מדינה היא בסופו של דבר סך כל אזרחיה, ומדינת ישראל, כשפורטים אותה לפרטים, מורכבת מהמון סוגים שנים של אנשים שהגיעו אליה מכל רחבי תבל, ויצרו בה משפחות. לכבוד יום העצמאות הבאנו לכם תמונות של המשפחות של פעם, המשפחות הראשונות שחיו בתקופת הקמת מדינה, עם מעט פרטים על כל משפחה כזאת. נכון, הם התלבשו מעט אחרת מכפי שאנחנו מתלבשים היום, ונאלצו למצוא להם דרכים אחרות להעביר את הזמן כי עוד לא היו סרטונים ויראליים של חתולים שנופלים לתוך האסלה, ובכל זאת, במובנים רבים, הם היו דומים לנו מאוד.
בית ברעננה
תמונה זו צולמה ב-27.9.1948 במרכז הקליטה ברעננה, ובה נראית משפחת רוטמן, משפחת מהגרים מאירופה, עושה את צעדיה הראשונים בתהליך קליטה בישראל. לאחר ההגעה המשפחה תקבל מזון ומקום מחיה חדש להתחלה חדשה.
ארבעה דורות בקיבוץ
ארבעה דורות של משפחת רוזנפלד מקיבוץ דגניה ב' עומדים גאים על המדשאה בתמונה של זולטאן קלוגר שצולמה ב-1.10.1945. הסב יעקב, הבן משה ואשתו מרים, הנכדה נעמי והנין יהורם. מעניין כמה דורות נוספים התרוצצו מאז על הדשא.
זוכר אותה מהמכולת
ב-20.9.1949 צילם הצלם דוד אלדן את אשתו של אדם בשם שאול כהן, אישה בת 28 שעלתה לארץ מאלג'יר. האישה עומדת, גאה ונרגשת, עם ששת ילדיה, מול החנות החדשה שלה ושל בעלה, "מכולת שלום", חנות מכולת שהקימו בפרוייקט מגורים זמני עבור עולים ברעננה.
חנייה לעגלות בנמל
את התמונה הזאת יכולים היו לצלם גם היום, כפרסומת עם ניחוחות וינטאג' על חוף הים. התמונה היפהפיה צולמה ב-18.11.1949 על ידי הצלם טדי בראונר, ונראות בה אם ובתה התינוקת ליד הים של תל אביב, כשהאם קושרת את בתה הקטנה לעגלה מקסימה שכנראה היתה אז שיא המודה, או היחידה שבנמצא, כי לידה קשורות עגלות נוספות בדיוק מאותו הסוג.
ארוחה משפחתית במחנה
בתמונה שצולמה ב-1.9.1949, על ידי צלם בשם זולטאן קלוגר, נראית משפחה מצטופפת באוהל במחנה בית ליד, סביב שולחן מאולתר, וסועדת את ארוחת הערב. למרות התנאים הלא פשוטים והאוהל הרעוע, כולם נראים שבעים ומרוצים.
סדר ראשון בישראל
בתמונה נוספת של הצלם זולטאן קלוגר, חוגגת משפחה תימנית את חג הפסח בביתה החדש שבתל אביב. לא בטוח שב-1.4.1946 הם הבינו את המשמעות הנדל"נית שתהיה לעניין בעתיד, סביר שהיו פשוט מאושרים מאוד מכך שיש להם בית משלהם בישראל לערוך בו את הסדר.
סוכה לי חביבה
הצלם פריץ כהן צילם את משפחת אברייל ב-6.10.1949 כשהיא בונה סוכה לקראת חג הסוכות בשכונת אבו כביר שבתל אביב. למרות אמצעיהם הדלים, נראים בני המשפחה נרגשים, מאוחדים ושמחים בחלקם.
מארגנטינה ליפו
בתמונה נוספת של הצלם פריץ כהן מה-13.11.1949, נראים העולים החדשים מארגנטינה, רחל ואברהם בלום כאזרחים לכל דבר, כשהם מציגים לצלם את בנם ה"צבר" שנולד כבר בביתם שביפו, בית אותו קיבלו מהסוכנות היהודית. הבעל, אברהם, התפרנס כנהג מונית בתל אביב. מעניין אם הוא נהג לחלוק עם נוסעיו את משנתו הפוליטית.
ממרוקו לפרדס חנה
בתמונה הזו שצולמה ב-1.6.1949 נראים אם וארבעת ילדיה, עולים חדשים ממרוקו, כשהם יושבים מחוץ לביתם החדש במחנה עולים במושב פרדס חנה. באם עוד ניכרים סימניה של ארץ המולדת. בילדים פחות.
משפחת השר
התמונה האחרונה, שצולמה בתאריך ה-14.3.1949, מראה משפחה נוספת מימיה הראשונים של המדינה, אך הפעם מדובר במשפחה ידועה קצת יותר מהאחרות. בתמונה נראים משה שרת, אשתו ציפורה ושני בניהם בשדה התעופה בלוד, לפני ששרת עומד להמריא, מטעם תפקידו כשר החוץ הראשון, לביקור בארה"ב. לתשומת לבו של ראש הממשלה נתניהו, בני המשפחה כלל לא הצטרפו לשרת בנסיעתו, ולא רכשו דבר בדיוטי פרי. הם רק באו להגיד שלום.