בעוד במדינת ישראל נפטרו מזמן מיום האם והסבו את שמו ליום המשפחה, במדינות רבות בעולם לא רק שחוגגים לאמא, אפילו אבא מקבל יום מיוחד שמוקדש רק לו. במדינות רבות, ביניהן ארה"ב, קנדה, יפן, הולנד, ארגנטינה, בריטניה ונוספות, התאריך הקבוע ליום האב הוא יום ראשון השלישי בחודש יוני, זאת על מנת שאבא יהיה פנוי לבלות ביום זה עם משפחתו, החג אפילו מכונה לעתים 'סופשבוע יום האב'. במדינות נוספות חוגגים את פועלו של ראש המשפחה ב-19 ליוני, ובאחרות בתאריכים שונים הפרושים על פני לוח השנה.
המקור לציון היום המיוחד נקוב בתחילת המאה הקודמת, בשנת 1908, אז נחוג לראשונה, בהשראה מיום האם שהיה נהוג עוד לפניו. אישה בשם קלייטון מווירג'יניה המערבית, ארה"ב, הציעה לכומר המקומי לציין יום מיוחד לאבות, זאת לאחר אסון שהתרחש במכרה המקומי, בו נהרגו 360 מהאבות בקהילה. כיום, למרבה השמחה, היום הינו מאורע חיובי, חג של ממש המלווה בתעשיית ענפה של מתנות, חופשות וכרטיסי ברכה.
רגע שמשנה את החיים
לכבוד יום האב 2012 שמצויין היום (ראשון), אתר החדשות המוביל 'האפינגטון פוסט' הזמין את קוראיו בעלי הילדים להתרגש ולרגש אחרים, ונתן להם לחלוק תמונות מהפגישה הראשונה שלהם עם ילדיהם, אירוע מחולל שהזניק את הקריירה האבהית שלהם.
"אומרים שנשים הופכות לאמהות ברגע שהן נכנסות להריון, אבל גברים הופכים לאבות רק כשהם רואים את התינוק לראשונה", כתבו עורכי האתר. "גם אחרון המצ'ואיסטים הקשוחים הופך לפלסטלינה במחיצת הרך הנולד, והגבר הכי רגוע ואסטרונאוט פתאום הופך לאחראי וממוקד להפליא. הם מפסיקים להיות סתם גברים והופכים לאבות, וכך יישארו לנצח. לכבוד יום האב הזה רצינו ללכוד את הרוח של הרגע החד פעמי הזה שמשנה את כל החיים, וביקשנו מהאבות הקוראים לשתף פעולה. התוצאות מדברות בעד עצמן".
פיט ואיב
"מה חשבתי לי באותו רגע? הכל. מהמחשבות הרגשיות ביותר כמו: 'אני אעמוד בשבילך מול רכבת נוסעת למרות שרק כרגע נפגשנו', ועד המחשבות הכי פרגמטיות, כמו: 'אה... אז ככה נראית הקומבינציה שלי ושל אשתי...' בעיקר הרגשתי אושר טהור שאי אפשר לתאר במילים".
סיימון וגווינת'
"התאריך המצופה של גווינת היה 11 בספטמבר 2001, יום נפילת התאומים, ומזל שהיא חיכתה עוד שישה ימים בשביל לצאת. חבל הטבור היה כרוך סביב צווארה והיה צורך לעשות לה החייאה, לכן כשכבר יכולנו להחזיק אותה, היינו מאוד תשושים, וכולנו היינו זקוקים לתנומה".
סטיב ולידיה
"היא ג'ינג'ית! היא ג'ינג'ית!"
פיטר וליאו
"זו התנומה הראשונה שלי ושל ליאו יחד אחרי שחזרנו הביתה מבית החולים. אני זוכר שחשבתי כמה אני מאושר שהוא כאן, בחיינו, שאשתי בריאה ושהוא כל כך מתוק ונפלא ומושלם. חשבתי גם שכנראה שלא נישן יותר לעולם, אז כדאי לעצום קצת עיניים".
רון ואמי
"רוב חיי אני עצבני ומבוהל, והייתי בחרדה מטורפת לפני הלידה. אבל ברגע שהחזקתי את אמי בזרועותיי, והיא פקחה עיניים והביטה בי, ואפילו החזיקה לי את האצבע, כאילו אומרת: 'הי, אבא!' - כל החרדות... גיליתי שהכל פשוט שווה את זה. חמש שנים וחצי אחר כך הדאגה לעולם לא נפסקת אבל הכיף, האושר, הגאווה והאהבה ללא תנאי, כל אלה גוברים על הקשיים תמיד".
רון וזואי
"מהיום בו נולדה הבת הבכורה שלי אני פשוט אובססיבי לגביה. אני חושש שלא אוכל לאהוב כך אף אדם נוסף. כשזואי נולדה היא נתנה בי מבט אחד, וחיוך שכנראה נבע מגזים, והקשר בינינו נוצר בשנייה. זה כאילו שברגע אחד הלב נפתח ומתרחב, ומייצר מקום חדש לעוד מישהו".
ג'ואל עם פייטון ולוגאן
"מחשבות שרצות בראשו של אבא לתאומים: אני אתן לשני הילדים האלה את החיים הטובים ביותר שאפשר... אני לא חושב שהקפה הזה מספיק חזק... אף פעם לא האמנתי שאפשר לאהוב מישהו כל כך הרבה".
ג'פרי ולוגאן
"וואו, אני אבא. חבל שהוא יצא כל כך דומה לי. הלוואי שהוא יגדל וזה יעבור לו. אני לא יכול לחכות עד שאוכל לקחת אותו איתי למשחק פוטבול עוד כמה חודשים!"
לארי וקרלוס
"השארתי את אשתי ובני בבית החולים ונסעתי הביתה. הייתי בתוך מין סחרור רגשי ועלו בי מחשבות ממש קדמוניות: אני גבר, אני ייצרתי ילד. הרגשתי חלק ממשהו עתיק וגדול ממני, משהו שחוו גברים מאז הבריאה. יצרתי אדם. הרגשתי כמו איש מערות: טיפש ומלא פליאה. בני כבר בן 8, והרבה פעמים אני עדיין מרגיש ככה כשאני מתבונן בו".
אדם ולילי
"עשר אצבעות. תודה לאל".
צ'רלי וקייפן
"הלוואי שיכולתי לשים לך את היד על הראש, כמו קסדה, למשך כל חייך, ולהגן עליך".
ג'רמי וריבר איזבלה
"התקשיתי להאמין עד כמה היא יפה, אפילו עם עיניים נפוחות וראש בצורת מלפפון. שאלתי אותה למה היא הכאיבה ככה לאמא שלה. רק ברגע הזה קלטתי שהבטן הגדולה עם הבעיטות הכילה תינוקת אמיתית. ועכשיו היא פה. והחיים השתנו לנצח".