מה הייתם אומרים אם הייתם שומעים שהגננת בגן של הילד שלכם החליטה על דעת עצמה בוקר אחד להוציא מהשטח את כל הצעצועים, ואם לא די בכך, להחליף אותם בקרטונים וחומרי אריזה בלבד? זה מה שקרה בגן אחד באוהיו, ארה"ב, שם החליט הגנן המסור פיטר קייזר לנקות את השטח ולנסות גישה מעט אחרת. החששות של ההורים, וגם של הגנן עצמו, שהילדים יגיבו לשינוי בצורה קשה התבדו מיד. במקום זה התגלתה המון יצירתיות, שימוש מוגבר בדמיון, שמחה רבה וביטחון חדש בילדים שבעבר נחבאו אל הכלים.
"כל ילד יראה משהו אחר בקופסת קרטון"
"נדהמנו לגלות שהילדים כלל לא ביקשו את הצעצועים האהובים שלהם", מספר קייזר. "הם מיד החלו לחקור את החומרים החדשים, ועבדו בצוות כדי לבנות מגוון יצירות שהמציאו לבד וסביבות דמיוניות. הם יצרו איגלו, סירת פירטים, חללית, בית מלון והרבה בתים ומטבחים".
חוץ מסביבות משחק מדומיינות, יצרו הילדים גם משחקים בתוצרת עצמית: משחקי קליעה, מסלולים לגולות וכלי נגינה שונים. "ביליתי שנים רבות כגנן עם אותם חומרים סביבי, וגיליתי שרבים מהדברים מכתיבים לנו את העיסוק. רציתי לחלץ מהילדים יותר דמיון ויצירתיות. טלפון צעצוע למשל, תמיד יראה כמו טלפון צעצוע לרוב הילדים. כך גם קופה רושמת, רכבת ומטבח. כששואלים ילדים מה הם רואים בקופסת קרטון, כל אחד יראה משהו אחר".
קייזר מתכוון להמשיך עם ניסוי הקרטונים שלו עד שהילדים, בני 3-5, יפסיקו להביע עניין בחקר החומרים. "בינתיים התלמידים עוד עסוקים ומרותקים מהאפשרויות השונות. מעבר לזה, קרה דבר מעניין: הרבה מהילדים הביישנים בגן יצאו מהקליפה, והתחילו להראות מנהיגות, וילדים שהיו להם קשיי היפרדות בבוקר נפרדים ביתר קלות".
עדויות אלה, די היה בהן על מנת לשכנע את ההורים הסקפטיים יותר בכדאיות הפרוייקט. "הורים כיום מסתכלים על הגן כמו על הכנה לבית ספר, וקשה להם לראות את ילדיהם משחקים 'בזבל' ולא לומדים עם חומרים רגילים ומסודרים", מסבירה אליסון גופניק, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ברקלי התומכת בפרוייקט. "זה די מגוחך מאחר שמחקרים מראים שוב ושוב שחקר מסוג כזה ומשחק בדמיון הם כלי לימודי עוצמתי מאוד. משחק בדמיון מאפשר לטפח את יכולותיו של ילד לדמיין אפשרויות שונות, דבר חשוב עבור משימות מחשבתיות מורכבות. היכולת לדמיין אפשרויות שלא ניצבות מול העיניים היא חשובה להמון תחומים. כמובן שלא ניתן ללמד רק בעזרת קרטונים, אבל הניסוי הזה מזכיר לנו את כוחה של הפשטות".
"זה מכריח את הילדים לתקשר יותר"
"הניסוי הזה מאוד מוצלח בעיניי מכיוון שהוא מאפשר לילדים להשתחרר מהרבה תפיסות מוקדמות", אומרת הדס מימון, יועצת התפתחותית. "הוא נותן להם למצוא את עצמם בתוך החומר, וגם מלמד אותם לשאת ולתת עם חבריהם בנוגע לחזיון הדמיוני שלהם. אין הסכמה מראש לגבי הדבר שבו משחקים, החומר המופשט מכריח את הילדים לתקשר יותר ולעבוד בשיתוף פעולה, להחליף רעיונות. גם אם העניין יוצר ביניהם מריבות ואי הסכמה, מה שאני משוכנעת שקורה לא פעם, לא מדובר בדבר רע, כי כך לומדים עוד לקח חשוב בפתרון בעיות ופשרה.
"לאורך זמן, אני בטוחה שהמשחק המופשט לא יספק, ויהיה צורך באמצעים לימודיים שונים המלמדים עוד דברים, גם תכנים 'אמיתיים' קונקרטיים, בהתאם לתוכנית הלימודים בגן, אך תמיד יש מקום לשלב בנוף הגן קוביות עץ חלקות וגדולות למשל, אשר ניתן בעזרתן ליצור סביבות משחק דינמיות".