למרות שרוב האמהות לא מצליחות לעצור את עצמן מלשבח ולרומם את יופיין של בנותיהן הקטנות, לרוב, על עצמן, הן אומרות דברים שונים מאוד. אפילו שחלק מהאמהות מרגישות בסדר עם המראה החיצוני שלהן חלק גדול מהזמן, נדיר למצוא אם שתביט בעצמה במראה ותגיד לילדתה הקטנה: "אוי, כמה שאני יפה!". יותר סביר שהמשפטים שאותה ילדה תשמע יהיו בסגנון: "אוף, איך השמנתי", או "אני נראית נורא היום".
אמנדה קינג, בלוגרית אמריקנית ואם לשתי בנות קטנות כתבה פוסט על הנושא הזה, בו היא מצהירה ומתחייבת לשנות את דרכיה ולהצהיר שהיא יפה, מבלי להתבייש, ולמרות שזה קשה, רק כדי להעניק לילדותיה תפיסה בריאה יותר של יופי. הפוסט החל להסתובב ברשת, הפך ויראלי והופיע כבר בכל כלי התקשורת הגדולים ביותר בארה"ב.
"לא רוצה שישנאו את עצמן כמוני"
"קשה להגיד 'אני יפה'", מודה קינג. "אך הבנתי כמה חשוב שהבנות שלי ישמעו ממני את המילים הללו. בעבר, כשהן היו אומרות לי: 'אמא, את יפה', הייתי אומרת: 'לא, אני לא', ויכולתי לראות את הבלבול בעיניהן. עכשיו אני עושה מאמץ מושכל ומדברת על עצמי בכבוד ואהבה לפניהן, כדי שידעו להעריך ולקבל את המראה שלהן ביום מן הימים. תמיד חשבתי שחשוב שילדותיי יידעו להעריך את היופי שבגיוון, בתרבויות שונות ובאנשים בעלי מראה וצורה שונה, אבל איכשהו, כשהנושא היה אני, תמיד ירדתי על עצמי מולן".
"אני לא רוצה שיהיו לי ילדות שמרגישות מושלמות, ואז, כשיהיו לנשים יזכרו במה חשבתי על עצמי כאשה", כתבה קינג בבלוג שלה, 'האם האחרונה על פני כדור הארץ'. "הן יבינו שאני הרגשתי מכוערת, וירגישו מכוערות בעצמן. הן יתבגרו, וגופן ישנה ויאבד צורה, השדיים שלהן יתחילו לצנוח, והן ישנאו את עצמן, כי זה מה שנשים עושות. זה בדיוק מה שאמא שלהן עשתה. במקום זה החלטתי לעשות שינוי, כי אני רוצה שהן יהיו לנשים שיזכרו את אמא שלהן מדגמנת בגאווה יופי בלתי שגרתי. מדגמנת את היופי הדי בלתי אפשרי שלי מול עולם אכזר ומפחיד. האנשים שהם, בעינינו, הכי יפים, אינם אלה במגזינים, אלא האנשים האהובים עלינו ביותר. ילד לא אוהב אף אחד כמו שהוא אוהב את אמו, מי יכולה להיות יפה יותר מאמא? אבל כשאמא מבהירה שאינה רואה בעצמה כל יופי, המסר העצוב הזה ייספג בזריזות".
"ילדיי גרמו לי להרגיש יפה יותר"
"הבנות שלי מעולם לא הטילו ספק בכמה אני נפלאה", אומרת קינג, שהפוסט שלה כבר הגיע למאות אלפי אמהות שנוטות להיות קשות עם עצמן. "הן מעולם לא הטילו ספק ביופיי, עד שאני בעצמי גרמתי להן לפקפק בו כשהבטתי בבטן ובירכיים העבים שלי ונאנחתי. מה שלמעשה אמרתי להן, זה: אתן חושבות שאני יפה אבל אתן טועות. אתן קטנות ואתן אוהבות אותי, אבל אינכן חכמות מספיק כדי לראות את האמת. אני מכוערת, ומביטה בעצמי בעיניים מרושעות. לא משנה עד כמה אתן מעוניינות להיות בדיוק כמוני, אני לא מוכנה לראות את עצמי כיפה עבורכן. השינוי שהעברתי את עצמי לא היה פשוט, אבל אני כבר רואה תוצאות. התנהגות אדיבה יותר כלפי עצמנו יוצרת מציאות חדשה".
לפוסט היו אלפי תגובות נרגשות ואוהדות. "תודה רבה לך על זה", כתבה גולשת בשם לורה. "אני מעבירה כעת אצבעות על סימני המתיחה שלי, שהגיעו מבני הקטן, ומתגאה בגופי המושלם ולא מושלם. בדרך כלל העולם החיצוני משתלט לי על המחשבות וגם אני נאנחת מול המראה ומול ילדיי, אבל מעכשיו אני אשמור את הכתבה הזאת כתזכורת לכך שאני יפה".
"אני והבן שלי קוראים לסימני המתיחה שלי 'חבורות נמר'", מספרת הגולשת ניקול, "כי הן שם מאז שהוא התרוצץ לי בבטן כמו נמר. לא הייתי רוצה שיעלמו. סימני המתיחה שלי יפהפיים בעיניו, הוא גאה בהם, וכך למדתי לאהוב אותם. אני משתדלת לאהוב את עצמי בכל יום ולהיות אדיבה לדמותי הנשקפת מהמראה. דווקא ילדיי גרמו לי להרגיש יפה יותר".