האישה שעשתה הכי הרבה רעש בשנה האחרונה בעולם ההורות היתה, ללא צל של ספק, ג'יימי לין גרומט, האם הצעירה שהופיעה על שער מגזין טיים שלופת שד ומניקה במבט מתריס את בנה בן השלוש. גרומט הפכה לסמל תופעת ההורות המקושרת וספגה חיצי ביקורת בהמונים כשהפכה, בעל כורחה, לפנים של גישת ההורות העתיקה, שהיום נחשבת אקסטרימית. בראיון חדש שנתנה למגזין "טודיי", היא מסכמת את השנה הסוערת בחייה ומגלה שהדבר שהגדיר אותה בעיני מיליונים של אנשים מסביב לעולם כבר לא קיים: שני ילדיה הפסיקו לינוק והיא אינה מניקה עוד.
"אף ילד לא ילך לצבא עם פטמה בפה"
את כל תשומת הלב שקיבלה, ולא ידעה מה לעשות עמה, מפנה כעת גרומט לקרן צדקה בניהולה, קרן פיי, ארגון שאינו למטרות רווח, שמנסה לסייע לילדי אתיופיה. נושא זה קרוב ללבה, מאחר שבנה הגדול, סמואל (6), אותו סיימה להניק בגיל חמש, אומץ כתינוק מהמדינה. "באתיופיה הורות מקושרת היא הנורמה", מסבירה גרומט. "שם טבעי ונורמלי לחלוטין להניק במשך שנים רבות, כך עושים שם מאז ומתמיד, ולכן היה טבעי שכך אגדל את בני שמשם מוצאו".
גרומט, שגם אותה הניקה אמה עד שהגיעה לגיל שש, הפכה לפעילה מאוד בנושא ונוסעת לא מעט לאפריקה. "מעולם לא רציתי להיות סמל ההנקה, הפכתי לכך במקרה, ואני שמחה להיות חלק בתהליך נורמליזציה של הנושא. אני מעדיפה כעת, כשיש לי השפעה, להיות פנים של נושאים אחרים. אני חושבת שאנשים רצו שאהיה איזו משוגעת או קיצונית. קיבלתי 12 הצעות לתכניות ריאליטי, וכמה הצעות לכתוב ספרים ולפרסם מוצרים. זה היה מגוחך".
גרומט, 27, טוענת שהיא ובעלה למדו הרבה מהתהליך, למרות הקשיים והנאצות, במסגרתן כונתה לא פעם 'אם מתעללת'. "התחזקנו. אנחנו יודעים טוב מאוד מי אנחנו וקשה לערער אותנו. לכל המתעניינים", היא מבשרת, "בני ארם הפסיק לינוק לאחרונה, בגיל ארבע. הוא סיים עם זה לבד, כשהוא הרגיש לנכון".
גרומט עדיין אם-מקושרת שמלמדת את ילדיה בבית, בהום סקולינג, ועומלת רבות על הקרן שלה. "זה מצחיק", היא אומרת. "אנשים אומרים לי: את מפורסמת, הפכת לתחפושת פופולרית, ודברים כאלה, אבל זו לא אני. זו דמות שייצרו ממני. זו מעולם לא הייתי אני".
"גמילה עצמאית של ילד היא המקרה הרווח במצב הזה", אומרת יועצת ההנקה סיון טמיר-משגב. "רוב האנשים שיראו אישה מניקה ילד מעל גיל שנתיים ישאלו אותה: עד מתי את מתכננת להניק? זו שאלה שיש בתוכה המון ביקורת, אבל גם חוסר הבנה שיוצא מנקודת הנחה שאמא קובעת איקס זמן לתהליך. זה לא נכון. בעצם, הטבע מראה לנו שאם באמת נותנים לפעוט להוביל את הסיטואציה, הוא באיזשהו שלב נגמל בעצמו. הוא הרי לא ילך לצבא עם פטמה בפה. הנטייה הטבעית של ילדים היא לגדול. כשאנו מאכילים תינוק שנולד בכפית, ברור לכולם שבשלב מסוים הוא יקח את הכפית ויתחיל לאכול בעצמו. איש לא ישאל: 'עד מתי את מתכננת לעשות את זה?'
"ילדים רוצים להיות עצמאיים. אצל ילדים שניזונים מבקבוק, טבעי לפגוש אחד שנגמל בגיל שנה וחצי ואחר שעדיין מבקש בקבוק מדי פעם בגיל שלוש. על זה איש לא ירים גבה. בספרות המקצועית מדובר על כך שבחברות השבטיות זה לרוב נגמר סביב גיל ארבע, ויש בכך התאמה ביולוגית מדהימה להתפתחות הילד, מאחר שעד גיל ארבע המערכת החיסונית עוד נבנית, והילד יכול לקבל חיזוק מחלב האם. אחרי גיל ארבע המערכת כבר עצמאית".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר עשיתם לייק?