הכי קל זה פשוט לומר "אני אוהב/ת אותך". בכל הזדמנות, ועם הרבה כוונה אמיתית. אל תתקמצנו במילים, הן לא עולות כסף ואף לא מאמץ, והן מחממות את הלב יותר מעוד דובי ורוד. אפשר בפתק על המקרר, בשקית הסנדוויץ' לבית הספר או לעבודה, בסוף רשימת הקניות או להשאיר מכתב אהבה קצר במכונית. גם אס.אמ.אס או הודעת מייל של אהבה באמצע היום שוברים את השגרה ומעלים חיוך על פני המקבל, שנזכר שיש מי שאוהב אותו ומחכה לו בבית.
רק בשביל לקבל חיבוק
נסו את התרגיל הבא: באמצע מריבה עצבנית בין הילדים, "הוא לקח לי", "הוא עשה לי", "הוא התחיל" - במקום לצעוק בלהט העניינים, לקחת כל אחד מהנצים לפינה אחרת ופשוט לחבק בחום. אז תראו איך ברגע כל הכעס נמס, ופתאום נשכח בכלל על מה היתה המהומה. חיבוק גדול, אלף נשיקות, יד מלטפת, כתף לשים את הראש או לבכות עליה, ואפילו חמש דקות של עיסוי, אם בשכמות תפוסות מיום של ישיבה ליד המחשב, אם על גבו של ילד שלא מרגיש טוב ואם בכפות הרגליים אחרי מקלחת – מקרבים בין בני המשפחה ומוכיחים אכפתיות ודאגה.
גם השתוללות עם הילדים על המיטה של ההורים עושה את העבודה, ויחד עם הוצאת אנרגיה וזמן איכות מחויך, כל בני המשפחה מקבלים ומעניקים הרבה אהבה במקום הכי בטוח בעולם.
מהמטבח באהבה
הרי לא רק הדרך לליבו של גבר עוברת דרך הקיבה, כולנו נהנים מאוכל טוב. אני לא בשלנית גדולה, אבל כשאני הולכת לסבתא וסבא שלי, אין מצב שאגיע בלי איזו פשטידה שהם מסיימים ברגע שאני סוגרת מאחוריי את הדלת, וכשאחותי בדרך אליי – הכרובית מייד נכנסת לתנור. חברתי ענת מפנקת את אבא שלה בעוגיות קטנטנות מעוצבות, אלה שלוקח להכין אותן שעות ובולעים בביס אחד.
כשאנחנו מכינים למי שאנחנו אוהבים את האוכל החביב עליו, זה מראה שמאחורי האוכל יש לא רק טרחה, אלא גם מחשבה על אותו אדם מיוחד. אומרים שאוכל עושים באהבה או שלא עושים בכלל, וזה נכון. במשפחה שלנו, סיפרתי לא פעם, בישול זה לא הצד הכי חזק. אז פשוט מזמינים מקום למסעדה טובה בכל אירוע – יום הולדת, יום נישואים או סתם שבת יפה, ומתפנקים מהאוכל האיכותי ומהישיבה בצוותא - בלי לבשל, בלי לנקות ובלי לשטוף כלים.
הכינותי במו ידיי
מודה שקצת באיחור התחילה היצירתיות שלי לצאת מהמגירה. פינת יצירה נוסדה אחר כבוד בכוננית ששימשה פעם כשידת החתלה, והתמלאה בבדים, חרוזים, חוטים, נצנצים ושאר תופינים צבעוניים. בחגים האחרונים הכנתי לכל בני (בעיקר בנות) המשפחה האהובים סלסלות מלאות בכל טוב מיצירותיי: מגנטים למקרר, כרטיסי ברכה אישיים ודובונים לקישוט התיק. נו טוב, וגם מחזיקי נרות קטנים מעץ שנתתי לילדים לצבוע. בקיצור, פריטים שקל להכין מהחומרים הכי פשוטים.
ואם אתם רוצים להשתמש ביצירות של הילדים המסתובבות להן ברחבי הבית, הנה רעיון נחמד: להכין פלייסמטים מציורי הילדים. איך? פשוט לניילן אותם במכונת למינציה.
פנקס המשאלות
רוצים לפנק את בני הזוג? טיפ ידוע של סקסולוגיות הוא שכל אחד מבני הזוג יכתוב את הפנטזיות שלו על פתקים, מכניסים את כל הפתקים לקופסאות, וכל אחד בתורו שולף פתק ובן הזוג אמור להגשים לו את הפנטזיה; אפשר גם להמשיך עם זה למטלות הבית: "במשך שבוע אתה מוריד את הזבל", "במשך שבוע את רוחצת כלים", "ביום שישי תכין את הפסטה האהובה עלי" וכו'.
באתר של אסתי רוז'נסקי-ברדז'יק מצאתי רעיון להפעלה דומה לילדים. היא מבקשת בכל לשון של בקשה מילדיה: ילדים, אמא לא רוצה שרשרת מבלוטים, לא סיכה מפימו ולא זר שקטפתם מהגינה. אמא רוצה לקבל מכם צ'ק, ואם אפשר פנקס צ'קים שלם. קחו ניירות צבעוניים, שדכן וטושים, ותתחילו לעבוד. ומה ב"פנקס הצ'קים" שלנו? סידור החדר, שטיפת כלים, תליית כביסה, הורדת הפח, הוצאת הכלב לטיול, בייביסיטר על האח הקטן. גם ההורים יכולים לתת צ'קים לילדים ולהבטיח כל מיני פינוקים, לאו דווקא חומריים: הקראת סיפור, משחק משותף, רכיבה באופניים ועוד.
מתנות אישיות
רוצים בכל זאת לקנות מתנות לבני המשפחה? רעיון נחמד הוא מתנות אישיות הכוללות תמונות מחיי המשפחה. לוח שנה עם תמונות הילדים הוא מתנה קלאסית לראש השנה ותוכלו להזמין מהחנויות המתמחות בכך גם פריטים רבים אחרים עם תמונות יקיריכם: פד לעכבר, סינר למטבח, כוסות ותחתיות לכוסות, תמונת קנבס, שעון, מגנטים למקרר, חולצות כמובן, ואפילו מצעים. אפשר גם להכין משחקים משפחתיים, כמו משחק הזיכרון, לוטו ורביעיות.
רגע פרטי
לפנק את בני המשפחה זה גם לדעת לתת את המרחב האישי לכל אחד. ביחד זה נפלא, נהדר ומחבק, אך כדי שהחיבוק לא יהפוך לחונק, כל אחד מאיתנו צריך גם זמן לעצמו (ולא, ללכת לעבודה זה לא נחשב). אם זה להשקיע בתחביב אישי, בספורט מסוים, ללכת לחוג או להרצאה, לסרט, לקפה או לפאב עם חברים. חשוב לדעת לשחרר, ולפי המשפט הידוע של סטינג: "if you love somebody, set them free", והוא תקף גם להורים, גם לילדים, וגם לבן הזוג.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן