נשים מוצאות עצמן מרוויחות פחות מגברים ללא קשר לתפוקת העבודה. חלקן לא מתקדמות לעמדות בכירות ללא קשר ליכולותיהן, וכן, אף מוטרדות מינית בסביבות עבודה לעיתים קרובות מדי. ואם לא די בזה, גם כמבקשות עבודה הן סובלות מאפליה גלויה, סמויה וזועקת. אלא שלאחר שילדו הן מגלות כי נוסף למשוואה קושי נוסף ואמהות צעירות שמנסות לחזור לשוק העבודה, נדהמות בכל פעם מחדש לגלות שהן עומדות בפני דלתות מוגפות, ובפני מראיינים ומראיינות שחסמו את דרכן טרם נתנו להן הזדמנות שווה. שלוש מהן משתפות את הרגע המכאיב והמקומם שבו נדחו בחוסר אלגנטיות בראיון עבודה, רק בשל היותן אמהות:
"חזרו אליי רק כשהורדתי את הססטוס נשואה"
הילה פאלאס-האס, 31:
"אני בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ורקע תעסוקתי רב בתחום הטיפול, חינוך והדרכה, ואף ניהול תחומים. קרוב לשנתיים חיפשתי עבודה לסירוגין. משלא חזרו אליי מעסיקים תקופה ארוכה התחלתי בניסוי קצר. תחילה הסרתי את הסטטוס 'נשואה' מקורות החיים. הטלפונים עדיין לא הגיעו. לאחר מכן, המליצו לי להוסיף תמונה אז הוספתי, הטלפונים לא הגיעו. לבסוף, באקט של ייאוש, הורדתי שם משפחה אחד מקורות החיים וגם מכתובת המייל שלי. נחשו מה קרה? הפלא ופלא, אני מקבלת 2-3 שיחות טלפון ביום, לאחר חודשים של דממת אלחוט.
אממה, באחד הימים יצר איתי קשר בחור מחברה ציבורית גדולה וביקש לזמן אותי לראיון. כמובן ששמחתי ונעניתי להצעה. הוא ביקש שאגיע באותו היום בארבע, אך ציינתי כי זה לא מתאפשר לי ואשמח להגיע מחר בכל שעה. לאחר כשעה חזר אליי וביקש שאגיע למחרת ב-11:00, הסכמתי. הוא נתן לי פרטים ואז, כדרך אגב, הוא שאל אותי בניגוד לחוק 'את נשואה?', ומיהר להוסיף: 'לא שזה משנה לנו, אצלנו נשואה ורווקה זה אותו הדבר'. הוא תפס אותי קצת לא מוכנה וכמובן שהשבתי 'כן'. הוא המשיך לשאול: 'ויש לך ילדים?'.
'כן, ילדה קטנה', עניתי בייאוש כשהבנתי לאן מתפתחת השיחה.
ואז הוא התחיל להסביר שהמשרה היא עד 17:00 והעובדים נדרשים לשעות נוספות ושאני צריכה לראות אם זה מתאים לי. הוא ציין שהוא אומר לי את זה למען השקיפות, ושבאמת, אבל באמת, לא משנה לו שאני נשואה עם ילדה. לסיום הוא המליץ לי מטוב ליבו להוסיף את הסטטוס לקורות החיים: 'כי אם יש משרות עד השעה שבע, שהמעסיקים ידעו שזה לא רלוונטי להתקשר אלייך'.
לתדהמתי הרבה, כשעה מאוחר יותר, יצרה עימי קשר מזכירה מהארגון (כי הוא שפן מדי כדי לחזור אליי שוב) וטענה כי יומן הפגישות שלו מלא ביומיים הקרובים, לכן הוא מבטל את הראיון והוא יחזור אלי אם זה יהיה רלוונטי.
אדוני היקר, ברור לי שבשעה היומן שלך לא התמלא! לא יכולת להיות יותר בוטה, חסר התחשבות וגס רוח מכפי שהיית. הלא אם הייתי גבר, מעולם לא היית שואל אותי (שוב, בניגוד לחוק) אם אני נשואה ויש לי ילדים. ואם זה ב'אמת', אבל 'באמת', לא היה חשוב לך כפי שטרחת פעמים רבות בשיחה לציין, לא היית שואל את זה מלכתחילה!
זוהי חברה ציבורית בשירות המדינה, וכך נראה שוק התעסוקה לאמהות צעירות במדינה שלנו. אני לא אתייאש ואנסה למצוא מעסיק שיעריך את העובדה שאני אמא ולא יראה בכך מכשול".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
הבאתם את הילד לעבודה? כך תשרדו את היום
סדרות נוער ישראליות: במה הילדים שלנו צופים?
איך מתמודדים עם קשיים נפוצים בגמילה מחיתולים?
"ברגע ששמעו שאני אמא, הראיון שינה פניו"
מאיה טרכטנברג-מדר, 25, תל אביב:
"סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה בספטמבר, בדיוק כשילדתי את המלאך שלי רפאל. לפני כשבוע הייתי בראיון עבודה בחברת שיווק באינטרנט. את המודעה למשרה של מנהלת לקוחות ראיתי בפורטל המשרות של המרכז הבינתחומי, שם למדתי. צוין בה במפורש שאין צורך בניסיון קודם.
הגעתי אל מקום העבודה שם קיבל אותי בחור צעיר וחינני. המקום נראה תוסס, צעיר ומאוד מושך כסביבת עבודה. לאחר מספר רגעים הוא הוביל אותי אל משרדה של מנהלת המחלקה. היא הסתכלה על קורות החיים שלי והחלה בשאלות הרגילות. לאחר מספר רגעים שאלה אותי מה עשיתי עד עכשיו ועניתי שהייתי בחופשת לידה עם בני. מנהלת המחלקה הופתעה מאוד לגלות כי אני אמא לילד בן שמונה חודשים. מאותו הרגע אופי הראיון שינה פנים. היא הפסיקה להיות עניינית, זלזלה בי והכי גרוע היה לשמוע אותה אומרת את המשפטים הבאים: 'את יודעת שפה עובדים הרבה שעות?', עניתי בחיוב. 'את מבינה שיהיו ימים שאת לא תראי את הבן שלך'. הנהנתי, כי רציתי לראות לאן היא חותרת. 'ואת בסדר עם זה?', אמרה בחיוך מזלזל, כאילו מנסה לדחוק אותי רגשית לפינה. עניתי שזה בסדר. היא הייתה מופתעת והמשיכה. 'תראי, אין לי כרגע משרות לאמהות או משהו כזה'. עניתי לה שלא הגעתי למשרת 'אמהות', הגעתי להתראיין בדיוק למשרה שהתפרסמה. ואז היא המשיכה את הראיון כאילו רק רצתה שיסתיים, ולבסוף אמרה שוב: 'את מבינה שאת לא תראי את הבן שלך ימים שלמים, את לוקחת את זה בחשבון?'.
נדהמתי. לא האמנתי שאישה צעירה ואמא בעצמה מפלה אותי. אפליה כזאת גלויה לעין. חטאתי בפשע האמהות? לא ידעתי שבעולם שלנו להיות אמא זה פשע. יצאתי מהחדר בתדהמה. מושפלת, פגועה ובעיקר מבולבלת. היא לא שאלה אותי על כישוריי, לא עניינה אותה המוטיבציה הגדולה שלי להצליח, אלא רק דבר אחד: היותי אימא. והייטק זה לא מקום לאמהות".
"אצלנו אין היעדרויות לילד שחולה"
הילה קאשי:
"זו הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי שקיבלתי עונש על זה שאני אמא. פניתי לחברה, למשרה של עוזר מנכ"ל, אליה הגעתי דרך לשכת התעסוקה. יום לאחר מכן התקשרה אליי מזכירה לתאם ראיון. אחריה התקשרה המנהלת שלה והתחילה לשאול אותי שאלות. בהתחלה זה היה נראה לגיטימי לחלוטין, אלא שהשאלות המקצועיות היו משניות ועיקר השיחה הייתה על הבת שלי, בת תשעה חודשים. 'יש לך סידור?', שאלה אותי, 'אצלי אין היעדרויות אפילו פעם אחת בחודש'. איזה בן אדם, עם או בלי ילדים, יכול להבטיח דבר כזה?
'במקרה של מחלה את תישארי איתה או שיש לך בייביסיטר?', המשיכה ושאלה במפורשות למרות שאסור לשאול שאלות כאלה. בהמשך היא ניסתה להסביר במילים עדינות, שבתור מעסיקה היא רשאית לפטר ולכן גם רשאית לשאול שאלות כאלו (שזה ממש ממש לא נכון).
כשהגענו לקטע בו הבינה שהגעתי דרך לשכת התעסוקה, היא הצהירה שאם הייתה יודעת מראש היא לא הייתה מדברת איתי. את החלק הטוב של השיחה שמרה לסוף: היא טענה, כי מתוך עקרון היא לא חותמת על טפסי לשכת התעסוקה כי היא לא מאמינה שבן אדם בריא צריך לקבל ביטוח לאומי. חשוב להסביר, שבמצב כזה, בו חותמים לך שסירבת עבודה או לא חותמים כלל - את לא זכאית לשכר מביטוח לאומי לאותו חודש.
אז אני שואלת למה? למה העברת אותי את השיחה הבזויה הזו שגלשה למילים ממש נמוכות. אם את לא מדברת עם אנשים 'כמוני', אמהות מלשכת התעסוקה, אם את יודעת שזה מבוי סתום, למה להרוס למישהו את היום? למה?
אני אוהבת את הבת שלי ואני לא מתחרטת לשנייה שאני אמא, אבל חבל לי שיש אנשים כאלה בשוק העבודה. יצאתי מהשיחה הזאת עם דמעות בעיניים וזה המשיך לכאוב, כי אפילו לא הסתכלו על היכולות שלי. פשוט שפטו אותי בגלל כמה עובדות פשוטות: אמהות, לשכת התעסוקה וקבלת ביטוח לאומי".
"הפרה בוטה של החוק"
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה מטעמי דת, גזע, מין והורות. מעסיק ששואל שאלות שאינן קשורות לעבודה, עובר על חוק זה ואף על חוק הגנת הפרט וחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".
"לא ניתן לשאול שאלות פולשניות ואינטימיות בראיון עבודה", אומרת עו"ד אורנה שמריהו, המתמחה בדיני עבודה, "אלא אם העבודה הינה עבודה המצריכה שאלות שכאלה. לדוגמא, אם מדובר בעבודה בהרמת משאות, ניתן לשאול האם המתראיין כשיר לעבודה או לא, ואם ישנן בעיות רפואיות אשר ימנעו ממנו לבצע את העבודה. שאלות כמו האם אני נשוי אינן רלוונטיות לכל עבודה, ובמיוחד האם אני מתכננת להרחיב את המשפחה. שאלות מסוג זה מהוות הפרה בוטה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אם אני נשואה ומתכננת הריון זו עובדה שאינה אמורה להצביע על כשירות לעבודה.
עו"ד שמריהו מציעה לנשים הנפגעות משאלות לא ענייניות ושלא קשורות למשרה המוצעת, לפנות לייעוץ על מנת להגיש תביעה כנגד המעסיק בגין אפלייתן מטעמי מין או הורות. משום שחל קושי בהוכחת טענות של אפליה, מומלץ לנשים אשר חשות נפגעות להקליט את המעסיק.