קשיי הסתגלות, מחסור בתשומת לב אליה היה רגיל הילד והקושי שבדרישה כי כל ילד בחינוך העירוני צריך להגיע גמול מטיטולים אל הגן, יכולים להתבטא בחוסר רצון של הילד ללכת לגן בימים הראשונים, ולגרום למועקה לנו ההורים. אבל הבסיס להצלחת התהליך, כפי שמציעה מיכל דליות, היא דווקא שחרור הילד וההבנה כי התפקיד החשוב ביותר שלנו כהורים הוא להכין את ילדינו לחיים האמיתיים. הנה מספר טיפים שהיא מעניקה שיוכלו לעזור לכם לצלוח את המעבר בשלום:
1. הכינו את הילד לפני המעבר - ילדים עוברים לאורך חייהם מעברים שנים: כניסה לגן, כניסה לבית ספר, לידה של אח או מעבר דירה. תחילת שנת הלימודים היא תקופת מעבר מאוד רצינית בחיי הילדים, ולכן במצבים כאלה כדאי להכין אותם מראש באמצעות שיחה והסבר על השינוי שהולך להתרחש בחייו. הסבירו לילד שהוא עומד ללכת לגן חדש, ואולי יהיו שם חברים שהוא מכיר אבל שהוא גם יכיר המון חברים חדשים. שהוא ילמד שם דברים חדשים ושיהיו לו גננות חדשות. אל תאריכו בהסברים, אבל תענו על שאלות אם יש לו.
2. הכינו גם את עצמכם מראש - ילדים נולדים עם יכולות התמודדות ועם יכולות הישרדות מאוד חזקות, ככל שתקדימו להבין כי אין לכם שליטה על כל מהלך החיים של ילדיכם, כך יהיה גם לכם יותר קל להתמודד עם השינוי. לשבת ולדאוג לא יקדם אתכם, וגם יפריע לכם בהמשך החיים השגרתיים שלכם ועלול לפגוע בביטחון של הילד אם תחליטו להצר את צעדיו. לכן, כדי שהמעבר יהיה מוצלח, גם על ההורים להגיע אליו מוכנים ורגועים כי רק יוכלו לשדר את המסר הזה לילדים.
3. עשו לו היכרות עם הגן - קחו את הילד והראו לו את הגן. אמרו לו כי זה הולך להיות הגן החדש שלו, ושיש פה גננת ממש טובה. הסבירו לו כי יהיו לו חברים חדשים שאיתם הוא יוכל להפגש ולשחק אחר הצהריים, חשוב להגיד כל דבר עם חיוך על מנת לתת לילד הרגשה שהכל בסדר. עשו להם היכרות עם הגן כדי שהכניסה הראשונה לא תהיה למקום לגמרי זר.
4. תבינו שלמרות הכל התהליך לא יהיה קל - ההכנה לא מבטלת את האפשרות שהמעבר ייצור משבר כלשהו בחיי הילד. יש ילדים שונים בדיוק כמו שיש מבוגרים שונים, הקליטה שלו תלויה בגורמים שונים שייקבעו אם ההסתגלות שלו תהיה מהירה או איטית. חשוב להבין כי לכל ילד הקצב האישי שלו, וזה לא משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו.
5. למדו את ילדכם להגן על עצמו - לא מדובר על שיעורי קרב מגע, אלא להסביר לילד שאם מישהו דוחף אותו או מעליב אותו, או זורק עליו חול, יש הרבה מאוד דרכים בהן הוא יכול להגן על עצמו. מדובר על להקנות לילדים כישורי חיים, לפעמים כדאי לברוח מילד בריון וחזק, ולפעמים כדאי ללכת לגננת והיא תגן עליו ולפעמים גם לדחוף את הילד שדחף אותנו בחזרה. המסר כאן הוא חשוב ויילך איתם לכל החיים - 'אני לא ארשה שיעשו לי דברים רעים, אני יודע איך להגן על עצמי'.
6. אל תמשכו את הפרידה ואל תראו לילד שגם לכם זה קשה - למשוך פרידות זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לילדים. הילד מבין אחרי היום הראשון והשני שעוד מעט נעזוב אותו ונלך. כאשר מושכים פרדות בעצם מושכים את הכאב והדאגה שלו לרגע שבו נלך. לכן, גם שצריך לקרוע את הילד מאיתנו, ולהעביר אותו לחיבוק של הגננת, לא להסס וללכת בעדינות. אם ההורה בוכה, חרד ולא מסוגל להיפרד מהילד, אז לילד יהיה יותר קשה. אבל אם נעמוד מול הילד שלנו, שרועד לו הפופיק ונעודד אותו אז יהיה לו יותר קל.
הדרישה כי הילדים יגיעו לגן העירוני לאחר שכבר נגמלו מחיתולים, מהווה אתגר נוסף להורים ולילדים. אם אתם נמצאים בעיצומו של תהליך הגמילה או בתחילתו, חשוב שתדעו שגם כאן הבסיס להצלחה היא מתן אמון ביכולות של ילדינו. דפנה גרייס, מאמנת ומדריכת הורים ומנהלת קבוצת ייעוץ לגמילה מחיתולים, טוענת שבדומה לתהליך ההסתגלות לגן, גם לגמילה מחיתולים יש קשר ישיר לעצמאות ילדינו. "ילדים מגיל שלוש זה ילדים שמבחינת הבשלות וההתפתחות כבר יכולים ומסוגלים להיות גמולים", אומרת דפנה. "ככל שאנחנו נשחרר וניתן להם להיות עצמאיים, ככה הרצון להיגמל וההצלחה בתהליך הגמילה תהיה קלה יותר". איך מעודדים זאת? גם לה יש כמה עצות על מנת להקל על התהליך:
1. תאמו ציפיות – הרבה הורים פשוט מורידים את החיתול וזהו. כדאי להסביר לו שבהתחלה יכול להיות שהוא יפספס קצת ולא ישר יצליח ושזה בסדר, כך מתרחשת למידה. שתפו את הילד בתהליך וקבלו את הסכמתו לכך תוך כדי שאתם מעודדים אותו "אתה כבר בוגר ומספיק גדול כדי לעשות את הצרכים בשירותים כמו הגדולים". אפילו אפשרו לו לבחור מתי להתחיל "מחר בבוקר? או כבר עכשיו?". כמו כן, חשוב לשתף את הגננות בתהליך.
2. עודדו את הניסיונות ואל תתרגשו מהפספוסים – חזקו אותו על עצם הבחירה, על כל פעם שהוא מנסה להגיע לשירותים (גם אם פספס) – הראו לו שהוא לומד ומפנים את הכללים. כשהוא מפספס הגיבו בענייניות, גשו להחליף ואמרו לו "לא נורא, בפעם הבאה תנסה שוב".
3. נצלו את החגים הקרובים – "אני רוצה להזכיר לכולנו שהשנה חודש ספטמבר רובו חופשות חגים, מה שאומר שהילדים יהיו רוב הזמן בבית ומעט בגן. לילדים שאינם גמולים ולהוריהם זאת בשורה טובה. יש עוד חודש שלם שאפשר לנצל לטובת האימון ותהליך הלמידה ועם ההכוונה הנכונה שלנו ההורים אין סיבה שילד בן 3 לא יצליח ללמוד בהצלחה לעשות את צרכיו בשירותים ולהתחיל את שנת הלימודים בגן גמול".
4. אל תחזירו את החיתול מטעמי נוחות – בנסיעה, בחוץ, אצל הדודה עם הריהוט היקר. למדו את הילד איך נכון לפעול כשהוא מרגיש צורך להתפנות. אל תשימו חיתול כי לכם זה נוח. זה מבלבל את הילד ועשוי להפריע לתהליך הטבעי.