על בלוגים של אמהות, והאופן שבו הם הופכים לתופעה משמעותית ואף כלכלית, כבר שמענו, אבל מה עם האבות? הרי גם להם יש מה לומר, ופרספקטיבה ייחודית להציע. אז נכון שגברים נוטים יותר לשמור בבטן ופחות חולקים את הקשיים והתהיות שלהם עם העולם כשזה נוגע לגידול ילדים, אבל למזלנו יש כמה ששוברים את המיתוס הזה ומתחזקים דדי-בלוגים לתפארת, כאלה שיגרמו לכם לצחוק, לבכות, להזדהות ולפעמים אפילו לצעוק: תעשה לי ילד! ריכזנו כמה מהבולטים בתחום.
איך להיות אבא: לא מומחים באבהות
צ'רלי ואנדי הם שני אבות אמריקניים שאחראים לבלוג המצחיק הזה, אליו הם מעלים כל דבר חוץ ממה שבכותרת. "אנחנו לא מומחים בלהיות אבות, להיפך", מודים השניים. "אנחנו פה בשביל לספר לכם שלהיות אבא זה לפעמים מסובך מאוד, ורק האהבה וההומור יצליחו להציל אתכם".
באתר אפשר למצוא פוסטים בנושאים מגוונים, כמו למשל הצורות השונות של הקקי, או מתי השדיים חוזרים לשימושו של הגבר לאחר ההנקה. השניים גם מצטטים את הנשים והילדים שלהם כשהם אומרים דברים מעניינים, כמו: "הלבשתי היום ללוקס תחתונים", אמרה אשתו של אנדי. "חשבתי שזה יהיה צעד לכיוון של גמילה, אבל מסתבר שזה היה רק צעד לכיוון של קקי על הרצפה".
הם אף עורכים תחרויות כיתובים מצחיקים לתמונות של ילדיהם. בתמונה הזאת למשל הכיתוב הזוכה היה: "הי, אבא, תקשיב. בפעם הבאה שאתה מביך אותי בבלוג שלך תזכור שאני ראיתי אותך בעירום ושאני יודע איך להפעיל אייפון".
הפנקייקים של ג'ים: דור שני של חביתיות
ג'ים התחיל לתעד את האבהות שלו כשבתו אליסון היתה בת שלוש וגילתה חיבה מיוחדת לפנקייקים שהכין לה. "אבא שלי נהג להכין לי פנקייקים בצורות מיוחדות, כמו נורה, בלון וירח, וזאת זכורה לי כחוויה מיוחדת אותה רציתי להעביר גם לאלי", הוא מספר
ג'ים לא עצר בצורות האלה, השתכלל והתפתח, וכיום אליסון בת החמש נהנית מפנקייקים בתלת מימד ובכל צבעי הקשת, ויודעת להזמין לעצמה גם פנקייקים בעיצוב אישי של תכשיטים, כתרים ומכשפות. הבלוג הפופולרי הפך זה מכבר לספר מצליח עם מתכונים והסברים.
אבא בודד וצוחק: החיים כאב יחידני
דן פירס הוא אב יחידני, אבל גם בחור כנה באופן יוצא דופן שהחליט לשתף את כל העולם בקשיים שלו, להוציא קיטור ולצחוק על עצמו בבלוג, שהפך עם הזמן לאחד הפופולריים בתחום.
דן, אב לנוח הקטן ולכלב בודהא, הספיק להתגרש פעמיים לפני גיל שלושים, והתחיל לכתוב באתר שלו טורים אישיים בהם ירד על עצמו, עד שבשלב מסויים הוא תפס כיוון אחר רווי הומור עצמי. לא מעט מעריצים החלו להיכנס לבלוג לאחר שהעלה פוסט בשם: 'מחלת השלמות', בו תיאר את השקר הגדול שמספרים כל ההורים, כשהם אומרים שהכל בסדר ואז בוכים ומתמוטטים בחדרי חדרים. הפוסט הפך לוויראלי והוצף בפייסבוק על ידי למעלה ממאה אלף גולשים.
הרוב קובע: ככה זה כשאתה מוקף בנות
ג'ייסון מאיו קרא לבלוג שלו 'הרוב קובע' כי הוא נמצא במיעוט. יש לו אישה ושתי ילדות ולכן, הוא אומר, מדי פעם הוא הופך לרכרוכי במיוחד. באחד הפוסטים המצליחים שלו עשה רשימה של הדברים החיוביים שהכניסו בנותיו לחייו: " שני חיוכים שובבים, עשרים ציפורניים עם לק, הופעות מחול, סיפורים לפני השינה, דמעות של שמחה, צחוק מתגלגל, הרים של בובות, הכל ורוד, אהבה מחודשת לקאפקייקס, נדנדות. בלי בנותיי הייתי עכשיו איש עצלן, אנוכי, וטמבל".
בפוסט אחר ומצחיק תיאר דיאלוג טיפוסי עם אשתו:
אני: "זאת לא העבודה שלי ללמד אותה איך לנגב את הטוסיק"
אשתי: "למה לא?"
אני: "כי היא בת"
אשתי: "נו, אז מה?"
אני: "וגם את בת"
אשתי: "מה זה אומר לעזאזל?"
אני: "שכל מה שקשור בואגינות הוא באחריותך"
אשתי: "ג'ייסון, אתה יודע שהיא לא עושה קקי מהואגינה, נכון?"
תסביך אבא: מה שלא מספרים לכם על אבהות
דיויד ויינה הוא אב לתאומים בני שנתיים וחצי, ומשתף קהל קוראים נאמן במה שהוא מכנה "הורות גרועה, נצחונות מקריים ופאניקה מתמשכת". אחד החלקים הפופולריים בבלוג הוא טור חוזר שנקרא 'דברים שלא מספרים לכם על אבהות'. ויינה לא חוסך בפרטים גרפיים לגבי לכלוך וקקי, מחלות ושאר פיקנטריה הורית, אבל יש גם רגעים של אושר, וכאשר הוא מספר עליהם הוא מכנה את עצמו נמושה.
חוץ מהפוסטים המצחיקים מעלה ויינה גם סדרת סרטוני יוטיוב בשם 'להילחם עם תינוקות', בהם נראית בובת יד מתווכחת עם זוג בובות תאומות.
אבהות: בלוג של אב ישראלי
בישראל תחום הבלוגרים הגבריים מאוד לא מפותח, ורוב הבלוגים הקיימים או שהם אישיים מאוד ועשויים רק לשם תיעוד אישי, או שאינם עוסקים כמעט באבהות, אלא במיליון ואחד תחומים אחרים. בלוג אחד חדש יחסית ומושקע בשם 'אבהות' הוא פרי יצירתו של כפיר לב סיני, נשוי פלוס שלושה, העוסק בקידום אתרים. כפיר בחר לכתוב בלוג על אבהות, במילותיו: "כי אני הורה, כי הילדים שלי מדהימים וכי זה ערך גבוה מאוד בחיים שלי, או במילים אחרות: בעדיפות עליונה מעל הקריירה. העיקר של האתר הוא הבלוג וכמו כן, אני מתחיל פרוייקט מרגש שנקרא להיות אבא טוב יותר, שהוא למעשה מסע שאני מקווה שיצטרפו אלי עוד רבים וטובים. מטרת המסע לחקור את כל מה שאני חושב שיביא אותי להיות אבא טוב יותר". כפיר מסקר מחקרים חדשים העוסקים באבהות, כותב על חוויותיו בג'ימבורי וחולק בכנות יוצאת דופן את חייו כאבא.