שינוי גדול מתחולל בתקופה האחרונה בתחום גילוי האוטיזם בילדים. בעבר מדובר היה בתופעה קשה מאוד לאבחון, אך המדע והקדמה מביאים לכך שכנראה שבעתיד הלא רחוק כל אחד יוכל לאבחן את ילדו הפעוט בעזרת בדיקת אי.אי.ג'י (EEG) לא יקרה וחד משמעית. הניסוי בטכנולוגיה החדישה של אוניברסיטת בוסטון מצא דיוק של 90 אחוזים בזיהוי הילדים הסובלים מאוטיזם, וזוהי חדשה מסעירה בהחלט מאחר שככל שהגילוי והטיפול מוקדמים יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה לשפר את מצבו של הילד.
קיצור תהליך האבחון
המחקר, בו נבדקו מוחותיהם של למעלה מאלף ילדים בגילאי שנתיים עד 12, התפרסם השבוע בכתב העת הרפואי המוביל BMC MEDICINE, ובראשו עומד ממציא הטכנולוגיה, ד"ר פרנק דאפי, רופא בכיר בבית החולים לילדים של בוסטון. הטכנולוגיה אינה שונה בהרבה מטכנולוגיות אחרות שנוסו בשנים האחרונות, ומחפשת חולשות בחיווט שבין איזורי המח השונים. הבדיקה דומה לבדיקה אותה עורכים על מנת לגלות אפילפסיה, והיא פשוטה לביצוע. על פי צוות החוקרים, ניתן יהיה ליישם אותה גם בארצות עולם שלישי, וללא צוות המתמחה בנושא.
"האמנתי שמוכרחה להיות דרך פשוטה יותר לאבחון מזו הקיימת, שלא כוללת סוללת מומחים, פסיכולוגים ויועצים, ומוצאת תשובה מדעית לפני גיל חמש וחצי, שהוא הגיל הממוצע לאבחון כיום", מסביר ד"ר דאפי, רופא ומהנדס. "התבססתי על הסימפטומים השגורים באוטיזם, וחיפשתי כיצד מוצאים את הפעילות הזאת בתמונת המח".
בעבר נעשו ניסויים דומים, אפילו פה בישראל, בעזרת מכשיר ה-MRI, אך ד"ר דאפי החליט ליצור בדיקה שיושבת על הפלטפורמה הזולה והנגישה יותר של בדיקת האי.אי.ג'י, וחיבר אלקטרודות אל הקרקפת על מנת למדוד את הפעילות המוחית. התגלית היתה ברורה כשמש: ישנו הבדל ניכר בין מח אוטיסטי ומח ללא התופעה, בעיקר בקשרים בין החלקים השונים של המח. ההבדלים הכי גדולים היו בחולשה בחיווט אל האיזורים המוחיים המילוליים.
"זה נראה כמעט לא הגיוני לקוות למצוא את התבניות הללו בעזרת טכנולוגיה שקיימת משנות השלושים של המאה הקודמת, ואפילו אני הופתעתי מכך. הסיבה לכך שלא נערכו עד היום מחקרים גדולים על ילדים בעזרת אי.אי.ג'י היתה שהם לא מגיבים טוב לאלקטרודות ומתקשים לשתף פעולה. אנו פיתחנו שיטות מדעיות שונות להשגת תוצאות מדוייקות מהם ונתנו להם הרבה הפסקות". ד"ר דאפי עוד לא סיים את מחקרו, וכעת מברר האם המערכת שלו מסוגלת לאבחן גם את הסוגים הקלים יותר של אוטיזם, כמו תסמונת אספרגר, שנמצאת בקצה הקשת האוטיסטית, ומאחר שהיא כה קשה לאבחון, אבחנה סופית שלה מתבצעת בגיל 11 בממוצע.
באגודות האוטיזם הרשמיות מתייחסים אל החדשות המרעישות בזהירות אך בשמחה. "אנו מברכים על כל מחקר שנעשה בתחום", אומרת קרוליין הטרסלי, מאגודת האוטיזם האמריקנית הלאומית. "משפחות רבות מתוסכלות ממחסור בחד משמעיות של הרופאים, ומתהליך שמתמשך על פני שנים. למרות שאנו מחכים לראות עוד מחקרים ועדויות, מדובר בדבר שיכול לשפר את איכות חייהם של המונים, וכל דבר שיתמוך במשפחות ובסובלים מאוטיזם הוא מבורך".
"האי.אי.ג'י היא טכנולוגיה שקיימת המון שנים, אבל יש הבדל בין סתם לדגום בדיקות באמצעותה לבין לעשות לה עיבודים מיוחדים. החוקרים האלה ביצעו באמצעותה עיבוד שלפיו ניתן להחליט אם מישהו שייך לקבוצת האוטיזם או לא", אומרת ענת ברנע, נוירופיזיולוגית, מומחית ל-EEG ונוירופידבק, מנהלת מכון ביוקשב המשלב טכניקות מתקדמות ולא פולשניות לאבחון, טיפול ושיפור מיומנויות קוגניטיביות. "אני עובדת עם אי.אי.ג'י ובודקת את הקשר בין האיזורים במח, אבל אנחנו לא מאבחנים אוטיזם אלא עוסקים בטיפול בעזרת נוירופידבק. זה בהחלט מתקבל על הדעת, ומדובר בתופעה ידועה. יש כל מיני תסמונות פסיכיאטריות המתאפיינות בקונקטיביות נמוכה או גבוהה מהנורמה, וניתן להבחין בכך בעזרת אי.אי.ג'י".