יקלוט מילים רבות.
- "מגלים עם דורה" ו"רינת ויויו בארץ האנגלית" הן רק שתי דוגמאות לתוכניות שמשלבות בהן מילים באנגלית. גם לשפות אחרות אפשר לחשוף את הילדים בקלות דרך האינטרנט.
- מחקרים מראים שילד שנמצא בפעילות קולט טוב יותר, לכן שילוב של ריקוד עם מוזיקה באנגלית יכולה להיות דרך מהנה וטובה ללמוד.
- נסיעה לחו"ל היא הזדמנות מצויינת ללמד ילדים שפה. זכרו לחזור שוב ושוב על שמותיהם של הדברים, ועודדו את הילדים לומר את שמות העצמים בקול, ובפני אנשים מקומיים. החוויות החדשות יחרטו את המילים היטב בזכרונם של הילדים.
- נסו להטמיע את המילים הזרות דרך משחק. למשל: "מי יכול למצוא משהו בצבע RED?" או "מי יותר BIG, אמא או אבא?".
- אם יש בסביבתכם ילדים דוברי שפות זרות, נסו לפגוש אותם באופן קבוע ולהלהיב את ילדכם אל מול האפשרות שידבר גם הוא ככה.
- אם יש לכם חברים קרובי משפחה דוברי השפה האחרת מעבר לים, תוכלו לקבוע איתם פגישה בסקייפ, עם הילד, ובכל פעם להתאמן לקראת הפגישה עם מילים חדשות להשוויץ בהן.
>> מה דעתכם בנושא: בעד או נגד? טקבקו לנו