אנשים רבים מגלים שברגע שהם הופכים להורים, ההוצאות מתנפחות באופן לא פרופורציונלי לגודלו של גור האדם שהגיע הביתה, ושצריך לעשות דברים, לפעמים אפילו קיצוניים, על מנת לספק לילדים את כל הצרכים. אמה פרוסט הבריטית, אישה נשואה ואם לשתי בנות, החליטה שבמקום לשבור את הראש ואת הגב בפתרונות ועבודה קשה, היא תשיג את הכסף באופן אחר: מכירת ביציות.
פרוסט בת ה-25 מלונדון ניסתה את השיטה פעם אחת וראתה כי טוב, ומאז תרמה את ביציותיה כבר פעמיים נוספות תמורת סכום בלתי מבוטל של 2,250 ליש"ט (כ-13,200 שקל). את הכסף מהביציות הפנו בני הזוג פרוסט לטובת שטיחים חדשים בביתם, רהיטים חדשים לחדרן של הבנות ויציאות משפחתיות כיפיות. בבריטניה מותר לתרום ביציות עשר פעמים בלבד, ופרוסט מחכה כבר לשבע הפעמים הבאות המותרות לה על פי חוק. "הכסף הוא בונוס נהדר המאפשר לי לתת לבנותי בית יפה, אבל אני בעיקר נהנית לתת לעוד אנשים את האפשרות להיות הורים. אני מאושרת שבאפשרותי להעניק לאנשים את האפשרות הזו".
פרוסט הגיעה לעולם תרומת הביציות לאחר ששקלה ברצינות לשמש כפונדקאית בעבור חברה עם בעיות פריון. לאחר שילדה את בתה השניה מיה בת השנתיים, אחותה הקטנה של ביילי בת השש, החליטה פרוסט שדי לה בילדים משלה, אבל שהיא עוד מעוניינת לעזור לאחרים להיות הורים. כאמור, מאז שהחליטה לתרום ביציות, תרמה פרוסט לשלוש נשים שונות וכולן הצליחו להרות ולשמור על ההריון. "בלי הכסף הזה לא יכולתי לשפר את הבית שלנו בצורה כל כך דרמטית", מודה פרוסט. לאחר שהחליפה רהיטים רבים, את כל השטיחים ואף לקחה את משפחתה ליציאות ברחבי לונדון בהן קנו צעצועים רבים, שמה גם 350 ליש"ט בצד, עבור הבנות. "שיניתי את העתיד של משפחות אחרות, ואני מבטיחה גם את עתידן של הבנות שלי".
בהתחלה בעלה של פרוסט היה מוטרד מהעניין, ובעיקר מההשלכות הרפואיות שלו, אך כשהבין כמה זה חשוב לזוגתו וראה שהכל מתנהל כשורה, הפך לתומך נלהב. "המשפחה שלי מאוד גאה בי," אומרת פרוסט. "אני רוצה לעשות את זה עשר פעמים כי התחושה הזו ממלאת אותי שמחה. אני לא מרגישה שום דבר שלילי בנושא הביציות. אני מגשימה גם לאחרים וגם למשפחתי חלומות".
פרוסט מציגה תמונה אידילית, אך יש לזכור שמדובר בהליך רפואי משמעותי. "תרומת ביציות הוא טיפול מדהים," מודה ד"ר גיטה ונקט, מנהלת מרפאה המתמחה בנושא. "נשים שמעוניינות לתרום עוברות בדיקות דם לבדוק התאמה, מקבלות זריקות הורמונים במשך עשרה ימים, ואז שואבים מהן ביציות בהרדמה. בשנת 2012 החלו להעניק תמריץ כלכלי לתרומת הביציות ומאז חלה התעוררות גדולה בענף".
בישראל, לאחר שעמד סכום התגמול לתרומה אחת על 10,000 ש"ח ומעטות הגיעו לתרום, הוכפל הסכום בשנת 2013, אך על אף ההיצע שגדל, מרבית הישראלים עדיין פונים למצוא את הביציות שלהם בחו"ל מאחר שההליך כולו זול יותר מעבר לים, ואין תהליך התאמה ארוך בין התורמת לנתרמת, שבישראל יכול להמשך עד שנתיים. נראה שבישראל נשים יותר מתקשות לעכל את המחשבה שילדן הביולוגי יסתובב לו העולם כשהוא רחוק מהן מאשר בבריטניה, שם מרבית התגובות לכתבה היו חיוביות. "בתי תחגוג את יום הולדתה הרביעי בקרוב," מספרת מגיבה אחת, "וכל יום אני רוצה להודות לאישה הזרה שבלי הביצית שלה לא הייתי זוכה לשמוע את המילה הקסומה 'אמא' ולא הייתי רואה את החיוך המדהים שלה. תודה לכל הנשים הנפלאות שתורמות ביציות. אין מתנה גדולה מזו". היו גם מגיבים פחות נרגשים, כמו זה שכתב: "היא לא תורמת, היא מוכרת והיא אישה דוחה. איך אפשר כך, בקלילות, לוותר על חלק ממך? יש ילדים שלה בעולם, חלק שלהם עשויים אפילו להפגש ולהתחתן. זה חוסר אחריות".
עוד ב-mako בית ומשפחה: